על ידי אחדות והתקבצות מתחזקים וזוכים להתקרב לאבינו שבשמים / הרב יהונתן אייבשיץ הי"ד

האחדות מחזקת

האספו ואגידה לכם, ופירש רש"י ביקש לגלות הקץ ונסתלקה ממנו שכינה. בשם הרב הקדוש מפרשיסחא זי"ע, יש לדקדק למה אמר נסתלקה ממנו שכינה ולא אמר נסתלקה ממנו נבואה. ופירש הרב הקדוש הנ"ל כוונת רש"י ז"ל, דהנה כשרצה יעקב אבינו עליו השלום לגלות את הקץ רצה לגלות הקץ של בעתה, כדכתיב באחרית הימים, כי הקץ של אחישנה לא היה לו מה לגלות, כי ידוע אם זכו ישראל ויעשו תשובה יכול להיות הקץ בכל יום, כמאמר הכתוב (תהלים צ"ה) היום אם בקולי תשמעו וכמאמר חז"ל (סנהדרין צ"ח) זכו אחישנה. אם כן רצה לגלות הקץ של בעתה. ועל ידי אמירת הקץ היה מוכרח להזכיר עונותיהם של ישראל ולומר עליהם שלא זכו, ויהיה הקץ בעתה, כמאמר חז"ל לא זכו בעתה, נסתלק הקב"ה ממנו שלא ישמע בגנותם של ישראל, והתחיל לומר בדברים אחרים, וזה אמרו נסתלקה ממנו שכינה. ודברי פי חכם חן (זכרון לראשונים דף כ"ו ע"ב בהגה"ה):

ומפה קדוש אדומו"ר הרב הקדוש רבי שמעון מסקערניעוויטץ זי"ע שמעתי "האספו" הוא לשון אפס ואין, היינו כשהאדם הוא בעיניו אפס ואין אז יכול לבוא ל"ואגידה לכם", לאחדות ואהבת רעים. עד כאן לשונו הקדוש זי"ע.

ויש להוסיף בכוונת סוף הפסוק אשר יקרא אתכם באחרית הימים, היינו שזה יהיה  נצרך לכם באחרית הימים, שלא יהיה לכם במה להתחזק בגלות, אז על ידי  שתהיו באפס ואין ובביטול גמור ותבואו לאחדות ואהבת רעים זה לזה, ובזה תתחזקו עצמיכם זה עם זה, וכל אחד יחזק את חבירו לבל יפול חס ושלום. והבן.

ובספרי אמרי יהונתן (פרשת ויחי) כתבתי, היינו שיעקב אבינו עליו השלום ראה ברוח קדשו שבאחרית הימים יהיו עומדים עלינו אנשים מדור החדש שיהיה ברצונם למעט ולעשות לאפס ואין את דת היהדות. על זה אמר יעקב אבינו עליו השלום לבניו "אספו" מלשון אפס ואין, שבאחרית הימים יהיו עומדים עליכם אנשים כאלה שיהיה ברצונם למנוע ולעשות לאפס ולאין את דת היהודי, על כן אני אומר לכם עצת לזה "ואגידה" – שתעשו אגודה אחת, ואז "לכם" אותיות מל"ך, היינו שעל ידי זה תזכו לקבלת עול מלכות שמים, ועל ידי זה יקויים בהם "וראו כל בשר כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך". וממילא אל תפחדו מאנשים כאלה, כי לא יצליחו.

אבל באם לא תאגדו יחד אז חס וחלילה גורמים לעשות מאותיות לכ"ם אותיות כל"ם, ויהיו גורמים חס וחלילה כליה ואבדון לדת היהודי, ה' יתברך ישמרנו ויצילנו. והבן.

וזה שאמר יעקב אבינו עליו השלום הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם, היינו הקבצו ושמעו שהוא גם כן לשון קיבוץ, כמו וישמע שאול את העם (שמואל א,טו), תהיו באגודה אחת ובאחדות הגמור. ועל ידי זה אתם זוכים לקבלת עול מלכות שמים, כמו שכתוב במדרש רבה שמעו אל ישראל אביכם שבשמים, היינו על ידי קיבוץ ואגודה אחת תזכו להתקרב לאביכם שבשמים, ועל ידי זה תזכו לרב טוב, כמו שכתוב, והיה אם שמוע, היינו על ידי בחינת שמיעה הוא קיבוץ ואחדות, ונתתי מטר ארצכם וכו' וזהו שאמר המדרש מכאן זכו ישראל לקריאת שמע, שתיכף קבלו עליהם עול מלכות שמים ואמרו שמע ישראל וכו', היינו שעל ידי שמע ישראל, הוא קיבוץ ואחדות, היו באים לה' אלקינו ה' אחד, לאחדות ה' יתברך ועול מלכות שמים. והבן:

