שבחו של אהרן בהדלקת המנורה – חלק א / הרב דוב מנחם רגנסברג הי"ד

תמונת הרב דוב מנחם רגנסברג הי"ד

פרשת בהעלותך

על הכתוב דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ויעש כן אהרן אל פול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ד' את משה, ופי' רש"י בשם הספרי להגיד שבחו של אהרן שלא שינה, והקשו המפרשים וכי הוא זה שבח לאהרן הכהן שלא שינה מן ציווי השי"ת אליו?

וכדי להבין את מאמר הזה נקדים דברי המדרש רבה (בהעלותך פ' ט"ו ה') מה כתיב למעלה מן הענין, שנאמר ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן וגו' ויקריבו נשיאי ישראל, ואח"כ דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות וכו', את מוצא למעלה י"א שבטים הקריבו ושבט אפרים הקריב וכל הנשיאים הקריבו חוץ מנשיאו של לוי, ומי היה נשיאו של לוי, זה אהרן שנאמר ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי, ואהרן לא הקריב עם הנשיאים והיה אומר אוי לי שמא בשבילי אין הקב"ה מקבל שבטו של לוי, א"ל הקב"ה למשה לך אמור לו לאהרן אל תתירא לגדולה מזו אתה מתוקן וכו' הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הם נוהגים, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו וכו' ע"ש. והנה המדרש הזה אומר דרשני הלא גם מצות הדלקת נרות המנורה נוהג רק בזמן שבית המקדש כמו הקרבנות. ועוד יש להבין הלא גם קרבנות של הנשיאים לא היו תמידין כסדרן בכל עת וזמן שבית המקדש היה קיים, אלא בימים הראשונים שהתנדבו לחנוכת המזבח נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום, וא"כ מאי אמר המדרש אשר נאמר לו לאהרן שהקרבנות נוהנים רק בזמן שבית המקדש היה קיים וכו' הלא אהרן הכהן דיבר מקרבנות הנשיאים, וזאת לא הי' כי אם בי"ב ימים הראשונים לבד, ומדברי המדרש הנ"ל משמע אשר קרבנותיהם של הנשיאים – אשר מזה דיבר אהרן הכהן – נוהגים בכל עת וזמן אשר בית המקדש היה קיים.

ונראה בזה דהנה ידוע אשר ההכנה להמצוה מועיל שתהיה המצוה נעשית בכוונה רצויה ובקדושה וטהרה ושתהא המצוי קיימת ולא תתבטל, וכפי הכנת המצוה כן תהיה עשיית המצוה וקיומה, ועל דרך שאמרו רז"ל כל מצוה אשר קבלו ישראל בשמחה עדיין עושין אותה בשמחה, והיינו כפי הכנה של המצוה ואופן עשייתה בשמחה וקדושה כן תשאר זאת ותוסיף תת כוחה להיות קיימת כן לעולם.

וזאת הוא כוונת המדרש רבה בקורבנות הנשיאים אשר המה התנדבו לחנך את המזבח, שבהכנתם וגודל קדושת הקרבתן את קרבנותיהם השפיעו שפע רבה על המזבח לעולם להיות פועל את פעולותיו כראוי, כי רז"ל אמרו בפ"ק דכתובות דמזבח מכפר ומשפיע פרנסה וכו', והיינו אשר מחנכי המזבח המה הנשיאים בגודל קדושת הכנתם בקרבנותיהם השפיעו עליו להיות פועל את פעולותיו אחרי זה כראוי וכנכון שפע ברכה ופרנסה וכפרת החטאים וכו' וכנ"ל, ואם כן לפי זה כח קרבנות הנשיאים נשאר גם אחר זה בכל עת וזמן אשר בית המקדש היה קיים וכנ"ל, ועל כן נאמר לו לאהרן הכהן להפיס דעתו אשר היה כח קרבנות של הנשיאים אינם נוהגים כי אם בזמן שבית המקדש קיים, אבל אור וכח המנורה, היינו אור התורה, כי מנורה מרמז על אור כח התורה, ועל דרך שאמרו הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום (פ"ב דמסכת בבא בתרא דף כ"ה) וכן אמרו רז"ל בפ' הרואה (במסכת ברכות דף נ"ז א') והרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תודה, וא"כ כח וענין מנורה נשאר לעולם.

 (דברי מנחם לפרשת בהעלותך)

המשך המאמר יפורסם בהמשך, בע"ה.

הגאון הקדוש מרן דוב מנחם רגנסברג הי"ד, מחבר ספר דברי מנחם ומנחת מנחם, היה אחד מגדולי הדור בפולין. השפעתו היתה גדולה בכל חוגי הרבנים. כולם רחשו אליו כבוד והערצה. הוא היה רב בזמבורובה כחמישים שנה, והיה מפורסם בפולין ובליטא. בכל השנים היה כאב לכל עדתו, ונהלם בחכמה ובדעת ובאהבה מסורה, ודאג לכל צורכי החומריים והרוחניים. הוא היה היוזם והמבצע של כל מוסדות החסד והחינוך שבעיר. פעם זכה בגורל שנים עשר אלף זלטים והקדיש את כל הכסף לבנות בית תלמוד תורה, אף שלא היה עתיר נכסים. נספה בשואה בחודש אלול תש"א. הי"ד.

אשתו, הרבנית שינא מינדל ע"ה היתה בתו של הגאון רבי יום טוב ליפמאן חיים הכהן, נין ונכד בעל תוספות יו"ט.

בנם, הרב חיים דוד רגנסברג, היה נחשב לאחד מעמודי התווך בין גדולי התורה בארה"ב, אישיות תורנית-מדעית-מוסרית ממדרגה ראשונה, ששימש ראש ישיבה במשך ארבעים שנה והעמיד מאות תלמידים.

(מתוך הקדמות לספר של בנו "משמרת חיים")

לקריאה נוספת על תולדותיו, באנגלית, ראה:

http://www.museumoffamilyhistory.com/mfh-rabbis-ph-zambrow.htm

http://www.museumoffamilyhistory.com/z/zyb-09.htm

תמונה של הרב רגנסברג הי"ד באיכות גבוהה נמצאת באתר אוסף התצלומים של הספרייה הלאומית.

מספר הצפיות במאמר: 95

חלקו של אהרן בהדלקת המנורה - חלק ב / הרב דוב מנחם רגנסברג הי"ד
כל אחד ואחד רק יעשה את שלו להרבות תורה ויראה ביננו / הרב לוי יצחק טאוב הי"ד