עתה צריך להתפלל עבור ישועה כוללת ונצחית / הרב דוב בער ארמן הי”ד בשם האדמו”ר מונקטש זצ”ל והאדמו”ר רבי חיים ליב לייפר הי”ד

ספרי הרב דב בער ארמן

רישומי דברים מה ששמעתי מן אדמו”ר מורנו הרב רבי חיים אלעזר זצ”ל

ופעם אחת אצל שלש סעודות בשבת תשובה סיפר כי איש אחד בא מול מרן הרבי הקדוש מצאנז (בעשרת ימי תשובה) בבקשתו אודות הפרנסה, ואמר לו המשל הידוע עם בן המלך אשר היה מלומד בכל ענינים (כיאות לבן מלך) אולם היה עקשן גדול ולא היה במציאות להעבירו מדעתו. המלך שת עצות בנפשו ושלחו למרחקים ונתן אותו תחת איש כפרי וציווהו כי יכלכל אותו בלחם צר ומים לחץ ויתן לו דירה פשוטה למאוד למען יזכור את מרודו ויקבל עליו להטיב מעלליו ויבקש מאביו המלך כי ירחם עליו לקחתו אצלו בחזרה. אבל בן המלך נתגשם ככה כי שכח את כל אשר היה לו. עם כל זה להמלך היו גיגועין על בנו והתיישב בדעתו ועשה לוסערייזע דרך שמה וכרוז יצא כי רשות לכל איש לבא אל המלך (בלי בקשת רשיון כנימוס) אם יש לו איזה בקשה לבקש. וכאשר בא המלך דרך שמה וחרדו לקראתו וגם בנו הנ״ל בתוכם והכירו זה את זה ובנו זה על זה, ושאל אותו המלך מה בקשתך ותעש. ואמר אם על המלך טוב יצווה להכפרי בעל אנסניא שלו כי יתן לו מזונתיו וארוחותיו ביתר שאת לבל יצטרך לסבול גודל עינוי הרעבון. והמלך נשא קולו ויבך, ואמר אוי לי כי לשווא תקוותי, כי הלא עתה היה לך העת המוכשר לבקש דברים נצחיים להושיבך על מקומך במקום חדרי מלכים, ולא לבקש על עניני אכילה וגשמיות. וכמו כן אתה (המבקש הנ״ל) הלא עתה עת המוכשר לבקש ישועה אמיתית והגאולה שלימה, אשר בזה נכללו כל הישועות, גם עניני גשמיות הנצרכים. כן יהי רצון, אמן.

וידיד נפשי הרב הצדיק מורנו ורבנו הרב רבי חיים ליב לייפער שיחיה מאונגוואר (נכד להרבי הקדוש מפרימשילאן) אמר לי בשם תלמידי בעש”ט הקדוש זכרונם לחייי העולם על הפסוק (כ”ה לסדר וירא, בראשית כ״א) והוכיח אברהם את אבימלך (היינו אבי מלך מלכו של עולם) על אודות באר המים (היינו השפע שלנו) אשר גזלו עבדי המלך (היינו האומות העולם הנקראים עבדים) ויאמר (אבי מלך ומלכו של עולם) לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה (היינו בבחינת הידיעה והבחירה כמו כי כביכול סילק מעצמו בזה את הידיעה כי הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי כתיב) וגם אתה לא הגדת לי, היינו בפרוס הפסח זמן אמירת ההגדה (שנידונין על התבואה), וגם אנכי ירמז על שבועות (זמן מתן תורה של אנכי) שאז בעצרת נידונין על הפירות, גם כן לא שמעתי בלתי היום (זה ראש השנה).

עתה תאמר לי מן עניין פרנסה?! הלא עתה צריך להתפלל עבור ישועה כוללת ונצחית. והמש”י.

ועיין בספר היכל הברכה (לחומשי קאמארנא) כי הביא גם כן על הפסוק הנ”ל כמה פירושים נוראים ונפלאים, בסגנון ואופן הנ”ל.

(זכרנו לחיים)

הרב החסיד רבי דוב בר ארמן נולד בסביבות שנת תר”ך (1860). אביו , ר’ משה שמואל ב”ר נתן אליהו עהרמאן זצ”ל אב”ד אירשא, היה מיוחס “מגזע תרשישים עד משפחת קרן הצבי (בעל חכם צבי) זל”ה” (הייחוס מוזכר בסוף הקדמת דברים ערבים חלק א, ומובא בפירוט בספר זכרנו לחיים). הרב דב בר התגורר בפערבעניק שבמחוז זמפלן, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לקליינווארדיין. הוא קיבל תורה מרבותיו דודו הגאון מהר”מ שיק זצ”ל, הגאון ר’ אברהם יודא לייב שווארץ מחבר הספר “קול אריה” אב”ד ברנסאז ומאד, הגאון ר’ ישעיה בייערן משארוש פאטאק והגאון ר’ עמרם חסידא מחבר הספר “בית שערים”. הרב הרבה להסתופף בחצרות צדיקים קדושי עולם זי”ע, ראה את עבודתם הקדושה של צדיקי דורו ושמע על עבודת הצדיקים מדורות הקודמים. בספריו, דברים ערבים (שני חלקים) (תרס”ג-תרס”ה), פאר וכבוד (תרע”א-תרע”ב) וזכרנו לחיים (תרצ”ח) – הוא מביא סיפורי מעשיות מגדולי החסידות והצדיקים, לתועלת הציבור ולהנחלת הדברים לדורות הבאים. הרב ניספה באושוויץ בקיץ תש”ד (1944). ספרי המחבר יצאו לאור בהוצאה מחודשת בשנת תשל”ג ע”י בני המחבר ונכדיו.

רבי יששכר בער לייפר ב”ר יוסף מבורשה ב”ר ישכר בער מנדבורנה, עבר לגור באונגוואר, שהייתה עיר של מתנגדים, וכיהן בה כאדמו”ר מטמשוואר. שלושת בניו, רבי מאיר, רבי חיים (מרדכי אריה) לייב ורבי ראובן מנחם כיהנו כאדמו”רים בחיי אביהם באונגוואר. שלושתם נרצחו בשואה.

 

מספר הצפיות במאמר: 37

מאימתי יוכל היות השלום בישראל / הרב כלב מאיר פייבל זיו הי"ד
מה נורא צרות העולם הזה, אין זה כי אם שער השמים / הרב דוב בר ברגמן הי"ד

מאמרים דומים