הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת גיטין ובמהרה יחזיר אותנו הקב"ה לארצו ולביתו / הרב אברהם שטרן הי"ד
באופן שלישי יש לומר בסיעתא דשמיא לנעוץ סוף המסכת לתחלתה ולפרש ההדרן עלך, וסמיכות מסכת גיטין למסכת סוטה שלפניה, ולמסכת קידושין שלאחריה.
והוא כי הקשו סופרים וספרים האיך הקב"ה יגאל אותנו בקרוב במהרה בימינו אמן, הא גירש אותנו מאתו ומארצו ומביתו, והוא כהן (כבסנהדרין ל"ט) ואין כהן מחזיר גרושתו. והרבה מקשים עוד יותר, אפילו היה לו דין ישראל, האיך יחזיר גרושתו, הא גירש אותנו מפני שמצא בנו ערות דבר, שחטאו ישראל בעבודה זרה.
ותירץ בספר אהבת ה' כי הגירושין היו כעין הרי את מגורשת ואי את מותרת לכל אדם, דלא הוי גירושין (כבגיטין ריש פרק ט', דף פ"ב) דשייר לה בגט (והכי פסק ברמב"ם פרק ח, הלכה יז מהלכות גיטין. ובשו״ע אבן העזר סימן קל"ז). והכי נמי אמר הקב"ה לישראל הרי את מגורשת, ואי את מותרת לשום עבודה זרה, עד כאן.
אך קשה, זה תינח לרבנן (ריש פרק המגרש) דסבירא ליה דאפילו רק כתב "חוץ מפלוני" לא הוי גיטא, אבל לרבי אליעזר התם דמכשר הגט בכהאי גוונא יחזור קושיא לדוכתיה.
ונראה לפי עניות דעתי, דעל כרחך לא הכשיר רבי אליעזר התם, רק דסבירא ליה דמה שאמרה תורה גט כריתות בעינן, אין הכוונה שתהיה כרותה ממנו לגמרי, דהא אמרה תורה "ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר", אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת (כרבי ינאי בטעמא דרבי אליעזר שם) או משום דכתיב "ואשה גרושה מאשה לא יקחו", אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, נפסלה מן הכהונה (כרבי יוחנן בטעמא דרבי אליעזר שם). אלא "כריתות" רצונו לומר אפילו רק נכרתה מעמו כל כך שאינה משועבדת לו בכל הדברים שחייבת אשה לבעלה ובעל לאשתו, שוב שפיר מקרי ספר כריתות וגט. אבל מודה רבי אליעזר, שאם מגרשה באופן שכל הדברים שהיתה חייבת לו בעודה אשתו, תהא חייבת גם לאחר הגירושין, דלא הוי גט, דלא הוי כריתות אפילו במקצת. כן אצל הקב"ה וישראל. אף שגירש ישראל מביתו וארצו, מכל מקום גם בגלותינו חייבים אנו לעובדו כמו לפני הגירושין, ואנו משועבדים לו הכל כמקדם. אם כן לא הוי כריתות כלל. ואפילו רבי אליעזר מודה בכהאי גוונא דלא הוי גירושין, ושפיר הקב"ה יגאל אותנו ויקח אותנו לעמו כמקדם בין לרבנן בין לרבי אליעזר.
אך יש לומר בסיעתא דשמיא תירוץ אחר על קושית הספרים האיך הקב"ה יחזור ויגאל אותנו, דתנן בריש המסכת המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב וכפני נחתם דבעינן שיהא כתוב הגט לשמה. והנה הקב"ה ככיכול ברוך הוא שלח שליח לגרש אותנו מארצינו, בחורבן בית ראשון שלח את נבוכדנצר, ובחורבן בית שני את טיטוס, והם לא אמרו בפני נכתב ונחתם מהקב"ה, ולא לשמה גירשו אותנו. אלא אמרו כחינו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה, ואם כן הם שלוחים שלא עבדו שליחותם, והגט בטל, ואין אנן בתואר גרושה ממנו יתברך שמו, ושפיר מהדר אותנו בקרוב במהרה בימינו אמן.
