בעניין גמילות חסד עם המתים בקבורתם / הרב יואל זאב גלאטטשטיין הי”ד

תמונת הרב יואל זאב גלאטשטיין הי"ד

ב”ה ג’ לסדר ולקחתי אתכם לי לעם תרצ”א העלמעץ יע”א.

שלום רב, יבא ויקרב, מבוקר עד ערב, לאור נערב, כבוד ידיד נפשי ורב חביבי וכו’ שליט”א!
נועם הוד יקרתו עם קונטרסו הנחמד אשר בו קבץ בסידור נפלא כל ענייני חברא קדישא, עת יאסף גבר ויובל לקבר ואנשי חסד יאספון, לחסד של אמת יכסופון. וכולם עושים ומעשים לעילוי נשמתם; קראתיו והיה בפי מתוק מדבש. ונשתוממתי על המראה, מראה כהן, איך כל הצפונות לו גלויות, מעשה ידי אומן נפלא, תקנות גדולות וקבועות קבצם ואספם מדברי רבותינו הקדושים נשמתם עדן, והוסיף עליהם בעים רוחו הכביר וכו’. ולעשות רצונו חפצתי, להודיע את אשר שטו רעיוני.
א) דבר גדול מאוד לבחור המקום הראוי לכל איש כדי מהותו ואיכותו, כי כל מיני כבוד שעושים למת, כמו הלוויה והספד, הוא כבוד עובר. אבל אם ינוחו אצל איש שאינו הגון, הוא צער ובזוי לעולם, וגם במנוח,ו צריך להשגיח לא ישכנו רשעים חס וחלילה. [ועיין לקמן סימן ס”ה]. וזה לשון הים של שלמה (פרק ג’ דיבמות): שלא כדין עושים אם קוברים עשיר שנותן ממון הרבה, אצל צדיק מפורסם, ויצא שכרם בהפסדם. כי אולי ראויים לכך וייענשו, כי צער ורע לצדיק שישכוב אינו הגון אצלו. עד כאן לשונו. וגם לתלמיד חכם עני צריכים להשגיח על זה, הגם שאינו מבני החברא קדישא.
ב) ענין הלנת המת עבור להוציא מעות מיורשין, כבר המליץ הגאון מפרסבורג זצ”ל בספר שערי שמחה (בדרוש ב’ לחלק גמ”ח) חסד שעושים עם המתים וכו’, שאינו מצפה לתשלום גמול, כי כבר קבלו הגמול קודם התעסקם, ואינו עומד עוד ומצפה. ובאמת הרבה פעמים כי נפטר עשיר קמצן ועושים לו טובה בעלמא דקשוט אם מוציאים מיורשיו לדברים טובים [ועיין לקמן סימו מ”ט אות ב’]. אך בכל זאת צריך הענין מתינות ועיון רב, ובספר פלא יועץ ערך קבורה כתב, וזה לשונו: כל מה שממהרים קבורתו עושים לו נחת רוח ומנוחה לנשמתו, וזה גמילות חסד של חבורה גמילות חסד שישתדלו למהר קבורתו בכל מאמצי כוחם. אך אם נצרך שישיא אחות אשתו, ועושים בשעת חימום, להלינה, כי זה כבודה ונחת רוח שלה, (צפיחות בדבש סימן ע”ג).
ג) בענין ללמוד או לדרוש סמוך לקברים, המג”א סימן מ”ה אוסר אפילו רחוק מד’ אמות, אך עכשיו שמעמיקין הקבר יותר מעשרה טפחים, הווא ליה כרשות לעצמו, ובזמן הש”ס מעמיקים הקברים. (העמק שאלה להשאלתות פרשת חיי שרה). ובספר טוב לכת הביא כי בק”ק אמשטרדאם תקנו בחברא קדישא גמ”ח לומר תהלים אצל המת ולהתפלל התפלה שתיקן על זה בספר החיים, ואין זה לועג לרש שנעשה לכבוד המתים. עיין שם. [ועיין לקמן סימן מ’ אות ב’]ץ חן חן להדרת גאונו נירו יאיר, ויהי ה’ עמו, אורך ימים ישביעהו ובישועתו יראהו, אוהב נפשו הדורש שלומו באהבה רבה,

הק’ יואל וואלף גלאטטשטיין

(הדרת קודש, שנת תרצ”א, חלק המכתבים לז, בעריכת הרב יוסף הכהן שוורץ הי”ד)


הרב יואל זאב גלאטטשטיין הי”ד, נולד בשנת תרל”ב לאביו הרב שמעון, רבה של יארמוט. למד אצל אב”ד טשאטה ומחבר “נטע שורק” ואצל אב”ד פאטאנק ומחבר “נהרי אפרסמון”. היה חתנו של הרב יוסף וולד רבה של העלמעץ. נודע כרב גאון מפורסם, מחשובי הרבנים ומרביצי התורה בהונגריה-סלובקיה לפני השואה. רב בלעלעס משנת תרנ”ט-תרס”א. ומשנת תרס”ו, לאחר פטירת חותנו היה רב וראש ישיבה בהעלמעץ (קיראי האלמאץ) שבסלובקיה.

הרב כתב חידושים רבים בש”ס, בהלכה ובאגדה, והשיב תשובות למאות גדולי תורה, וגם בשנות הזעם המשיך להגות בתורה ולענות תשובות. רוב כתביו אבדו בשואה. שרידי תורתו נאספו בידי תלמידיו ויצאו לאור בספר נחלת יואל זאב (ב”כ, ברוקלין, תשמ”ז-תש”ן). בהקדמת הספר, כותב תלמידו, הרב שלמה דב אסטרייכר, יו”ר חברה אנשי העלמעץ: “וממש בדרך נסי נסים נשארו הכתבי יד של רבינו ז”ל לפליטה… והיו מונחים אצלי זמן ועידן. בינתיים נתעוררתי מכמה רבנים גאונים אשר ידעו ושמעו את שמו הטוב של רבינו ז”ל ואמרו לי מאחר שעלה בידינו להציל מטמיון הכתב יד של רבינו, הרי אנו רואים שמן השמים מראים לנו באצבע, שעלינו אנשי יוצאי עיר העלמעץ וגם תלמידי רבינו, מוטל החיוב להוציא לאור את חידושי תורתו, ויהיה זה לעילוי נשמתו הטהורה לזכרו הבהיר”.

בנוסף נותרו תשובות שלו בכתבי עת (כגון אלו שפורסמו ב’הנשר’ יב, תש”ד, כנף ד, סימן לג, כנף ו, סימן לט) ובשו”ת של גדולי דורו (כגון בשו”ת יד יצחק מאת הרב אברהם יצחק גליק, ובשו”ת תהלות דוד ח”א).

נספה בשואה עם בני משפחתו וקהילתו באושוויץ בז’ בסיון תש”ד.

מקורות: אוצר הרבנים 7869, אהלי שם, מוריה עא שנה יב גליון ה-ו סיון תשמ”ג, טהרת יו”ט, מאמר על תולדותיו המופיע בהקדמת ספרו “נחלת יואל זאב”. וראה את הסכמות הרבנים לספרו הנ”ל.

 

מספר הצפיות במאמר: 15

הטרגדיה שלנו / לזכרו של ר' מאיר שפירא זצ"ל, מאת הרב שלמה שיקלר הי"ד
הרגזנות מביאה לכל העבירות / הרב ישראל חיים סאמט הי"ד

מאמרים דומים