אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל / הרב יהודה ליב פיין הי"ד

תמונת הרב יהודה ליב פיין הי"ד

לשון המשנה בסוף מסכת יומא: אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם – אביכם שבשמים, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל לו,כה), ואומר מקוה ישראל (ירמיה יד,ח), מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל.

והדיוקים רבים.
א) כוונת התנא הקדוש (למרות הפירושים שנאמרו בדבריו) לא בהירה כל צרכה. מהו כפל הלשון: "לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם".
ב) דרך המשנה כשמביאה שני פסוקים הוא להביאם על פי סדר הספרים כמו שנמסרו לנו בברייתא בבבא בתרא (יד,ב), וכאן הביאה הפסוק שביחזקאל (וזרקתי עליכם) טרם הפסוק שבירמיה (מקוה ישראל), וסדר הספרים הוא בהיפך.
ג) דרך הגמרא להקשות בכל מקום שהמשנה מביאה שני פסוקים "מאי ואומר", וכאן לא פירשו בגמרא כלום.
ד) פשטות לשון "מקוה" בפסוק הנזכר אינה כלל לשון מקוה ממש אלא לשון תקוה הוא, ומה הוא שהכריח את התנא להוציא את המלה ממשמעותה ולדרשה שהיא מקוה מים ממש, בשעה שהפסוק הראשון "וזרקתי" הוא יותר ברור בפשטותו שמדבר על תשובה וטהרה מפסוק "מקוה ישראל", שבפשטותו מדבר שתקוות ישראל הוא ה' יתברך.

ונראה שרעיון המרכזי של התנא רבי עקיבא יסודו בהלכות תשובה והתהליך שמביא את האדם למחוז חפצו. ידוע שישנם שני מיני טהרה: טהרת מי חטאת לטומאת המת וטהרת המקוה לכל שאר הטומאות (מלבד מצורע שיש לו סוג טהרה מיוחדת, כידוע). והבדל עצום ביניהם איך שהטהרות האלה מטהרים את האדם מטומאתו. הטהרה שבאה על ידי מקוה צריך כל גופו של הטמא להיות משוקע במי המקוה, ואף אם רק שערה אחת יוצאת למעלה מן המים אין הטבילה עלתה לו, והטמא הוזקק לטבילת כל גופו שנית. זהו חומר שבטהרת המקוה. שונה מזו בהחלט היא טהרת הזאה במי חטאת. כאן די רק בטיפה אחת שהוזה עליו. אף מצינו מחלוקת אם יש שיעור להזאה, אבל לכל המחמירים די בטיפה אחת.

והנה בא התנא הקדוש רבי עקיבא והוציא מהלכות אלו רעיון מוסרי נעלה וקשרו קשר נצחי לקדושת יום הכפורים. "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם וכו'". והכוונה: בואו וראו גודל עצומו של יום הקדוש, ותהליכה וסדרה של תשובת האדם לבוראו. מה השם יתברך תובע מכם ומה הוא נותן לכם! הוא תובע מכם רק מעט טהרה, זאת אומרת הרהור תשובה, בבחינת הזאה של מי חטאת – "שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". רק ההתאמצות המעטה הזאת צריכה להיות מצדכם, בבחינת התעוררות דלמטה. אבל מה הוא הגמול שה' יתברך בידו הפשוטה לשבים נותן לכם בחזרה – טהרה שלימה, בבחינת טהרת מי מקוה, כמאמרם ז"ל: "אדם מקדש עצמו מעט מקדשיו אותו הרבה" (יומא לט,א). "אמר הקב"ה לישראל: בני, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה ה,ג). זו היא עומק כוונת אומרו: "מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל".

מעתה כל הדיוקים מבוארים:
א) כוונת התנא לעורר את האדם לתשובה ולטהרה ביום הכפורים, ולהעמידו על האושר הגדול שביום הקדוש הזה, שבדבר קל – בהתנוצצות המחשבה לתשובה – יוכל החוטא לזכות לטהרה שלימה. ובכן הוא אומר: "אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם". איזו טהרה דרושה מכם (רק בבחינת טהרת מי חטאת) ואיזו טהרה ניתנת לכם (בבחינת טהרת מי מקוה). ומבואר כפל הלשון.
ב) הביא את הפסוק שבספר יחזקאל לפני הפסוק שבספר ירמיה, כי הרמז שבא לנו מפסוק "וזרקתי עליכם" הוא הצעד הראשון שעלינו לעשות, והרמז שבספר ירמיה הוא גמר הטהרה.
ג) אין כאן מקום להקשות "מאי ואומר", כי אין זו הוספת עוד פסוק לרעיון שכבר נגמר עם הפסוק הראשון, שיהיה שייך להקשות: מדוע צריכים לפסוק השני, אלא כאן הרעיון הכללי בא משני הפסוקים יחד.
ד) ועוד מבואר מדוע הוציא רבי עקיבא מלת "מקוה" ממשמעותה, כי האחרון הכביד, כי מראה על חסדי ה' בגמר התשובה והטהרה. ובכן: "אשריכם ישראל".

בשם הגה"ק ר יהודה ליב פיין זצוק"ל, רבה האחרון של ק"ק סלאנים, מפי הרב שמעון ראם ר"מ בישיבת ר' יצחק אלחנן, וצויין בידי הרב ראם והרב שעוועל.

(הדרום: קובץ תורני בהוצאת הסתדרות הרבנים דאמריקה, חוברת כד, תשכ"ז, עמ' 4).


