כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא / הרב ישראל יום טוב ליפמן פרידמן הי"ד
כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
והקשו המפורשים מדוע יובטח על ידי זה לבן עולם הבא. ותירצו, אם יש לו מחצה זכיות ומחצה עוונות, המזמור הזה מכריע, ועדיין קשה, אם כן מאי אולמא דהאי מזמור, שבכחו יכריע, כיוון דהקב"ה אינו מקפח שכר שיחה נאה מבריותיו ובדבר מועט יכריע את המאזנים אם הם שווים, כידוע.
ושמעתי לפרש, דהנה ג' כתרים נתנו לישראל, כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות. והנה כתר תורה אינה ירושה, כמו שכתוב אבות פרק ב' משנה י"ב, התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכן כתר כהונה אינה בירושה, כמו שכתוב אין נוחלין מתנות כהונה לכהן עם הארץ, חולין ק"ל עמוד ב', וכן הכהן הגדול אם לא היה זרעו אחריו ראוין לכהונה גדולה לא זכו לעלות לגדולה. אבל כתר מלכות היא בירושה לדוד ולזרעו עד עולם, כמו שכתוב נשבע דד לדוד אמת מפרי בעטך אשית לכסא לך, תהלים קל"ב. וכן היה כי תמיד היו מלכי יהודה מזרעו של דוד אפילו היו רשעים גמורים כאחז וסיעתו, ואף על פי כן לא נטלה מהם מלכות – ויש לחקור מדוע זכה דוד המלך עליו השלום להגדולה יותר מכל הצדיקים וחסידים, אם מרוב גדלו בתורה, משה רבינו עליו השלום יוכיח, כי לא זכה זרעו אחריו להיות כמוהו, כי גרשום בן משה היה שמש בפסל של מיכה. ואם מרוב עבודתו בעבודת הקדש, עלי הכהן יוכיח שהיה כהן גדול ונביא ושופט, עם כל זה ניטלה הגדולה ממנו ונתנה לזרע איתמר לפי שלא הלכו זרעו בדרך ד', ומדוע עמדו זכיות דוד המלך עליו השלום לזרעו אחריו אף אם רשעים גמורים, וקב"ה לא עביד דינא בלא דינא. ונראה דמדה אחת טובה היתה לדוד המלך עליו השלום שלא נמצאת בכל הצדיקים, והוא לקבל עליו כל צרה וצוקה באהבה ובשמחה ובטוב לב, כמו שכתוב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, ונאמר צרה ויגון אמצא ובשם ד' אקרא, עיין ברכות ס' עמוד ב'. והנה משה רבינו עליו השלום הרהר אחרי משפטי ד', כמו שכתוב למה הרעתה לעם הזה. ואבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, אם אמנם לא הרהרו אחרי מדותיו, יתברך שמו, עם כל זה לא מצינו שאמרו שירה על כל צרה שבאה עליהם, אדרבא, מצינו ויירא יעקב מאד ויצר לו, וכן בכל הצדיקים ונביאים יש שהרהרו אחרי מלותיו כירמיה, צדיק אתה ה' אך משפטים אדבר אותך, וכן חבקוק. ויש שלא הרהרו כאיוב, ד' נתן וד' לקח, יהי שם ד' מבורך. עם כל זה, לא אמרו שירה על צרותיו.
וזהו כוונת מאמרם כל האומר תהלה לדוד, של דוד, פירוש השבח המשובח והמפואר של אדונינו דוד, שאף בעת צרה הוא עובד ד' בשמחה, מובטח לו שהוא בן עולם הבא, כי לצדיק כזה נברא וודאי עולם הבא. [ראויים הדברים למי שאמרם, ה' ינקום דמו וזכותו תגן בעדנו].
(נר תמיד, תורתו של הרב ישראל יו"ט ליפמן פרידמן, הובאה לבית הדפוס בשנת תשכ"א ע"י בן המחבר, הרב מרדכי מאיר פרידמן)
הרב ישראל יום טוב ליפמן הי"ד, נולד לאביו הרב נחמיה. בגיל שלוש עשרה נשלח ע"י אביו ללמוד בישיבה בטופלטשאני, אצל הרב יצחק שווייגר והרב חיים פירסט. שם רשם חידושים על הש"ס ששמע ושחידש. המשיך ללמוד אצל דודו הרב דוד פרידמן בצהעלים עד שהיה כבן עשרים וארבע.
הוא היה מוסמך להוראה ועסק בהלכות ובהליכות. הוא ניהל בית יתומים בבאדען שליד וינה במשך עשרים ושתים שנה, דאג לכל מחסורם באהבה ובמסירות וללא לקחת יום חופשה אחד. בית היתומים חוסל בידי הגסטפו.
הרב, אשתו (בזיווג שני) פייערל ובתם רייזל חיה והרוב המוחלט של חניכיו נרצחו לאחר שהועברו לאופולע שליד לובלין. הי"ד.
מספר הצפיות במאמר: 204
