ארצינו, ארץ הקדושה – ארץ ישראל / הרב משה טננבוים הי"ד
הנה שם זה ארץ ישראל הוא עוד משנים קדמוניות מימי נביאים ראשונים, אבל צריך להבין שם זה למה? הלא הו"ל להקרות בשם ארץ העברים, כמ"ש יוסף כי גנב גנבתי מארץ העברים, ולפרעה נאמר כמה פעמים כה אמר ה' אלקי העברים, ובאמת שם זה הוא צור מחצבתינו, ראש אומתינו אברהם אע"ה שהיה נקרא אברם העברי, וא"כ מה נשתנה לקרוא שם הארץ משם אבותינו ומשם אלקי העברים? גם קשה מ"ש בתורה דבר אל בני ישראל, הגם ששם זה ע"ש יעקב אע"ה, אבל טפי הול"ל דבר אל העברים, כי משם יצא חוטר גזענו ושם כולל האבות?
אבל י"ל עפ"י מ"ש בילקוט קדושים אמר הקב"ה לישראל איני כבשר ודם. מלך בשר ודם אין רשות להקרות בשמו, אבל ישראל נקראו ע"ש של הקב"ה, הקב"ה נקרא אלקים וקרא לישראל אלקים שנאמר אני אמרתי אלקים אתם וכו' עכ"ד, וכ"ה בב"ב ע"ה. ואיתא בזוה"ק דחד מן שמותיו של הקב"ה הוא ישראל, ועפ"ז מפרשים שמע ישראל, דהיינו שאנו מייחדין אותו לעדות שאנחנו מקבלים מלכותו עלינו, ורצה הקב"ה בנצחיות כמו ע"כ יקרא ליעקב ובניו, ישראל על שמו כמו שהוא יתברך קיים נצח, חי לעולמי עולמים, כך ישראל בניו נצחיים לעולם ואי אפשר לעולם רגע בלעדיהם, ולכך נאמר בכל התורה שם בני ישראל כי הוא דבר המעמיד ומקיים אותם לעולמים.
והיינו טעמא דשם הארץ נקרא ארץ ישראל, כי קדושה ראשונה – קדשה לשעתא וקדשה לע"ל הגם שכעת באו גוים בנחלתך ונראה כאדמת נכר, אבל שם ארץ ישראל הוא כמו משכון שתחזור הארץ לבעליה הראשונים (נחלה לישראל).
ארץ ישראל נקרא ד' שמות, ארץ ישראל, ארץ צבי, ארץ חיים, ארץ קדושה (ר"ת יצחק), וזהו שאמר השי"ת ליצחק אין חו"ל כדאי לך — וסופי תיבות "מילה" וזה כוונת הכתוב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ כמבואר בזוהר הק' פרשת לך, מאן דאתגזר אית ליה חולקא בהאי ארץ. (עטרת שלמה).
ארץ ישראל שהוא העיקר נקרא ארץ סתם, כי הוא תכלית הכוונה בארץ, ומה שהוא טפל לה נקרא חוצות, מלשון חוץ, ר"ל דבר שהוא חוץ לעיקר, גם ע"ד האמת נקרא ארצינו כי היא ארץ חמדת ורצונו יתברך בב, וכבר ידעה שארץ ישראל נחלת השי"ת, ועליו הוא אומר ההר חמד ה' לשבתו, ע"כ נתנה לעם בחר לנחלה לו, ואחר שהיא נחלתו יתברך, לא המסיר העם והארץ למזל או לשר משרי מעלה אשר חלק אותם לכל העמים, כי חלק ה' עמו והוא אלקי הארץ (הרשב"א בח"א מ"ס תענית).
