הרב אברהם אלימלך פרלוב הי”ד, האדמו”ר מקרלין

תמונת רבי אברהם אלימלך פרלוב הי"ד

ביום, י”ד במרחשון, צויין על ידי חסידי קרלין כיום השנה ה-72 להריגתו של האדמו”ר השמיני לשושלת קרלין, רבי אברהם אלימלך פרלוב, ה’ יקום דמו.

האדמו”ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ”א-תש”ג, אנציקלופדיה לחסידות א’, עמ’ נז), המפורסם מבין ששת בניו של האדמו”ר “הינוקא” רבי ישראל מסטולין (“הפרנקפורטער”). נולד בתרנ”ב, 1892.
כבר בצעירותו החל רבי אברהם אלימלך נוהג בדרך הקדושה והפרישות, חסידים מספרים כי היה יושב ולומד שעות ארוכות כשהוא מצמצם בזמן השינה ושאר צרכי הגוף, את מזונו היה רבי אברהם אלימלך בולע בלא לעיסה על מנת להמעיט את הנאת האכילה וליהנות כמה שפחות מן העולם הזה.
בשנת ה’תרפ”ב נפטר הינוקא מקרלין – אביו של רבי אברהם אלימלך, והותיר אחריו ששה בנים. הגדול שבהם היה רבי אשר שהתגורר בסטולין ולא נהג באדמו”רות, שני לו היה רבי אהרן שדר בוורשה ואף הוא לא נהג באדמו”רות אך סביבו נאספה חבורת חסידים מצומצמת שראו בו את רבם. הבן השלישי היה רבי יעקב חיים שהנהיג חצר חסידית קטנה בדטרויט שבארצות הברית, הבן הרביעי היה רבי משה שכיהן באדמו”רות בעיירה סטולין, הבן החמישי היה רבי אברהם אלימלך והבן השישי – רבי יוחנן שהיה אדמו”ר בעיר לוצק.
רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחרי רבי אברהם אלימלך. אך הוא לא רצה להפוך לאדמו”ר ולהנהיג חסידים והמשיך בעבודת ה’ בקרלין, ברם, חסידים רבים נתנו בו את עיניהם וביקשוהו כי ייעתר להם ויהיה למנהיגם. רבי אברהם אלימלך עדיין סירב למטלה והחסידים פנו אל חמיו האדמו”ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלאטופולי זצ”ל על מנת שישפיע על חתנו, בנוסף נסע זקן חסידי קרלין רבי חיים מנדל אל חצרו של האדמו”ר רבי ישראל מצ’ורטקוב זצ”ל על מנת שאף הוא ישפיע על רבי אברהם אלימלך כי יואיל לעטר עצמו בכתר אותו מבקשים ליתן לו. רבי חיים מנדל הגיע לצ’ורטקוב בערב שבת ונכנס אל רבי ישראל לנתינת שלום, מיד לאחר מכן הוציא רבי חיים מנדל מכליו מכתב מזקני חסידי קרלין בו הם מבקשים מרבי ישראל כי ישפיע על רבי אברהם אלימלך לטובתם, רבי ישראל עיין במכתב ואחר אמר ‘מה? הוא מסרב? אנו נכתוב לו מכתב ואז כבר ירצה…’. במוצאי שבת לאחר הבדלה התיישב רבי ישראל מצ’ורטקוב וכתב מכתב בעצם יד קודשו אל רבי אברהם אלימלך ובו הוא מורה לו ליטול על עצמו את עול האדמו”רות, המכתבים מרבי ישראל מטשורטקוב ומרבי מרדכי יוסף מזלאטופולי הגיעו אל רבי אברהם אלימלך ושכנעו אותו ליטול על עצמו את כתר ההנהגה.
בן ל’ שנים היה רבי אברהם אלימלך עת נעשה לאדמו”ר והחל מנהיג את חצרו מקרלין. המוני חסידים מחסידי קרלין – סטולין ואחרים נהרו אחריו, ובייחוד היו דבקים בו חסידי קרלין בארץ ישראל שהתגוררו בערים ירושלים, צפת וטבריה. כדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו”ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו”רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק שרוסיה הלבנה. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ.
ארבע פעמים ביקר רבי אברהם אלימלך בארץ ישראל ובאחת הפעמים אף קיבל אישור כניסה אל מערת המכפלה בחברון, מקום קברי האבות, רבי אברהם אלימלך סרב להשתמש באישור זה וטען כי לא הכין את עצמו כיאות לפקוד את קברי האבות.
חודשים ספורים לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, כבר החל כוחם של הנאצים ימ”ש לעלות, ורבי אברהם אלימלך ראה בעיני קודשו את הסכנה המרחפת על יהדות אירופה. בראש השנה תרצ”ט, 1938, שינה רבי אברהם אלימלך מהנהגתו ואיחר להגיע לבית המדרש לתפילת המוסף. לכשהגיע, במקום להתחיל בסדר תקיעת שופר ניגש רבי אברהם אלימלך אל הבימה והחל זועק בבכי ובתחנונים אל מלכו של עולם כי ירחם ויחוס על בניו ויצילם מכל רע, אחר הוסיף רבי אברהם אלימלך ואמר כי לו היה הדבר בכוחו הרי שהיה מורה לבטל את מצוות תקיעת השופר באותה שנה ולגזור צום ותענית על הציבור כשם שגזר מרדכי הצדיק בשושן בחג הפסח, בעת שרצה המן הרשע להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים.

