הסבר החתם סופר ל”פרשת הכסף” /הרב יששכר דוב פרידמן הי”ד

כי נמכרנו

אם על המלך טוב יכתב לאבדם וכו’, ובסמוך בבקשת אסתר נמכרנו אני ועמי וכו’ מי הוא זה וכו’. וכבר נתקשו בו רבים איך כי שכח מה שעשה הוא בעצמו שהסיר טבעתו ומסרה להמן לעשות כטוב בעיניו עם היהודים לאבדם, רחמנא ליצלן.

והביא בספר חש”ב דברי יקר בשם חתם סופר ז”ל, לכאורה קשה על מה דאמר מרדכי להתך שנאמר ויספר לו את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול וכו’. מה רצה בזה להגיד לו את פרשת הכסף, והרי לא נתן, כי המלך אמר לו הכסף נתון לך. גם מה זה ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. ואמרו רבותינו ז”ל ברוח הקודש, ומי לא ידע מאלה. והרי נתן לו את פתשגן כתב הדת הנתן בשושן בגלוי. ואסתר אמרת למלך כי נמכרנו, גם זה קשה, הרי לא נמכרו, אלא בחנם נתנו.

אכן תחבולת גדולה היה בזה למרדכי להגיד לאסתר את פרשת הכסף  אשר אמר המן, והוא הנה בוודאי מחוק המלך ומכל שכן בימים ההם, לענוש אחד מהעמים הנתונים תחת ידם אם עוולה בעם ההוא שהן מורדים במדינה ובמלך וכדומה, ומי יאמר לו מה תעשה בדבר הזה. אך שיעשה המלך בעד בצע כסף ושוחד יקח להרג עם נקי חכם, זה לא נשמע. גם שאר העמים לא יניחוהו לעשות כך, כי היום יעשה כך לעם הזה, ומחר לעם אחר. ומעתה כאשר אמר המן מלשינות על ישראל, ואת דתי המלך אינם עושין להם והם מורדים במלכות, זה היה ניחא לאחשורש. אבל כשאמר, ועשרת אלפים וכו’, השיב לו מיד הכסף נתן לך, פירוש, מלהזכיר כאלה שתוק מרצות כסף, כי יאמרו כל העמים כי בשביל כסף עשיתי זאת וימרדו כולם בי, ויורידוני מכסאי. אבל העם לעשות בו, יען כי הם מורדים במלכות. ובודאי בפתשגן הכתב כן נכתב כל דבר שהם מורדים במלכות, ובאמת לא נודע לשום איש שדבר המן מכסף  ליתן למלך, כי יהיה בזה בזיון גדול גם אם היה רק המדובר ממנו כמובן.

אכן למרדכי נאמר ונגלה כן ברוח הקודש מה שאמר המן לשקול. ומעתה אמר לאסתר שתגלה למלך כי הדבר ידוע ונודע לכל כי המן קנה את העם מהמלך, וכאשר נעשה בצאן עשו באומה גדולה. ואין לך בזיון גדול מזה, וגם סכנה למלך כנ”ל. ומאין נודע הדבר, אין זה כי אם המן בעצמו גלה את הדבר (ובוודאי כי כוונתו באמת להפיל את המלך ולבזותו) והיה בזה דבר חכמה גדולה. בזה יש חרב ביד אסתר להפיל את המן, והיינו, את פרשת הכסף אשר כי אמר המן; כי נודע מהמן אשר אמר להמלך, ועל כן צדקה אסתר, נמכרנו בכסף מלא. וכשמוע המלך כזאת, חרד מאד וצעק מי הוא זה וגו’ אשר מלא לבו למכור בעד כסף אומה שלמה, והשיבה איש צר ואויב המן הרע הזה, ורבותינו ז”ל אמרו במדרש צר לי ואויב לך הוא, ואויב שעשה כזאת יגלה הדבר למרוד בך.

ודברי פי חכם חן. שפתים ישק.

 

(מטה יששכר)

הרב יששכר דוב ב”ר נח יו”ט ליפא פרידמן נולד בשנת תרכ”ב (1862) ביולניצא (אז אונגריה).

בשנת תרנ”ג כתב הרב את קורותיו של סבו של חותנו, הרב יחזקאל פאנעטה זצ”ל. הספר נדפס לראשונה בשם “תולדות רבנו יחזקאל” בראש הספר דרך יבחר. בשנת תשל”א חזר החיבור והודפס בראש הספר “ים הרחב על מסכת גיטין“, בהוצאת נכדו של הרב יששכר דוב הי”ד, הרב אשר שמואל הכהן כ”ץ.

לאחר שכיהן כרבה של דארויץ, מונה הרב בשנת תרפ”ב לרבה של הקהלה הישנה בקארי-מארי (קראלי) טרנסילבניה, רומניה.

הוציא לאור את ספרו “מטה יששכר” בשנת תר”צ (1930). הרב הביא בתוך ספרו גם את דרשת בר המצוה של בנו, חיים בצלאל.

בהקדמת הספר מביא המחבר את ייחוס משפחתו לתוספות יום טוב. בהמשך ההקדמה הוא מודה לאחיו, שמואל-יוסף והלל, שגדלו אותו לאחר שהתייתם בעודו ילד. בגיל שתים עשרה התחיל ללמוד בישיבת רבי שמואל דוד יונגרייז זצ”ל אב”ד בקהילת פעהער דיארמאטה, ולמד גם בישיבת רבי משה דוייטש זצ”ל אב”ד טריאן. אח”כ למד בישיבת מחבר ה”חתן סופר” במטאטרסדורף. נשא לאשה את מרת חיה רחל, בתו של הרב אשר שמואל פאנעטה אב”ד הידאלמאש מחבר כתב היד לספר אש דת על התורה.

בסוף ספרו צירף את הספר “מגילת איבה” אשר כתב רבנו התוספות יום טוב להודיע לזרעו וזרע זרעו עד עולם.

בשנת תרפ”ד (1923) פרסם הרב הי”ד את ספרו בספר גבעת פינחס ובו מובא הספדו על חתנו הרב פינחס יהודה כ”ץ זצ”ל, אב”ד בקיראלי דאריץ שנפטר בגיל שלושים וארבע בהשאירו אלמנה וארבעה יתומים קטניםהרב פרידמן הי”ד .

מאמר ביקורת של הרב פרידמן הי”ד על הבונים בתי כנסת עם מאפייני בתי טפלות,  התפרסם בכתב העת “המגיד“.

הספד הרב יששכר דוב על בנו הרב חיים בצלאל זצ”ל שנפטר ביום ח’ טבת תרצ”ז מופיע בכתב העת “המגיד“.

הרב נהרג על קידוש השם באושוויץ בסיון תש”ד בהיותו בן שמונים ושתים שנים.

לעיון נוסף בתולדות הרב פרידמן הי”ד: חכמי הונגריה, חכמי טראנסילוואניה.

 

מספר הצפיות במאמר: 41

האיש הישראלי מצד טבעו מוכן לעלות / הרב יששכר דוב פרידמן הי"ד
דרשת רב-פורים של החסיד ר' יוסקי מבראד / הרב חנוך העניך מאייער הי"ד

מאמרים דומים