לא יזכה למתיקות התורה אלא מי שנזהר ללמוד תורה בהתמדה ולקיים מצוותיה / הרב מרדכי פארהאנד הי"ד

תמונת מרדכי פארהאנד הי"ד

אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך. כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת (משלי כד,יג).

הכוונה נראה לי בסיעתא דשמיא, אם נשאל את איש המוני בשוק אשר לא ידע אורחות חיים אמתיים האם התורה מתוקה מדבש וטוב סחרה היא מכל סחורה, הלא ילעג לשואל ויאמר בודאי שברבורים אבוסים, אווזות פטומות שמנות, שליו ודגים טובים מהם. ולמה כן יענה, כי במאכלים אלו טעם טעמם הטוב. אבל את טעם התורה לא טעם עדיין, לכן בעיני בשרו אווזות פטומות טובות מדף גמרא.

ברם, האמת הרי הוא עד לעצמו כי דברי תורה מתוקים וטובים מהם. רק מכיון שלא קרב עדיין אל היכל הקודש אינו מרגיש מתיקות עריבות נעימות וחביבות התורה. אבל מי שיראת ה' כבר נגע ללבבו וטעם טעם התורה יגיל וישמח בשמחת התורה יותר מאשר ישמח במאכלים גשמיים ערבים ומתוקים לחיך.

בתהלים (יט,יא) פירשנו הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. גם עבדך נזהר בהם וגו'. להרגיש את מתיקות התורה היא רק אם גם עבדך נזהר בהם. אם למד את התורה ונזהר בהתמדת לימודה וקיום מצותיה, אם טעם את טעם התורה רק אז ישכיל ויבין מתיקות התורה מהי.

בדרך זה יש לפרש אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך. כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת וגו'. דע בני, אמר החכם מכל אדם, כמו שהנך יודע ומכיר את טיב ומתיקות הדבש משום שכבר היה על חכך וטעמת בהם, כן דעה חכמה לנפשך שמתוקה היא מדבש ונופת צופים, אם מצאת. אם מצאת וטעמת את טעם התורה, תדע להבחין את מתיקותה, כמו שידעת להבין את מתיקות הדבש רק אחרי שטעמת.

(דברי מרדכי: חלק ב על מועדים ודרשות. מאת הרב מרדכי פארהאנד)


הרב מרדכי פורהנד נולד בשנת תרמ"ו, לאביו הרב משה פורהנד אב"ד נייטרא מחבר ספר 'אהל משה'. גדל בתורה ובחסידות בבית אביו ובישיבתו הגדולה בנייטרא. עוד בילדותו לקחו אביו לכמה צדיקים, ראה שם את תפילתם והנהגתם, והתברך מהם.

עבר ללמוד אצל רבי אליעזר דייטש מחבר שו"ת פרי השדה, אצל רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט מחבר קדושת יו"ט, ואצל רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט מחבר שו"ת ערוגת הבושם.

בשנת תרס"ח נשא לאשה את הרבנית ברכה בת רבי יהודה ליכטנשטיין האדמו"ר ואב"ד בעטלאן. לאחר חתונתו שימש כמו"צ בבעטלאן למשך שלוש שנים. בשנת תרס"ט, כשהיה כבן 23, הוציא לאור את הספר באר מרדכי ובו תשובותיו ההלכתיות לשאלות הלכה למעשה חמורות, שנכתבו מתוך בקיאות רחבה בכל הש"ס. בשנת תרע"ב ערך והוציא לאור את ספרו של סבו רבי מרדכי שנפלד ראב"ד נייטרא, דברי יושר עה"ת. באותה השנה עבר אביו למאקאווא, והרב מרדכי מילא את מקומו כראב"ד ור"מ בנייטרא. הרביץ תורה בתלמידיו הצעירים בישיבתו הגדולה בנייטרא, וכתב הרבה שו"ת בתכתובת עם גדולי דורו. בשנת תרפ"ג הדפיס את ספרו "קנין חדש", מכתב יד שחיבר בהיותו אברך בבעטלאן, ושמו יצא כפוסק ומושיב גדול. למד בהתמדה עצומה ובכל לימודיו ביקש לעמוד על מקורי הדין בספרות הראשונים. מחמת מחלותיו נסע בעצת הרופאים למקום המרפא במעראן שבאיטליה. הגיע לויציה וחיפש שם דפוסים קדומים של הש"ס, הרמב"ם והטור, והלך לרומא לחפש בווטיקן את הירושלמי על סדר קדשים. בשנת תרפ"ז הוציא את הספר באר מרדכי על שו"ע יו"ד, בעיקר על הלכות נדה וטבילה ושו"ת, והספר זכה הסכמות מפליגות של גדולי דורו, ומתוכו ניכרת גדולת המחבר ובקיאות גם בחכמת הקבלה. על ספר זה עמל במשך 7 שנים, מאז היותו בן 22. חיבר מהדורה נוספת של הספר, אך לא מהדורה זו לא הודפסה. בשו"ת מוזכר שחיבר חידושים על מסכתות תענית, הוריות, סוכה, מכות ורוב עבודה זרה, שו"ת גדול בארבע חלקי השולחן ערוך, ספר הלכות גדולות ששאל ושהשיב בתכתובת עם גדולי דורו, ספר פותח שערים על כללי השו"ס, זכרון שמואל על שניות לעריות והלכות מקוואות, ועוד ספרים נוספים.

התחבא בימי השואה בנייטרא זמן רב, גרש לזקסנהויז ונפטר שם בראש חודש שבט תש"ד. אשתו הרבנית הורעלה בברגן בלזן בשנת תש"ד. בתם מרת לאה זיסל, מתה שם, מיד אחרי השחרור בשנת תש"ה.

הרב מרדכי השאיר אחריו 42 חיבורים בכל מקצועות התורה, בהם על 15 מסכתות דף על דף, ועל מדרש ואגדה ועוד. מהם הוציאו לאור את הספרים באר משה על חג הסוכות (תשמ"ט), דברי מרדכי על מועדים ודרשות (תשס"א) ועוד. 

(המאור וזכרון בספר ח"ב)

 

מספר הצפיות במאמר: 13

על מקום המקדש אין יכולים הגויים לערער / הרב דוד ציטרננבוים הי"ד בשם הגאון מאוסטרובצה זצ"ל
סוד גלות השכינה ומעלת הענווה / הרב חיים משה פיש הי"ד

מאמרים דומים