ועוד תירוץ שלישי נראה לי בסיעתא דשמיא, דלא גירש אותנו הקב"ה כלל בבחינת איש שמגרש את אשתו, כי הוא לא גירש אתנו רק מביתו וארצו, אבל הוא בעצמו בא עמנו בגלותינו, כמו שנאמר "עמו אנכי בצרה", והוי כאיש ואשה שעקרו דירתם ממקום למקום, ושניהם הולכים יחד, רק האיש מענש האשה שלא תשב במקום שהיתה נייח לה, אלא במקום דלא ניחא לה. ויש לומר זה רמז בקרא שאמר הקב"ה לישראל אנכי ארד עמך לגלותך, לכן אעלך מגלות זה וגם עלה מגלות אחר, דאין אתם ואני בסוג מחזיר גרושתו או סוטתו, שבכל מקום שאתם שם אנכי עמכם.
וזה הדרן עלך נחזור עליךרבונו של עולם ואתה תגאל אתנו בקרוב מכח פרק המגרש, דתנן שם דאם אמר המגרש "ואי את מותרת לכל אדם", או אפילו "חוץ מפלוני" לא הוי גט, ובזה וסליקא לה מסכת גיטין, יסולק הקושיא שמקשין על המסכת גיטין, האיך הקב"ה שגירש אותנו והוא כהן והאיך מחזיר גרושתו דגם הקב"ה שייר בגיטא ואמר אי אתה מותר לשום אלקים אמרים אף אמר הגירישין, וממילא לא הוי הגט גט. וסליק לה מסכת גיטין עוד הפעם במה דתנן בריש המסכת המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, ונבוכרנצר וטיטוס היו שלוחים שבאו ממדינת הים ממרחק, והם שינו בשליחותם, ולא אמרו בפנינו כתב וחתם הקב"ה לגרשם, ואם כן הגט לא הוי גט, אבל באמת קידושין הראשונים לא נפסקו מעולם, כי עמו אנכי בצרה, בא עמנו בגלותינו, לכן סידר תנא מסכת גיטין בתר סוטה, וקידושין בתר גיטין:
(מתוך הדרן עלך, לסיום מסכת גיטין)
—
הרב אברהם שטרן הי"ד נולד בפאפא בשנת תרמ"ד (1884) לאביו הרב יצחק יהודה. נשא לאשה את מרת גיטל בת הרב יוסף מאיר טיגרמן, סייע לחותנו בניהול ישיבתו והיה דומ"ץ לצדו. היה תלמידם של הדיין מפאפא הרב משה יוסף הופמן, של אב"ד סעמיהאי הרב יהודה גרינפלד, של אב"ד אונסדרוף הרב שמואל רוזנברג, של אב"ד חוסט הרב משה גרינוולד, של ראב"ד פרסבורג הרב יהודה ליב פרידמן ושל ה"שבט סופר" בפרסבורג. משנת תר"ע היה דומ"ץ בנאוועזאמקי (ארשאק-אויואר, נייהייזל).
הרב אברהם שטרן הי"ד כתב ספרים רבים ובהם: גפי אש על הש"ס (תרפ"ד-תרפ"ח), כבוד שמים על התורה (תרפ"ז), מליצי אש – תולדות רבנים (תר"צ-תרצ"ח), מסדר חילוקים ושיטות על התלמוד (תרצ"ד-תרצ"ה) לספר זה צירף את הספר רב חסד מאת בנו הרב מרדכי שנפטר בצעירותו, כתבי אש – מכתבים בפלפול וסברא (תרפ"ו-תרצ"א), הדרן עליך – דרשות לסיומי המסכתות (תרצ"ו), מנחת אברהם – על תרי"ג מצות (תש"ב), כל בו הקטן (תש"ב), שלחן א"ש – על שו"ע או"ח (תש"ג).
ע"פ האנציקלופדיה לחכמי הונגריה – הרב וחותנו נספו ביום כ"ו בסיון תש"ד (1944). במליצי אש עם קורות קהילת נייהייזל מופיע שנספה בכ"ג סיון תש"ד.
מספר הצפיות במאמר: 870
