הטעם לקריאה לתחילת השנה "ראש השנה" – המשך / הרב נתן נטע שלמה שליסל הי"ד

ומובן לפי זה גם כן דברי מרן המחבר בשלחנו הטהור (אורח חיים סימן תקפ"ג סעיף ב), במה שכתב בהלכות ראש השנה, אוכלין ראש כבש לומר נהיה לראש וכו' ומקורו מהטור וממרדכי יעויין שם. וכבר תמהו רבים על תפילה זו שמבקשים כל אחד מישראל, נהיה לראש וכי אפשר שיהין כלם ראשים (ועיין בייטב לב פרשת במדבר, שהביא בשם הגאון הקדוש מזיקוב זי"ע, שתיבה לראש הוא ראשי תיבות לעשות רצון אבינו שבשמים, ודברי פי חכם חן. ועוד עיין בספר רמתים צופים על התנא דבי אליהו, מה שהביא בזה בשם מאורן של ישראל החוזה מלובלין זי"ע). אמנם לדברינו נכוון תפילתנו בעזרת ה' יתברך שנהיה מדובקין דבק טוב לראש דהיינו לראש השנה. שאז אנו עומדים ברתת ובתשובה קמי שמיא, וכן נהיה כל השנה, והכל רק לחקוק בזיכרוננו בזיכרון טוב שם זה של ראש השנה ומטרתה וקיומה כנזכר לעיל ברצון ה'.

וגם מובן לפי זה דברי החכם מכל אדם שלמה המלך בקהלת (ב,יד) החכם עיניו  בראשו וגו', דקשה וכי הכסיל אין עיניו בראשו. אמנם כוונת שלמה כנזכר, שהחכם היודע ומבין למה נקרא יום זה של א' בתשרי ראש השנה ולא תחילת השנה, עיניו בראשו תמיד, ושויתי לה' נגדי תמיד, להיות כל השנה מחובר לטהרה להראש, לעשות מעשי ה' כי נורא הוא בכל השנה בעזרת ה' יתברך.

אולם זה אחד מן העבודות הקודש שבמקדש אצלנו להרבות חכמים כאלה שיהיו עיניהם לה' מראשית השנה ועד אחרית השנה, בצוותא חדא, באש דת חמימות התורה והעבודה, מיום א' בתשרי עד יום א' בתשרי הבא עלינו לטובה. ולו חכמה ישכילו זאת ויבינו שראש דברך אמת, הוא כדרשת חז"ל, שמסוף דברך ניכר שראש דברך אמת, והכל הולך אחר החתום, למדרש מסיפא לרישא, ומרישא לסיפא, וכל מזונותיו של אדם קצובין מראש השנה ועד ראש השנה בלי הפסק בינתיים דווקא אז כבר היה עלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (היינו היצר הרע שמכונה בשם הר עשו, ויתבטל לעתיד לבא במהרה, עיין ש"ס סוכה דף נ"ב עמוד א) והיתה לה' המלוכה ומושל בכל ארץ בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

ובעוונותינו הרבים אין בנו אפילו שנים בעיר ואחד במשפחה, שיחבר בקשר עליון דאורייתא ראשיה השנה בסופה, כראוי וכיאה בתורה ועבודה וגמילות חסדים ומשא ומתן באמונה, אשר יאמר עליו כי הוא זה חכם המבין מדעתו להיות אצלו כל השנה בבחינת ראש השנה, ראש המחובר להגוף במחשבת הקודש כנזכר לעיל, והכל רק מפני כח היצר הבוער בקרבינו כאש בנעורות, כל חד לפום דרגא דיליה, כל הגדול מחבירו וכו'. ומה נאמר ומה נדבר המוכיחים בעם בעת כזאת שכל לבב דוי וכל ראש לחולי מרוב הצרות והרדיפות והדאגות (וכבר הטמינו חכמינו ז"ל ברמז תורתו של דואג משפה ולחוץ, היינו שגם לימוד התורה בעת דאגה כזאת אינו יכול להיות לפי חולשה מוחנו רק משפה ולחוץ, וממילא אינו תבלין כראוי נגד היצר הרע בעוונותינו הרבים, ה' ירחם) ובכל יום גזירות מתחדשות על עם ישראל. ה' יחוס על עם עני ואביון במהרה, לגאולם גאולה שלימה, להיות לו לעם סגולה, מראשית השנה ועד אחרית השנה בירושלים עיר הקדושה, אשר עיני ד' אלקיך בה תמיד אמן במהרה.

אולם אדון הנביאים משה רבינו איש אלקים הוא בתור מנהיג ורועה נאמן לעדת ישראל באמונה היה לו הכח והממשלה, בכח תורה ועבודה, להלהיב ולהבעיר לבבות כל בני ישראל כקטן כגדול לבחינת כי תשא את ראש בני ישראל, שיהיו עיניהם משוטטות תמיד על הראש של השנה של השנ"ה (א' בתשרי) וככה יתנהגו באש דת חמימות כל שתא. כמאמרם ז"ל, במה תרום קרן ישראל בכי תשא את ראש כנזכר. ועיין שם במדרש (והארכתי בזה בחידושי לפרשת תשא). וממילא שפיר הביאם לבחירי דור דעה.

ומעתה יתפרש לנו הדק היטב בעזרת ה' סיום התורה בתחילתה, ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה (מלשון תיקן) משה לעיני כל ישראל בראשית, א' בתשרי, דהיינו שיהיה תמיד מול עיניהם היום הזה של א' בתשרי, וידעו ויזכרו בלי הפסק כי בראש השנה נברא (בגימטריה בראשית) הכל, ואדם נדון בכל יום בבחינת ראש השנה להיות ירא וחרד על דבר ה' ודתו תמידין כסדרן לבלתי תחטאו לעולם. כן יעזרנו ד' לקבוע תורת משה רבינו בלבנו תמיד, וכעולת הבוקר אשר לעולת התמיד, שני תמידין כהלכתן (עיין בשערי תשובה סוף הלכות מגילה, בשם יוסף צדיקא בעל הברכי יוסף, והבן) אמן כן יהי רצון.

ונכון בזה דברי המדרש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, ובשביל משה שנקרא ראשית, ובשביל התורה שנקראת ראשית, נברא העולם. והיינו על הכוונה הנזכרת שמשה הושרש בלבות ישראל ביד החזקה ומורא הגדול של התורה הקדושה בחינת ראשית השנה עד אחרית השנה, מרישא עד גמירא, יראת ה' תוסף ימים ובשביל זה (הנקרא דרך בלשון חז"ל) נברא העולם על ידי הקורא הדורות מראש, אלקים ברא בראשית, וממילא שפיר מובן רמזי הבעל הטורים הנ"ל בס"ד.

(מתוך קונטרס דרך עליון  דאורייתא, הרב נתן נטע שלמה שליסל הי"ד)

מספר הצפיות במאמר: 78

הדפס