העבודה לטובת ישראל היא העבודה המעולה / רבי משה מרדכי טברסקי הי”ד

תמונת הרב משה מרדכי טברסקי הי"ד

לחג השבועות

והנה אחז”ל, בשעה שעלה משה למרום לקבל התורה אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה חמדה גנוזה יש לך, ואתה רוצה ליתנה לבשר ודם? והשיב להם משה רבנו עליו השלום כלום למצרים ירדתם וכו’, הפי’ בזה דהנה מדרך העולם כשהמלך נותן מתנה קטנה שאין חשיבות המתנה בעצם רק בזה שהמלך נותן אותה ראוי הוא שהמלך בעצמו יתן אותה להמקבל מתנה כי זהו עיקר היקרות שהוא מקבל אותה מהמלך. אבל באם נותן מתנה שהיא חשובה מצד עצמה ראוי שלא יתן אותה המלך בעצמו רק יתן אותה ע”י אחד משריו. ובזה די לו, וזהו טענת המלאכים “חמדה גנוזה יש לך” ואם כן יש לה חשיבות מצד עצמה ואתה רוצה ליתנה לבשר ודם, אתה בעצמך, הלא די ליתנה ע”י שר, היינו ע”י מלאך. ועל זה השיב להם משה רבנו עליו השלום כלום למצרים ירדתם. הפי’ בזה שזה שאין רוצה המלך ליתן המתנה רק ע”י א’ משריו הוא דוקא באם השר הוא גדול מהמקבל מתנה, אבל כשהמקבל מתנה הוא גדול מהשר אזי שוב ראוי שהמלך יתן אותה להמקבל מתנה עצמו. והנה במצרים אחז”ל על מאמר הכתוב ועברתי בארץ מצרים וגו’ אני ולא מלאך, אני ולא שרף, שידוע שהטעם בזה משום שארץ מצרים היו כל כך שטופי זימה שגם המלאכים היו יכולים להתקלקל כי גם בדור המבול כשירדו המלאכים נתקלקלו בזמה, אבל ישראל היו במצרים ולא היו יראים כלל, אם כן ישראל גדולים מהמלאכים. וזו תשובת משה רבנו עליו השלום “כלום למצרים ירדתם”. מזה ראיה שאתם קטנים במדריגה מישראל אם כן שוב ראוי שיתן הקב”ה התורה לישראל עצמם ולא ע”י מלאך כלל.

והנה מעלת ישראל שגדולה כל כך מהמלאכים ישנם בזה שתי מדריגות. יש צדיק א’ שכל עבודתו הוא למען כבוד השי”ת, כמו שמצינו באליהו, שאמר קנא קנאתי לשמך. ויש צדיק שכל עבודתו לטובת אחיו בני ישראל עמו ולהשפיע להם כל טוב. וזוהי מדרגת יונה בן אמתי כששלחו השי”ת לנבא לנינוה היה ירא שעל ידי זה שישובו יהיה חרון אף ה’ על ישראל עמו וברח אז מלפני השי”ת. הרי ששתי מדריגות ישנם בצדיקים.

והאמת היא שהעבודה לטובת ישראל היא העבודה המעולה. כי גם בנדב ואביהוא נאמר בקרבתם לפני ה’ וימותו. היינו, שעבודתם היתה גדולה. והחסרון היה משום שהקרבתם הייתה רק לפני ה’ ולמען כבוד ית’ לבדו ולא לטובת ישראל כלל ומשום זה וימותו. וכן ער ואונן, איתא בשם האריז”ל, שהיו אנשים גדולים. אכן על זה נאמר “לבלתי נתן זרע לאחיו”, היינו, שהחסרון שלהם היה שלא היו רוצים בטובת אחיהם בני עמם.

וגם יוסף הצדיק רצה מקודם ללכת בדרך הזה לעבוד רק למען כבוד השם יתברך, כמו שנאמר ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, היינו אביהם שבשמים. ואמר לו יעקב לא זו הדרך המעולה, וזה רמז לו באמרו “לך נא ראה את שלום אחיך”, היינו שתשתדל לטובת אחיך דוקא. “ואת שלום הצאן” המכוון על פרנסה ועשירות, כידוע, שזה מרומז בלשון צאן. ועל כן אחרי זה אמר יוסף אל המלאך “את אחי אנכי מבקש”, היינו שעתה אני יודע שהעיקר לבקש לתועלת אחי ולטובתם.

הנה אחז”ל ליישב רומית הפסוקים, כתוב א’ אומר אפס כי לא יהיה בך אביון, וכתוב אחד אומר כי לא יחדל אביון, כאן כשעושין רצונו של מקום אז נתקיים אפס כי לא יהיה בך אביון, ומה שנאמר כי לא יחדל אביון נתקיים בהגרים בני אומות אחרות:

ולכן בועז שרצונו ועבודתו היו גם כן לטובת בני עמו והצלחתם, וזה הענין מאמר הכתוב והנה בעז בא מבית לחם, היינו מעבודתו להשפיע להם הוא פרנסה לטובת ישראל. ויאמר בועז לנערו וגו’ למי הנערה הזאת, היינו שהתעורר בעצמו שאם כן שעוד צריכים ללקט בשבלים. אם כן כל ההשתדלות לטובת ישראל עוד לא עשתה פעולה כיון שישנם אביונים הצריכים ללקט.  על זה אמר הכתוב ויען הנער הנצב על הקוצרים, המכוון על הצדיק הממונה בעבודתו להשפיע פרנסה וכל טוב לישראל, ויאמר נערה מואביה היא. היינו שבאמת בישראל נתקיים “אפס כי לא יהיה בך אביון” וזו היא נערה מואביה וכנ”ל, ומאמר הכתוב “כי לא יחדל אביון” נתקיים בהגרים בני שאר אומות.

(אהל משה)

הרב הקדוש ר’ משה מרדכי טברסקי הי”ד זצ”ל, האדמו”ר מטריסק-לובלין (תרל”ז, 1877  – תש”ג, 1943), בן האדמו”ר יעקב אריה לייב משושלת טשרנוביל-טריסק בן ר’ אברהם המגיד מטריסק מחבר הספר ‘מגן אברהם’.

בשנת תרע”ח, 1918, קבע מושבו ונעשה אדמו”ר בלובלין. גדל מאד בתורה וביראה ונודע כנבון בחכמתו המופלגה. ביתו היה פתוח לרוחה לכל מסכן ולכל צר ומצוק. אלפי ישראל ובתוכם רבנים גדולי ישראל, חסו תחת כנפיו. תורותיו שהגיד ליושבי שלחנו במקהלות קדש במועד ושבת היו בעמקות נפלאה ובלהבות אש. דבריו שיצאו מלבו הטהור הכו שרשים בלב שומעיו.  רק מקצת מתורתו הודפס בספר אהל משה”. אך רוב כתביו עלו על המוקד יחד אתו ועם בני ביתו באנדרלמוסיה שבאה לעולם ושאכלה בכרם ישראל. האדמו”ר דחה את הנסיון להעביר אותו ואת בני משפחתו לשווייץ. הוא עונה בידי הנאצים בלובלין ונספה באייר תש”ג, 1943, ביער קרמפיץ, שבסביבות לובלין.

מספר הצפיות במאמר: 71

פרק קנין תורה / הרב שמואל אלכסנדרוב הי"ד
בזכות ג' דברים ניגאל / הרב דוד טייטלבוים הי"ד

מאמרים דומים