מה בין מאה לבין מאה ואחת – לרגל גיליון המאה של פני הנשר / הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ הי"ד
כנף המאה
דוד המלך עליו השלום בהגיעו לקאפיטל מאה בתהלים אמר מזמור לתודה!
על כן בהגיעי ליובל המאה מצאתי עצמי מחויב לברך. ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו חלק בתורתו להיות ממזכי הרבים להוציא לאור ספרי:
- זכרון לראשונים (תולדות רבני ה' מאד) ווייצן תרס"ט.
- אבני צדק (על תולדות רבני הונגריא) פאקש־מונקאטש תרע"ד.
- דרכי ציון (דרוש לפרשת צו ומשנת בן עזי) פרעסבורג תרפ"ב.
- מראה יחזקאל הקטן (דרושים) בערענסאז תרפ"ג.
- עובר אורח(דינים ותפלות) גאלאנטא תרפ"ה.
- דרך הנשר ב"ח (תולדות ותורת מרבינו נתן אדלר ז"ל) סאטמאר גאלאנטא תרפ"ה.
- רבותינו דיחזקאל (תולדות רבינו יחזקאל מניטרא ז"ל) טירנויא תרצ"ט.
- חידושי מהרש"ג (מהגאון מורינו שמואל גרויז ז״ל) טירנויא תרצ"ח.
וזה כעשר שנים כנפי הנשר בהלכה פלפול דרוש ואגדה וקורות גדולי ישראל וכתביהם. כף אחת עשרה זהב, ובמה אכיף ואקדם לאלקי מרום שהגיעני ליובל המאה בחודש אשר מלפנים לצו לבטל אור התורה, וזה ענין נר חנוכה כי הזהיר בנר מצוה יזכה לאור תורה, עיין דבר נחמד משם אבי הגאון הצדיק הנשר הגדול זצ"ל גו ילקט יוסף ח"כ אפי' מאה סי' כ יד.
ושמעתי רמז נאה בפרשת נתן תתן לו וגו' (ראה), ופירש רש"י פעמים. ולכאורה למה דוקא "מאה פעמים", וכן בכל הני דרשו חז"ל (בבא מציעא ל"א) השב תשיבם, שלח-תשלח, הוכח תוכיח, עזב תעזוב, הקם תקים אפילו מאה פעמים? ואפשר לומר על פי מה שכתוב בתורת משה (צו) מה שאמר מאויבי תחכמני מצותיך וגו', רצונו לומר אם אני לומד יותר ממספרו של היצר הרע שהוא ס"ם בגימטריה מאה, אז מצותיך לעולם היא לי, ואין ביכולתו עוד לקחת ממני. והוא על דרך שכתבו בחגיגה ט:) אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למי ששונה מאה פעמים ואחד. עיין שם, [וידוע מה שאמר החיד"א ז"ל דהוא מספר מיכאל], וכן כתב כדברי יוסף [טשאבא] דענין מאה פעמים הוא לבטל כה הס"מ, [ועל זה יש להמליץ גם כן נאים הגבר הוקם על, גימטריה מאה]. ועל דרך זה שמעתי בשם הגאון רבי נתן פייטל זצ"ל לפרש מה שאמור תורה צוה לנו משה, רצונו לומר, אם אנו לומדים תורה כגימטרה צוה, הוא מאה ואחד פעמים, אז היא לנו, ואין היצר הרע יכול עוד לשלוט עליו.
והנה תוספות (בעבודה זרה נ') כתבו, דלכן גדול המצוה ועושה יותר ממי שאינו מצוה ועושה, כי לשאינו מצווה ועושה ליכא יצר הרע המתנגדו. עיין שם. ואם כן ממילא שפיר נקטו חכמינו ז"ל בכל הנהו המספר של מאה פעמים ולא פחות ולא יותר, כי חכמינו ז"ל רצו להגביל הגבול האחרון של ציוו התורה הקדושה, כי רק עד מאה פעמים איכא יצר הרע, והוי כגדר המצות על פי התורה הקדושה, אבל יותר ממאה פעמים, אפילו אם האדם עושה אינו עוד מכח הציווי של התורה הקדושה ואינו עוד בגדר הציווי דרחמנא אלא מפאת עצמו וחשק שלו הוא עושה כי לית ליה עוד יצר הרע.