ארץ ישראל אשר ישבו בה אבותינו בימי קדם והיו לעם מיוחד אשר עמד ברשות עצמו, נקראת בשם ארץ ישראל – ובפי העמים פלשתינה על שם חבל ארץ פלשתים. אמנם בימי קדם . עוד בטרם שירשוה בני ישראל קראוה ארץ כנען, גם ארץ האמורי, גם ארץ העברים, על שמות העמים והשבטים אשר ישבו בה, אך מעת שנכנסו אבותנו אל הארץ וירשוה, מימות יהושע בן נון, היתה הארץ לארץ ישראל כי העמים והשבטים האחרים שישבו בה מקדם נשמדו ברובם, רק עם הפלשתים נשאר במערב הארץ ועל רצועת חוף הים, מקום מושבם הראשון — השם הזה גרם אח"כ כי היונים כנו כל הארץ בשם פלסטינה . (הנכון פלשתינה) הגם שבימיהם לא היה זכר כבר לעם הפלשתים, אנחנו כמובן נכנה את ארצינו רק בשם ארץ ישראל הקדושה, כי היא היתה ארצו של עם ישראל בעבר והיא תשאר ארצנו היחידה לעולם ועד…
ארץ ישראל נקראת ארץ החיים כי שם מקום ירידת הנשמות ועליותם, ותכלית בריאתה בא"י היה כי שם נברא אדם הראשון כי ארץ חיים של מעלה אשר משם הנשמות יורדות לארץ החיים של מטה, ושוב חוזרין למעלה במיתתן ושוב בעת התחיה ב"ב ירדו למטה בארץ החיים (מהרש"א בח"א).
וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תחילת עוונינו שנקבעת לנו בכי לדורות, יען מאסנו בה שנאמר תהלים ק"ו וימאסו בארץ חמדה, ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתוב (שם ק"ב) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם וגו' אתה תקום תרחם ציון. ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה, ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה, באהבת רבה, תחלת השירה "ארץ הקדושה יקרה, חמודה" וכו'. כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה ב"ר אלעאי כל ערב ראש חודש כשמחה רבה ומחננים לאל, אל יגרשנו מעליה. גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם, כך בחר בא"י ויחד אותם לה, ואין נקראים גוי אחד אלא עמה, שכך פירש רשב"י בזוה"ק פרשת אמור דף צ"ג על קרא ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וכו' וממנו (מאברהם אבינו) נלמוד לדורות, אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו, אע"פ שיושביה בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין (מספר חרדים דף נ"ו ומובא בשלה"ק דף צ"ד).
הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות ולראות בארץ חמדה, לנשק באהבה אבניה ועפרותיה.
—
הרב משה טננבוים הי"ד נולד בשנת תרמ"ו לאביו הגה״צ רבי מנחם מענדל הי"ד אב״ד פילעק. למד תורה מאביו, בישיבת אוסדארף אצל הרב שמואל רוזנברג זצ״ל מח״ס באר שמואל זצ״ל, ובישיבת הוסט אצל הרב משה גרינוולד זצ״ל מח״ס ערוגת הבושם. בשנת תרס"ד נשא לאשה את בת דודו הרב מאיר טענענבוים זצ״ל אב״ד פילעק, טורנא ופוטנאק יצ״ו מח״ס לוית אור על מגילת אסתר וס׳ דרשות אמרי מאיר (שיצא לאור בתרפ"ט, בידי הרב משה טננבוים). לאחר חתונתו לימד בישיבת חותנו. בשנת תרע״ד נבחר לכהן כאב״ד מילדוי ספשי שבצכוסלובקיה ועסק בתורה ובחסד. בעקבות ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ד כתב את ספרו "מסעות משה" (טורנא, תרפ"ה). בספר זה תיאר בפירוט את תכונת הארץ ויושביה.
הרב טננבוים נהרג עם אשתו וקהל עדתו ביום ג' בסיון תש״ד. הי"ד.
בנו, הרב שלום דוב טננבוים, שהצליח לעלות לא"י בשנת תש"א ונותר השריד האחרון מכל בית אביו, פתח בית מדרש לתורה ורבנות במונטריאול שבקנדה.
לא מצאתי את שאר כתביו של הרב משה הי"ד, מלבד תשובה ב"המאסף" (שנה יח, תרע"ג) וחידושים שהובאו בספר "שארית מנחם".
לעיון נוסף בתולדותיו, עיין בהקדמת בנו למסעות משה ובמאמרו המאור וזכרון בספר.
מספר הצפיות במאמר: 332