במאמץ אחרון למנוע את הגזירה נסע רבי אברהם אלימלך בקיץ של אותה שנה לארץ ישראל על מנת להשתטח על קברי אבות ולעורר צדיקים ממנוחתם למען בניהם. בחצות הליל התכנסו יהודים רבים בעצרת תפילה אותה יזם רבי אברהם אלימלך בכותל המערבי ולאחר שהשתטח על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון ועל קבריהם של צדיקי צפת התבטא רבי אברהם אלימלך ואמר ‘חשבתי שנצליח לפעול’.
לאחר שהות של חודשים בארץ, שלשה ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ראה רבי אברהם אלימלך את הסכנה הקרבה על קהילתו שבקרלין ולמרות שחסידיו ביקשו ממנו שישאר בארץ, מיהר וחזר בספינה האחרונה שיצאה ושב לעירו על מנת להיות עם חסידיו בשעת צרתם. ביציאתו מהארץ, ליווה אותו קהל גדול של חסידיו לתחנת לוד. את מעשהו הסביר רבי אברהם אלימלך כי הקב”ה שונא את מי שעוזב את עירו בשעת סכנה ומציל את עצמו לבדו.
בתחילת מלחמת העולם השנייה עבר מחוז פינסק כולו כולל הפרבר קרלין לידי הרוסים וזאת לפי הסכם חלוקת פולין – הסכם ריבנטרופ – מולוטוב. בתקופה בה שהו הרוסים בעיר הם עשו כל שיכלו על מנת לעקור את סממני הדת מישראל ובין השאר הורו על סגירת כל מוסדות היהדות בעיר ביניהם כל המקוואות בעיר, רבי אברהם אלימלך לא נכנע לרוסים ובחשכת ליל בנה מקווה בחצרו במקום המקוואות שנסגרו בפקודת השלטונות והמשיך להנהיג את חסידיו בתנאי מחתרת תוך מסירות נפש.
כעבור קרוב לשנתיים, במסגרת ‘מבצע ברברוסה’, כבשו הנאצים את חלקי פולין שהיו ביד הרוסים ובתוכם את העיר פינסק ואת קרלין. כחודש לאחר כיבוש העיר הוצאו להורג על ידי הנאצים בתוך יומיים בלבד למעלה מעשרת אלפים יהודים מיהודי פינסק, כעבור תשעה חודשים הוקם גטו פינסק בתוכו נכלא רבי אברהם אלימלך יחד עם שאר היהודים. בתוככי עמק הבכא הוסיף רבי אברהם אלימלך לשמור על עוז רוחו ולתמוך ולעודד את אחיו היהודים הנדכאים, כך המשיך בדרכו עד לחיסול הגטו על ידי הנאצים.
לפי עדויות שונות נהרג רבי אברהם אלימלך על קידוש השם בידי הנאצים ימ”ש בעת חיסול גטו פינסק ביום י”ד במרחשון שנת ה’תש”ג, 1942. חסידי קרלין מציינים את יום השנה בי”ד בחשוון, אף שהתאריך המדויק הינו מוטל בספק.
בשנת תשכ”ב יצאו לאור חיבורו “קונטרס פני אלימלך” בתוך “ילקוט דברי אהרן”.

מקורות:
אתר MyTzadik, ויקיפדיה ועוד

מספר הצפיות במאמר: 268

רבי אהרן פרידמן הי”ד, האדמו”ר מבויאן

תמונת רבי אהרן פרידמן הי"ד

השנה, ביום יג-יד חשוון, חל יום השנה ה-73 לאדמו”ר מבויאן צ’רנוביץ, רבי אהרן פרידמן הי”ד.

