דרך לתשובה במדות ודעות – פרק ט / הרב דוד בודניק הי”ד

חבורת מטפסים

סך הכל כל הדברים, שהפתח האחרון שהקב”ה מבקש מן האדם לפותחו “פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם'”. ועל הפתח הזה סובב כל הברורים והדיבורים, שהאדם טועה גם בזה, מפני שמדמה שצריך בפעם אחת לפתוח פתח כפתחו של אולם, וזולת זה אינו כלום.

אבל הקול דודי דופק, רק “פתחו לי פתח כפתחו של מחט” התחלה כל דהו, התנועה הראשונה שיתנענע האדם ממצבו הרגיל, כמו שאמר הכתוב “שמוע שמעתי אפרים מתנודד”, כיוון שהוא מתנודד לשוב קצת, גומר הבורא דבריו “הבן יקיר לי אפרים רחם ארחמנו נאום ד’ “, היינו שאתן לו סיעתא דשמיא, והחודו של מחט הרי נקל הוא לעשותו, החודו של מחט בהמחיצות המפסיקות בינו לבין חברו, והעדר המחיצות אשר בינו לבין העולם…

ועל זה אמר הושע הנביא עליו השלום “שובה ישראל עד אלהיך”, ברשותך וביכולתך דווקא, כי אין לך לתלות העיכוב בעולם, “כי כשלת בעונך”, שאין העולם אשם בנפשך. האם לאחר שעזבת את עולם־הדימיון ונמצאת בחבורה של מבקשי האמת, יש לך מחיצה של ברזל המפסיק בינך ובין חברך עד שקשה לך לעשות אף פתח כפתחו של מחט? וגם זה מברר לך הנביא, טעותך מה שאתה טועה (לחשוב) שאם הנך יורד ונופל ממדרגתך, אתה בעצמך אינך אשם, רק חברך זולתך, וכשאתה עולה במדרגתך נתעלית מעצמך ויכול אתה לעמוד מצד עצמך בלי עזר וסיוע מזולתך. וזאת היא הסיבה הגדולה המעכבת את התשובה, מפני שבעת ירידתך תתלה החיסרון לא בעצמך כי אם בזולתך, ובעת עלייתך תתלה המעשה בעצמך ולא בזולתך, מה שגורם בירידתך להקפיד על זולתך, וטענתך שאין לך ממה לשוב, ואתה עצמך תצדיק לגמרי, ועל חברך אינך בעלים להטותו לתשובה, ואת עצמך פטרת מן הדין. ובעת עלייתך תתלה הזכות במעשיך הטובים ותחדל להבין חסרונותיך ובירור מידותיך ותישאר נכרת מן החבורה, ובין כך לא תוכל עמוד על מדרגתך בלי עזר חבורה, עד שתיפול בייאוש אף לעשות חודו של מחט, בפעם השני. ועל זה צווח הנביא “שובה ישראל עד ד’ אלקיך, כי כשלת בעונך”, שחיוב התשובה הוא לא מצד זולתך, אלא מצד כשלון עוונך, ותקן את עצמך ומדותיך, וכאשר תשוב מדרכך הרעה ותתעלה במדרגת התשובה, אל תחשב ואל תדמה בעצמך שנתעלית מעצמך ובכחך הגברת חיילים, כי אז לא לאורך ימים תעמוד בתשובה, ותרד ותפול משמים ארץ, עד שיתברר לך שבעזרת חבורה והתלמדות מזולתך בנידון נפשך הפנימים אתה יכול לעמוד. ועל זה אמר הנביא “קחו עמכם דברים”, ואמרו ז”ל קחו עמכם מדברים, שכל אחד צריך ליקח אצלו מדברים, שלא תאבד ה”חודו של מחט”.

וזהו הפתח  הצר שאדם עושה מעצמו, וגורם ירידתו וצריך לצאת ממנו, וזה הפתח הצר והמחיצה המפסקת שגורם עלייתו מעצמו, אשר שתי התשובות של הנביא מספיקות הם, ורפואה בדוקה למדווי נפשו.

והיסוד של הלל הזקן עם האידך פירושא זיל גמור, במאמר הקודם הוא דרך לתיקון דעותיו. ו”אני יוסף” בירור למדותיו וחשבונותיו, ויהיה לך חבורה ממי להתלמד, עד שתבוא למדרגה של רבי חכם וזקן יושר בישיבה. ושוב יהיה לך עבודה מרובה שאתה צריך לבטל כל החשבונות “בעבור תועלת” בעבור קידוש וחילול השם המקושר עם קידוש וחילול עצמו, מה שתדמה בלבבך שמעשי גדול ממעשיך, ואצלי הכוונה יותר רצויה ויותר אמיתית. וזה גופא גורם הפירוד שנית בין הדבקים, ואין לך עצה אחרת כי אם ליקח הכלל של “רעך זה הקב”ה”! וה’ אמר לקלל, כדי להתלמד ולתקן, ואז יהיה כבוד חברך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך ככבוד רבך וכבוד רבך ככבוד שמים…

וזה יהיה לך הפתח “כחודו של מחט”, לכנוס אל הפתח הצר שנכנסו בו החסידים הסובלים, ועל ידי הכלל של הלל הזקן “להקב”ה לא תעביד”, פתח לך פתח “כפתחו של אולם” להגיע ליראה ואהבה ודביקות, כמאמר הכתוב “לאהבה את ד’ אלקיכם ולדבקה בו ולשמוע בקולו”, כפי שביארנו לעיל שזה מן היסודות של מצוות הלבבות, “ואני ד’ ” שברא לך “הפתח צר” לתקן מדותיך ולהיטיבך באחריתך, “ואני ד’ ” הוא המברר לך את “הפתח כשר” שלך, ועל ידי הכרה והרגשה של “אני ד’ ” תגיע אל התשובה. כמו שאמר הכתוב “קחו עמכם דברים ושובו אל ד’ “, ואמרו ז”ל עֵד ד’, שיעיד השם עליו שלא ישוב לחטאו לעולם, וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. אמרו ז”ל, ואימתי היא גדולה בזמן שמגעת עד כסא הכבוד, כמו שאמר הכתוב (ירמיה ד) “אם תשוב ישראל נאום ד’ אלי תשוב”…

(אור המוסר, חוברת יאהרב דוד בודניק הי”ד)

מספר הצפיות במאמר: 50

רמזים בראשי תיבות וסופי תיבות לעניינו של חודש אלול / הרב יוסף הכהן שוורץ הי"ד
דרך לתשובה במדות ודעות - פרק ח / הרב דוד בודניק הי"ד

מאמרים דומים