(חדות שמחה עם פירוש שמחת יהונתן)

הרב יהונתן ב"ר יוסף יחיאל הלוי אייבשיץ הי"ד, היה בקלשין, אב"ד וואלמין, אח"כ בפראגא ובהמשך היה מו"צ בוורשה והיה גאון מופלא ומפורסם. חיבר את הספרים "שער יהונתן" (תרפ"ב, תרצ"ה) "הכולל שו"ת להלכה ולמעשה בעניינים הנוגעים לארבעה חלקי השולחן ערוך בבירור השאלות הקשות והחמורות ובפרט בענייני עגונות" (יגדיל תורה), "אהל ברוך" (תרצ"ג) ו"חדות שמחה" עם פירוש "שמחת יהונתן" (תר"צ). וכן השתתף בהוצאת הספר "ישרש יעקב" (תר"צ) ובסופו קונטרס "אמרי יהונתן" מאת הרב יהונתן אייבשיץ הי"ד.  בחיבוריו מזכיר את ספריו "מנחת יהונתן" על תרי"ג מצוות, "אמרי יהונתן" על התורה ו"ליקוטי יהונתן", אך יתכן שספרים אלו לא יצאו לאור.

כתבים ממנו ואליו נמצאים גם במספר חוברות של כתב העת שערי תורה, הנצח, אהל יצחק, אהל מועד, דגל הצעירים, הבאר (ראה שם גם את תשובתו בנוגע להלכות הנוגעות לחידושי העידן המודרני), שערי אורה ועמק הלכה, והסכמות ממנו מופיעות בספרים חומת הדת, דבורי אמת, קהלת דוד, כונת המצות, כור המבחן, כל דאמר רחמנא, מליצי אש, שערי אורה, כור המבחן ועוד. תשובות אליו נמצא באהל יצחק, בחמדת יעקב, בשביבי אש, בקונטרס התשובות, במנחת יחיאל ועוד. הרב נמנה על החותמים הרבים על תקנת רבים, כפי שמופיע בספרו של הרב אלטר עזריאל מאיר איגר הי"ד.

בספר "חדות שמחה" מובא גם מכתב מאת אחיו הרב אלעזר הלוי אייבשיטץ מסטערדין.

בהקדמתו לספר ישרש יעקב, כותב הרב על חשיבות הדפסת והפצת כתבי הצדיקים:

ולעניות דעתי שהדפסת חידושי תורה מגאונים וצדיקים נשמתם עדן ואומרים על ידי זה דבר שמועה מפיהם הוא הגורם גם כן לקיום העולם, על פי מאמרם ז"ל (סנהדרין ל"ז, מגילה ט' ע"ב ברש"י ד"ה אעשה, אבות דרבי נתן פרק ל"א) כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא. ויש לדקדק למה נקט כל המקיים נפש ולא אמר כל המקיים אדם מישראל. אך הכוונה על נפש הרוחני, ולאו דוקא הגוף בלבד בחיים חיותו צריך לקיים, רק אף לאחר פטירתו דנשאר רק הנפש הרוחני צריך לקיימו. והיינו על ידי שאומרים דבר שמועה מפיו ושפתותיו נעות בקבר כאלו הוא חי, כפירוש רש"י ז"ל ביבמות שם, והוה כאלו קיים עולם מלא, והבן. וזה ענין מאמרם ז"ל (ברכות י"ח) צדיקים במיתתם נקראים חיים, והיינו על ידי שאומרים דבר שמועה מפיו ושפתותיו נעות בקבר כאלו הוא חי, והבן. וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות פרק א) על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, היינו לעשות חסד עם גדולי ישראל להדפיס חידושי תורתם ולומר דבר שמועה מפיהם, וכמאמר חז"ל (ויקרא רבה פרשה ל"ד אות ח') ללמדך שכל מי שעושה חסד עם אחד מגדולי ישראל מעלין עליו כאלו עשה חסד עם כל ישראל. עיין שם.

עד כאן לשונו. ולעניות דעתי, יפים הדברים לעמוד על חשיבות פרסום תורת רבים מרבותינו הי"ד.

הרב נספה בשואה בשנת תש"ג (1943).

מקורות: ספרי הרב הי"ד, אוצר הרבנים.

מספר הצפיות במאמר: 4

דרך ארץ קדמה לתורה – מתורת הסבא מסלבודקה / הרב שמואל זלמן אסבסקי הי"ד
והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם / הרב דוד אייזיקוביץ הי"ד
0

מאמרים דומים