רבי אהרן הי”ד מבויאן, שכיהן כאדמו”ר בצ’רנוביץ שברומניה, נולד בבויאן שבאוקראינה, בשנת תר”נ, 1890, לאביו האדמו”ר רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן-צ’רנוביץ בן ה”פחד יצחק” מבויאן ב”ר אברהם יעקב מסאדיגורא ב”ר ישראל מרוז’ין, ולאמו מרת חוה בת רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין צעיר בניו של רבי ישראל מרוז’ין.
רבי אהרן נשא לאשה את הניה בתו של רבי חיים הגר מאנטוניא ב”ר ברוך מויז’ניץ בעל ה”אמרי ברוך” ב”ר מנחם מנדל מויז’ניץ בעל ה”צמח צדיק”. את בתו היחידה פעסיא לאה שכל בשנת תרצ”ז.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ברח לוינה יחד עם אביו וזקנו הק’, שם הם שרדו משך כל שנות המלחמה. אחר הסתלקות זקנו מרן ה”פחד יצחק” בעת שהחל אביו הק’ לנהוג נשיאותו ואח”כ כשהשתקע בצ’רנאביץ, עבר לשם ושימש כיד ימינו של אביו בהנהגת החצר. כל השנים לא מש ידו מתוך ידו של אביו הק’, מרוב דביקותו והתקשרותו באביו, אשר לא ידעה שבעה.
נפלאת היתה התנהגותו בצניעות ובפשטות, באשר היה נחבא אל הכלים מאין כמוהו, סלד מן הכבוד והפרסום במדה בל תתואר. אצילות והוד נסוכים בכל הליכותיו על אף אשר בחכמה רבה הפליא להסתיר דרכו בקודש. עם הסתלקות אביו הק’ – בי”ט מנ”א תרצ”ו, 1936– שמו החסידים עיניהם בו למלאות מקום אביו זי”ע, אך הוא ברוב ענותנותו, סירב בכל תוקף לשום משא העם על שכמו.
חשובי אנ”ש מקורבי אביו הק’ שלא הרפו ממנו התנפלו לפניו בבקשה ובתחנונים לבל יניח העדה הק’ כצאן שאין להם רועה, והוא באחת מחזיק במדת תומו בענות אמת מתאנח לאמור “אתם הכרתם את אבי, ואת עצמי אני מכיר, והיא היא הנותנת כי מה אני שאוכל לישב על כסאו אחריו”. וכאשר הפצירו בו ללא הרף התחנן לפניהם בשברון לבו הטהור כי ירפו ממנו, וכה המשיך להתנהג בהסתר בתוך הסתר.
ברם בכתר נשיאות ארץ ישראל לכולל וואהלין, הוכתר מיד למלא מקום אבותיו הק’, ובזה לא סירב לבל יקופחו ח”ו תושבי א”י. בשנת תרח”צ ניאות סוף סוף למלא מקום אביו, ואז נתגלה במלוא הדר תפארתו וקדושתו ועבודתו הנפלאה אשר כתר האדמורו”ת הולמו, ושמו יצא לתהלה ותפארת. את הטישים ערך יחד עם אחיו הצעיר רבי מרדכי שרגא זצ”ל.
מעטים ורעים היו שנות נשיאותו, בשנתיים אלו, אשר רוח המלחמה הנוראה הורגש כבר בכל גלות ישראל בארצות אירופה. נגזרה הגזירה, הנה הגיעו ימי הרעה ופרצה מלחמת העולם השניה, שואה זו לא פסחה אף על בית רבנו, ובשנת ש”ב נכנסו הרשעים הגרמנים ימ”ש לתוך עיר צ’רנוביץ וקבצו את יהודי העיר והגלום משם, לטרנסניסטריה שבאוקרינה, בעצם יום שמחת תורה יצא רבנו בראש גולים, כשספר תורה קטן ירושה מזקנו הרה”ק מרוז’ין זי”ע מונחת לו בחיקו, ואתו אחיו הצעיר רבי מרדכי שרגא זצ”ל.
כמה שבועות גלו ונטלטלו מעיר לעיר בצרות משונות ואכזריות נוראה, מרוב צרות חשך מאור עיניו של רבנו, עד שהגיעו סמוך לעיר אובידווקה (Obodovka), שם הוחזקו בתנאים מרים וקשים מנשוא, מגודל הזוהמה פרצה מגיפת טיפוס אשר הדביקה גם את גופו הטהור, וגם את זוגתו הרבנית ע”ה, ותצא נשמתו בקדושה ביום י”ג-י”ד חשון תש”ב, 1941, ושם מנוחתו כבוד. הי”ד.
חלק קטן מדבריו של רבי אהרן כונסו בספר בשם תולדות אהרן. נמצאים בכתובים עוד דברי תורה רבים ממנו, הממתינים לצאתם לאור. בחודש סיון תשע”ג יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת, הספר “תולדות אהרן” בו לוקטו ועובדו דברי תורתו. חלק ניכר מהספר הוא החלק הביוגרפי שלו.

מקורות:
אהלי צדיקים http://www.zadikim.org/?catID=37536&siteLang=3
http://www.zadikim.org/?catID=37536&siteLang=3#ad-image-0
http://he.wikipedia.org/…/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D…
רבנים שנספו בשואה
דפי עד ביד ושם

מספר הצפיות במאמר: 24