ויש לרמז הדבר במה שאמרו חז"ל (מנחות מ"ג:) ועתה ישראל מה ה"א שואל מעמך, ועיין רש"י וערוך, אל תאמר מה אלא מאה. רצונם לומר, עד מספר מאה ה' שואל מעמך שתקיימנו, אבל לאחר מאה אינו שואל עוד כי מעצמך תקיים מצותיו ותהא יראתו על פניך. ועיקר הדבר כתב גם בישמח משה. עיין שם הדבר. ובמשיב נפש לדודי זקני הגאון הצדיק זצ"ל (עקב) כתב שזה שאנו אומרים בתפלה הגואלנו מכ"ף כל העריצים, עיין שם דברים נחמדים. וגם מביא בשם זוהר חדש שגלות האחרון הוא בחטא מכירת יוסף, שמנעו ממנו ק' ברכות בכל יום. [ומהר"ם סופר (עקב) פירש מאמר חז"ל הנ"ל חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר, ועתה וגו', הכוונה אם מחשב האדם טובות וחסדים שעושה עמו הקב"ה בכל יום אי אפשר לחטוא ולמרוד כו' ועל כורחו מביאו ליראה. לכך תקנו חז"ל שיברך מאה ברכות בכל יום. ואם יברך בכונה ויודה לד' מאה פעמים ביום, אז יבא ליראת ה'. ואמרו (ברכות ל"ג) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר ועתה וגו'. ומקשינן אטו יראה מילתא זוטרתא היא. ובהנ"ל מתורץ אל תקרי 'מה' שהיא מילתא זוטרתא, רק 'מאה', אם יברך בכל יום מאה פעמים אז יראה באמת כי מילתא זוטרתא היא]. ועיין בהנשר כנף נ"ה סימן ו', שזה ענין מאה קולות בראש השנה. ואולי זה גם כן הכוונה (משלי י"ז) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. ובמלך יהואחז כתיב ויעש הרע בעיני ה' וגו' ויתן עליו עונש מאה ככר כסף וזהב (מלכים ב' כ"ג). ולעומתו ביותם ויעש הישר בעיני ה' ויתנו לו בני עמון מאה ככר כסף (דברי הימים ב' כ"ז). ארך חצר המשכן היה מאה באמה (תרומה). דור בצוואתו אמר, ואני בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף (דברי הימים א', כ"ב), וכשבנה שלמה המקדש מאה אמה ארכו (מלכים א',ז') רמונים מאה (דברי הימים ב' ג' וירמיה נ"ב) מזרקי זהב מאה (דברי הימים ב', ד') שבי הגולה נתנו לאוצר המלאכה מאה כתנות כהנים (עזרא ב') כלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר (שם ח') ובבית המקדש דלעתיד, במהרה בימינו אמן, אמר וימד משער אל שער מאה אמה (יחזקאל מ') ארך מאה אמה ורחב מאה אמה (שם), כל http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12932&pgnum=31
אלו בלתי ספק, לא רק מקרה בלבד הם.
על כן אשורה נא פה שירת דודים, ויוחקו בעט ברזל ועופרת, למען יעמדו לי למשמרת מכתבי רבותי אחיי וידידיי החכמים והסופרים הי"ו (ואין מוקדם ומאוחר בתורה) אשר קבלתי בימים אלה, כן יגיעני ה' למועדים ולרגלים אחרים, ששים ושמחים, ונזכה לראות בנים ובני בנים, בתורה ובמצות עוסקים, עד שוב הכהן לאורים, בעיר הקודש ירושלים, במהרה בימינו אמן.
אברהם יהודה הכהן שווארטץ
(פני הנשר, הנשר העשירי ק, כנף ג-ד, סימן כ"ג)
הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ, נולד בשנת תרמ"ד לאביו הרב נפתלי הכהן שוורץ אב"ד מאד. כאחיו הרבנים, הרב יוסף שוורץ הי"ד מגורסווארדיין עורך הירחון "וילקט יוסף", הרב פנחס זעליג הי"ד מקליינווארדיין עורך הירחון "אור תורה", והרב שמואל הי"ד מסאטמר עורך "לקט ששנ"ה", גם הרב אברהם יהודה הי"ד ערך כתב עת תורני, "פני הנשר", וחיבר ספרים, ובהם "מראה כהן על ספר דרך הנשר ותורת אמת" (תרפ"ח), "מראה כהן על ספר דרך הנשר ותורת אמת ח"ב" וספר "רבותא דיחזקאל" (תרצ"ז). כן נספה גם אחיהם הרב מנחם ישעיה הי"ד.
מספר הצפיות במאמר: 159
