תקיעות שופר ופעיות אם סיסרא / הרב יחזקאל ווידמן הי"ד
ב"ה ג' ויקרא תרצ"ד לפ"ק סיטשעל יצ"ו.
החוה"ש וכל טוב סלה לכבוד האברך המופלא ומופלג בתורה ויראת שמים חריף ובקי ומלא ברכת ד' במדות טובות ובבקשת החכמה והדעת וכו' כבוד מורנו ורבנו הרב יחזקאל שטערן נ"י (בק"ק פרעשוב יע"א).
אחרי דרישת שלום תורתו הטוב בהוקרה בלי הכרה, על דבר שנשאלתי ממנו על דבר הטעם המובא בטור אורח חיים סימן תקצ"ב למאה קולות נגד מאה פעיות שפעיא אם סיסרא, הנה בוודאי לא נעלם ממנו הפשוט דרמז על לימוד איכות התרועה שלמדו חז"ל מותיבב אם סיסרא. אך הבינותי שלא על זה בא, כי באמת גנוז בגויה רמיזין דחכמתא. ולהיות אין לי עסק בנסתרות, לכך מנעתי מלהשיבו. וכמת פעמים רציתי על כל פנים להודיעו הא גופא מפני הכבוד, אך כעת נתישבתי להודיעו אשר עם לבבי בדרך אפשר, לפתוח בזה על כל פנים כמחט סדקית. יעיין נא בשל"ה הקדוש מסכת ראש השנה ענין תקיעות שופר, כי בהתעוררות הדין אז יגבר חס ושלום כס ס"מ ועל ידי תקיעות שופר מתמתק. ויעיין בליקוטי תורה להגאון האלקי הרב מלאדי זי"ע בדרושים לראש השנה דיבור המתחיל תקעו השני, ג' שענין תרועה גנוחי גנוח וילילי יליל, שהוא ענין הבכיה, נקרא כך מלשון תרועם בשבט ברזל, שהוא מתיש ומשבר על ידם כחות הקליפות והסטרא אחרא , יעיין שם. ואולי לזה הלימוד מאם סיסרא על פי דברי הפנים יפות פרשת ואתחנן סימן ו' ס"פ י' ד"ה והנה שבשעת כבישת מלחמה נכנעת מאוד הסטרא אחרא, והיו יכולים אז לתקן אפילו דברים האסורים, קדלי דחזירא. עיין שם הדבר. והנה ענין פעית אם סיסרא אז מאה פעיות שקבלו חז"ל, באמת לא דבר ריק הוא, רק ענין רמז להכנעת הסטרא אחרא בתכלית. והמספר מאה אולי להיות ידוע כי את זה לעומת זה עשה וכו'. ועיין בשל"ה הקדוש ענין המאה קולות על פי האריז"ל להכריע ולהמתיק בכל הד' עולמות. יעיין שם. ויש בקליפת גם כן ד' עולמות. ואם כן ענין טעם הטור הוא עצמו טעם המקובלים. כן כתבתי בדרך אפשר מאשר הצלתי מעט, כי בעוונותינו הרבים אין לי עוד כלים לקבל שפע קדש החכמה הקדושה והנוראה מעט. ואם שגיתי ד' הטוב יכפר.
והנה הנאני מאוד שלומד בטור, כי הלימוד המובחר הוא טור וב"י ושו"ע וכל שכן עם העיון במקור הגמרא שמביא הב"י, כמו שכבר האריכו בזה בספרים הקדושים.
והנה לא ידעתי אם, כבוד תורתו, ואופן לימודו, אך זאת ידעתי עוד לייעצו נאמנה שידבק בספר הקדוש ליקוטי אמרים תניא להרב מלאדי זי"ע שהוא שוה ומחויב לכל בעל נפש מישראל, ובזה יפתחו לו שערים אורה בהגנת כלל עניני התורה הקדושה ועיקרי היהדות, וילמד אותו מתחילה ועל סוף על הסדר, אף שלא ישיגהו עוד לעומקו. וכשיחזור וישלש יבין יותר ויותר בעומק מהשגו, והוא מלבד עוצם רוב קדושתו וגודל השפעת טהרתו לנפש, הנה הוא מושג כללי לכל הידיעות המחויבות לאיש ישראל החפץ חיי עולם. אך כמובן רק בזהירות הטבילה לעת הצורך. והנני בהוקרה ובדרישת שלום ת"ה כראוי ללומדי ומוקירי תורתנו הקדושה.
הק' יחזקאל ווידמאן אב"ד הנ"ל
(פני הנשר, הנשר הששי, כנף הראשון, סימן ו)
הרב יחזקאל וידמן הי"ד, נולד במסיק שברומניה בשנת תר"נ (1890) לרב יצחק מאיר אב"ד מאסיעף ולאמו מרת פייגה. למד בישיבת וויזניצא. קיבל דרכי הוראה מהרב מווישווא, עד שנודע כמורה הוראה מובהק, עמקן וחריף. הרב היה מגדולי חסידי האדמו"ר בעל אהבת ישראל מויז'ניץ. בשבת לפני הנסיעה לרבו, היה דורש באוזני קהילתו בענייני תשובה והכנה לקראת קבלת פני צדיק, בהדגישו כי מטרת הנסיעה איננה השפעה גשמית אלא התעלות רוחנית. רבי מנחם מנדיל מווישווא, ראש ישיבת "בית ישראל", היה מעודד את החסידים לפרסם חידושי תורה, ולשם כך נוסד כתב העת "דגל התורה" בעריכת הרב יחזקאל וידמן.
שימש כמו"ץ בכפר יועד ובשנת תרפ"ב מונה לאב"ד בסיטשל, שבמרמרוש, רומניה. נשא לאשה את מרת מיכלה לבית ארל.
תשובה אליו מופיעה בשו"ת מהר"ם בריסק, חלק שלישי, ו. כן כתב הרב יחזקאל הי"ד הסכמה לספר מנחת שבת.
הרב כתב מאמרים רבים במגוון כתבי עת והוציא לאור מספר ספרים (ובהם: מאמר העיקרים – תרפ"ח, נחפשה דרכינו – תרפ"ט).
נספה באושוויץ 1944 (תש"ה).
מקורות נוספים: תולדותיו ותשובה ממנו – מופיעים באור ישראל מז.
מספר הצפיות במאמר: 382
