לעבור דרך כל המפריעים ולעלות בלי גבול / הרב אברהם שאול סקקלסקי הי”ד

והמבול היה מים על הארץ

“נח איש צדיק תמים היה בדרתיו”, ומובא ברש”י ז”ל מחלוקת אם לשבח או לגנאי.

הנה איך היה אצל נח זהו ענין לא בעדנו. כי הלא היא מחלוקת בין גדולי עולם ואין לנו להכניס ראשנו בין שני הרים לפסוק עם מי הצדק. אבל זה אנו רואים מכאן, דבר גדול. ראשית: כשנאמר לגנאי, היינו שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, ואם כן הכונה של הפסוק היה בזה להודיע לנו, שהאדם צריך להשתדל לעלות שלא לי דורו, ולא צריך להתחשב עם מדרגת הדור. ורק צריך לעלות כפי יכולת האנושיות שמכיל בקרבו, ואם אינו הולך בדרך זה גנאי גדול הוא לו, וזה היה גנאי גם על נח שלא עלה כפי יכלתו. אף שמוצאים אנו שמצא חן בעיני ה’, אבל אם החסיר ולא עלה כמו שצריך לעלות, גנאי הוא לו.

אברהם אבינו ע”ה כבר השיג למדרגה יותר גדולה. הוא לחם מלחמת ה’. ניסיונות היו לו עד לשמים יגיעו, והוא לא עמד רק הלך בדרכו הישרה שסלל לו לעצמו דורך פייער או בלוט (באש ובמים), ועלה במדרגות הרבה יותר מכפי דורו, דהלא עליו לא נמצא שום טענה של גנאי. כמו כן מוצאים אנו על הרבה מהתנאים שהיו ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו וכיהושע בן נון ורק שהדור לא היה ראוי לכך, נראה מזה גם כן שעלו במדרגה גבוהה לא לפי דורם. וצריך לנו לזכור הלימוד מזה, שהאדם צריך לא להתחשב עם הארום (הסביבה) ולא להגביל כחותיו בזה שיסתפק בעבודתו ועליתו רק עד כדי להיות גדול מחבריו ולא יותר. לא כן צריך להיות הדבר. חובה גדולה על האדם להשתמש בכל כחותיו שיש לו בכל כשרונותיו שיש לו.

וצריך להשים הדברים האלה  בהדברים הקדושים והמעטים של המסילת ישרים: “יסוד החסידות וכו’ שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וכו’ והנה מה שהורונו חז”ל שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה’ ולהנות מזיו שכינתו”, לא רק להיות גדול מחברו, כי אם גם לשלם חובותיו. והחוב גדול מאד עד “להנות מזיו שכינתו”. וצריך ללמוד הרבה מוסר בענין זה ולפעול על עצמו שלא ישב בחבוק ידים ולעשות ולעלות בזריזות, וה’ הטוב יעזר לנו.

ודעת ה”יש אומרים לשבח” הוא גם כן דבר נפלא בעדנו. מה היה השבח? – שאפילו בדור קשה כזה כדורו של נח, מכל מקום לא עמד ועבר דרך כל המפריעים. אף שהיה דור כזה שנדונו לכליון עבור רשעתם המרובה, מכל מקום נח בצדקתו ובתמימותו המרובה לא זז ממקומו. וזהו שבחו, היינו שאפילו התורה משבחתו ואומרת שדבר גדול הוא. נראה מזה, כמה השכר מרובה כשמשיגים איזה דבר בדור קשה כזה.

ובאמת צריך להרכיב שתי הדעות ושניהם אמת כמאמר חכמינו ז”ל “אלו ואלו דברי אלקים חיים”. ער איז טאקע נישט גיוועזין גרוס ווי ער דארף זיין. אנטקעגין אברהם אבינו ע”ה וואלט ער גיווען נחשב לכלום. איז עס אגנאי גדול (הוא לא היה אמנם גדול כפי שהיה ראוי להיות. לעומת אברהם אבינו ע”ה, היה נחשב לכלום. והרי זה גנאי גדול). וכפי שבארנו, אבל זה שהשיג גם כן דבר גדול הוא. כי הדור היה קשה כל כך עד שלא היה בעדו שום עצה כי אם למחות אותם מעל פני האדמה.

והנה נראה מזה בכלל איך להתנהג. צריך לדעת היטב, אז אין שווערע צייטען איז אביסעלע רוחניות. מער ניט ווי אביסעלע אפי’, אויך א הון רב, און מען האלט פון דעם אין הימעל זייער שטארק (כי בזמנים קשים, אף מקצת רוחניות, לא יותר ממקצת אפילו, הון רב הוא, ומחשיבים זאת בשמים מאד מאד). ומכל מקום צריך לדעת, אז אנטקעגין די חיובים וואס זיינען מוטל אויף אמענטשין איז דאס אגנאי גדול. אחרפה. אמענטש דארף וואקסען ווייל ער דארף וואקסען, ניט וויל ער דארף זיין גרעסער ווי ייעהער (כי לעומת החיובים המוטלים על האדם הרי זה גנאי גדול. חרפה. האדם צריך לגדול יען כי הוא צריך לגדול, לא מפני שעליו להיות גדול מחברו).

ומובן בזה היטב מה שאמר הנביא: “וסרה קנאת אפרים” וגו’, מובא בזה במס”י, היינו שהעליה של כלל ישראל לא תהיה רק בשביל קנאה, בשביל להיות יותר גדול מחברו. כי אם רק ידמה לו שהשיג כבר יותר מחברו אזי תיכף יתעצל בעבודתו ויעמוד מלכת. אבל אז, כשתסור הקנאה, תהיה העליה בלי גבול ותכלית. וזהו כל כונת הקב”ה להתענג עליו ולהנות מזיו שכינתו.

(תבונה כרך י, תש”י)

הרב אברהם שאול סקקלסקי (סטאראבינער) זצ”ל הי”ד היה מטובי הכוחות שבישיבות פולין. הוא היה יליד סטרובין והתחנך בישיבת קלצק ואח”כ עבר לישיבת בית יוסף בבילוסטוק. שם ניהל ועדים של בני ישיבה צעירים והשפיע עליהם מרוחו הכביר. היה גדול בתורה ובחכמת המוסר. בייחוד דבק בספרי הרמח”ל בנגלה ובנסתר, ובקיאותו בהם היתה עד להפליא. לאחר שנשא לאשה את מרת אסתר בלומה בת הגה”צ ר’ אברהם זלמנס (מירער) זצ”ל הי”ד, ראש ישיבת בית יוסף בוורשה, קבל עליו משרת ר”מ בישיבת חותנו. נספה עם חותנו וכל משפחתם הגדולה בתוך גיטו ורשה, ע”י הנאצים ימ”ש.

(מתוך תבונה כרך י, ודף עד ביד ושם)

מאמרים נוספים משמו הובאו בספר “מבקשי השלמות”, מאת הרב משה טשינאגע, תשל”ז.

תולדותיו הובאו בספר “גוילי אש” בהוצאת ישיבת בית יוסף נוברדוק ירושלים, תשל”ג.

מספר הצפיות במאמר: 37

את האלקים התהלך נח / הרב דוד שלמה פרנקל הי"ד
תומכי רבנים: חלק א – ובו יבוארו הטעמים לציווי על ישראל לפרנס את הכהנים / הרב צבי הירש פרידלינג הי"ד

מאמרים דומים