הגאון הקדוש המפורסם בדורו, שהיה מגדולי הגאונים ומיחידי הדור בזמנו, הרב יהודה ליב פיין נולד במשפחה רבנית מיוחסת, בווילקומיר, לאביו הרב שבתי ולאמו הרבנית פיגא, בשנת תרל"א (1871).  למד בישיבות סלובודקה, בקבוץ הפרושים באיישישוק, ובפוניבז', שבליטא. היה תלמיד מובהק לרבי יהודה ליב ממינסק ולרבי איצל'ה מפוניבז ונודע כשקדן עצום. נשא לאשה את הרבנית דבורה הענא בת הרב יעקב קנצפוביץ' מסלובודקה (אחותה של הרבנית מרים, אשת הרב שמעון רוזובסקי הי"ד). נסמך להוראה ולדין מאת רבי יצחק אלחנן מקובנה ורבי יהודה ליב ממינסק. בשנת תרנ"ה (1895), מונה לרבה של בעיירה הקטנה פיאסצ'נה שבליטא. בשנת תרנ"ט (1899) עבר לקופישוק הגדולה  שבאותו האזור, ומשם עבר בתרס"ו (1906) לאושמיאנה, שברוסיה הלבנה, והקים שם ישיבה קטנה והחל בעסקנות ציבורית רבת היקף, תוך שהוא ממשיך לשקוד על תורתו. במלחמת העולם הראשונה היתה העיר תחת שלטון גרמני והם החלו לכפות על הנלקחים לעבודה שיעבדו ביום השבת. הרב פיין עמד בפניהם במחאה נמרצת, כך כתב על פעלו באותם הימים: "ובכל יום ויום הייתי מתהלך אל השרי להתאונן ולזעוק חמס, עד אשר נודע לי כי הפקדה ממקום גבוה ואין להשיב. ועם כל זה פעלו צעקותי במדה ידועה" (מקדשי שביעי עמ' שעא). בימי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת רוסיה-פולין שאירעה אחריה פעל הרב פיין לסייע ליהודי האזור, ובהם גם הפליטים שהגיעו לשם, שסבלו מן הנגישות של הצבא הרוסי והפולני. הסיוע היה בקנה מידה עולמי ולצורך העניין הזעיק הרב את טובי אישי הציבור בכל קצות הארץ. אחר כך עבר לכהן כרבה של קהילת סלונים, שבווהלין, ושם כיהן עד חורבנה של הקהילה בימי מלחמת העולם השניה.

היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד של אגודת הרבנים בפולין. היה מפורסם בגאונותו ופקחותו. הוא היה בקי עצום בכל חדרי התורה, מחדש גדול, דרשן נפלא וחובב ציון, שהיו לו חידושים בכל התורה, ובמיוחד חיבור מיוחד על ספר המצוות כמתכונת ה"מנחת חנוך", אך כמעט כל חידושיו וכתביו אבדו בשואה, וחבל על דאבדין ולא משתכחין.

קיצור לדרוש שבת חזון תרפ"ד מאת הרב יהודה ליב פיין – הובא בספר "קובץ דרושים". דברים שנשא לזכר הסבא מסלובודקה, הובאו בספר "הגאון רבי אליעזר גורדון". חתימתו על כרוז לייסוד חברה שומרי סת"ם בפולין – יחד עם עוד 85 מרבני פולין, בראשות הרב צבי יחזקאל מיכלסון הי"ד והרב צבי הירש פרידלינג הי"ד פורסם בגיליון "קול הסת"ם" 94. בהמאור, ניסן תש"ל, הובאו דבריו בעניין "אי בעינן רוב כפול או רוב משהו", הדברים הובאו גם בספרו של נכדו, הרב ראובן פיין, "בין המשפתים".. תשובה ממנו הובאה בירחון "בית מדרש החדש", תרפ"ח חוברת 2. הסכמות ממנו נמצאו בספרים שפת אמת (לרב אלכסנדר פאלק, וילנה תרס"ב), מקור חיים (בילגוריי תרצ"ב), נחלת צבי, אמרי נעםמטה אהרן ועיון יצחק.

בימי המאבק על השחיטה הכשרה שהיה בפולין בשנות השלושים של המאה העשרים הוא היה מראשי הלוחמים בגזירה הזאת. היה פעיל בוועד הקהילה של העיר, ודאג לפליטים שבאו לשם מן השטחים שנכבשו בידי הגרמנים בספטמבר 1939. גם ערך בסתר בביתו חופות וקידושין. ב-17.07.1941, כ"ב תמוז שנת תש"א, יצא מביתו, על דעת עצמו, למרות הפצרותיהם של השוטרים שיחזור, ואמר שעליו להמשיך בדרכו ולדאוג לבני עדתו שנחטפו להריגה. הוא הגיע אל נקודת האיסוף, שבה היו כאלף וחמש מאות איש, מראשי הציבור והאינטליגנציה היהודית בעיר, ושם הועלה על אחת המכוניות, בדרכו למקום בו נרצח באכזריות רבה.

כעבור מספר ימים נרצח גם בנו, הרב שבתי פיין אב"ד בליצה, הי"ד.

מקורות: ספר הרב רבי יהודא לייב פיין זצוק"ל (הרב זאב אריה רבינר, תל אביב, תשל"ג), דפי עד ביד ושם, אתר רבנים שנספו בשואה, בין המשפתים, הקדמת עונג שבת, נתיבות שמואל חלק ב, Jewish web index, אתר ארגון עולי סלונים והסביבה בישראל, גדולי ישראל מקדשי שביעי עמ' קט, שנות דור ודור א עמ' רמו. ועוד.

מספר הצפיות במאמר: 350

עקרונות חינוכיים הנלמדים מטעמי מצוות ספירת העומר / הרב משה דוד פלעש זצוק"ל
עתיד הקב"ה להנחיל ש"י עולמות לכל צדיק וצדיק / הרב שבתי פיין הי"ד