על מה שמח משה רבינו לפני מותו / הרב יחיאל משה סגלוביץ הי"ד
ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ד׳ ואל כל זקני ישראל (דברים לא,ט).
ובפירוש רש"י (כט,ג) וזה לשונו, שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב (לקמן לא,ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי, באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו, משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר. ועל זאת אמר להם, היום הזה היית לעם וגו', היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום. עד כאן לשונו.
ולכאורה הוא פלא הלא מפורש נאמר (בפרשתנו) ״ואל כל זקני ישראל" ומה תבעו ממשה?
ונראה לי לבאר בהקדם דברי הגמרא (בבא בתרא דף כ"א.) דאמר רב יהודה אמר רב, ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה כו', התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים כו', ועדיין מי שיש לו אב מעלה ומלמדו ומי שאין לו אב לא היה עולה, התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו מבעט בו ויצא. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסים אותו כבן ו׳ כבן ז׳. עד כאן. אלמא דבימיו היתה התורה לקניין יחידים עד שבא הוא ועשאה קניין העם כולו.
ומצינו גם לפניו, בזמן הבית הראשון, השתדל חזקיה המלך להפיצה בין כל שדרות העם, כמו שאיתא בסנהדרין (דף צ"ד:) וחבל עול מפני שמן, אמר רבי יצחק נפחא חובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי כניסיות ובתי מדרשות. מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע, ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס, ולא מצאו תינוק ותינוקות איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה. עד כאן.
והנה משה רבינו בעמוד בני ישראל על גבול הארץ וידע אשר בבואם, זה יפנה לכרמו וזה לזיתו, ותורה מה תהא עליה? נתנה להכהנים בני לוי ולזקני ישראל שהם יעשו תורתם קבע. אבל כל ישראל באו לפניו, ואמרו משה רבינו מה אתה משליט שבטך עליה, וכללו גם להזקנים עמהם, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה, וחפצו שתהיה התורה קניין כל העם כולו מקטן ועד גדול, היינו שהם ייסדו תלמודי תורה וישיבות בכל פלך ופלך ועיר ועיר ולהכניס אותם כבן ו' וכבן ז' ולהפיץ התורה בין כל שדרות העם שכולם ידעו אותה מקטנם ועד גדולם. ועל הדבר הזה שמח משה ואמר היום הזה נהיית לעם וגו', היום הזה הבנתי שאתם חפצים ודבקים במקום.
(קטרת סמים, חלק ב, פרשת וילך)
—
הרב יחיאל משה סגלוביץ נולד בשנת תרכ"ג (1863), בווילנה לאביו הרב חיים, מורה הוראה באיישישאק ומחבר שו"ת 'מקור חיים'. הרב יחיאל משה היה תלמידו של אביו. בגיל 24, בשנת תרמ"ז (1887) התקבל ר' יחיאל משה לרב ואב"ד של קהילת סופוצקין פלך סובאלק, בפולין הקונגרסאית, ובשנת תרנ"ב (1892) מונה לרבה של מלאווא וכיהן בתפקיד כחמישים שנה.
בשנת תר"ס (1900) הוא פרסם בעיתון הצפירה מאמר בשבח התנועה הציונית, ונמנה על הרבנים בפולין שחתמו על הכרוז הראשון בעד "המזרחי". בנוסף היה פעיל בוועד הרבנים בפולין. בימי מלחמת העולם הראשונה בחר להישאר עם שרידי קהילתו בעיר, ולא לנטוש אותם על אף הקרבות שהתנהלו בה. יחד עם הרב צבי יחזקאל מיכלסון והרב מאיר ורשיבאק, ערך הרב יחיאל משה סגלוביץ את בטאון אגודת הרבנים ‘בקובץ דרושים וחידושים'.
בכסלו תש"א, 1941, גורש עם בני קהילתו למחנה המעבר דז'לדובה, שם שהו תשעה ימים. אחר כך הגיעו ללוברטוב הסמוכה ללובלין. והרב נשלח ע"י היודנראט באמבולנס ללובלין מלווה באשתו ובבתם, נפטר שם כעבור כמה ימים, בח' בטבת תש"א, ונקבר בבית הקברות היהודי בלובלין.
ספרו 'קטרת סמים' (פיטרקוב, תר"צ) מעוטר בהסכמת האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זליג מורגנשטרן הי"ד, ועוסק בחלק א, דרושים, ובחלק ב, החידושים וביאורים על סדר פרשיות התורה וחמש מגילות. חידושיו מופיעים גם בספרו של אביו "מקור חיים", בספר "מאסף דרושי" של אחיו הרב יעקב מאיר זצ"ל אב"ד פאדבערעזע, הראדישץ ודאנציג, ובספר "נטעי איתן" מאת הרב אברהם זאקהיים זצ"ל אבד"ק ויאליא.
הרב יחיאל משה סגלוביץ נולד בשנת תרכ"ג (או תרכ"ב), 1863, בווילנה לאביו הרב חיים, מורה הוראה באיישישאק ומחבר שו"ת "מקור חיים". בגיל 24, בשנת תרמ"ז התקבל ר' יחיאל משה לרב ואב"ד של קהילת סאפאצקין פלך סובאלק, ובשנת תרנ"ב מונה לרבה של מלאווא וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בכסלו תש"א, 1941, גורש עם בני קהילתו למחנה המעבר דז'לדובה, שם שהו תשעה ימים. אחר כך הגיעו ללוברטוב הסמוכה ללובלין. והרב נשלח ע"י היודנראט באמבולנס ללובלין, נפטר שם כעבור כמה ימים בח' בטבת תש"א ונקבר בלובלין.
ספרו קטרת סמים – (פיטרקוב, תר"צ) מעוטר בהסכמת האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זליג מורגנשטרן הי"ד, ועוסק בחלק א, דרושים, ובחלק ב, החידושים וביאורים על סדר פרשיות התורה וחמש מגילות. חידושיו מופיעים גם בספרו של אביו "מקור חיים", בספר "מאסף דרושי" של אחיו הרב יעקב מאיר זצ"ל אב"ד פאדבערעזע, הראדישץ ודאנציג, ובספר "נטעי איתן" מאת הרב אברהם זאקהיים זצ"ל אבד"ק ויאליא.
(מקורות: פנקס מלאווע עמ' 320, האנציקלופדיה של הציונית הדתית, ד, עמ' 82-83, דור רבניו וסופריו ב עמ' 32-33, אהלי שם, פורום אוצר החכמה, אתר מיה קולקשן, ועוד)
מספר הצפיות במאמר: 167
