תגית: מטהוזן

הרב הקדוש והצדיק רבי חיים מנחם דוד אבד"ק של דזיקוב בן האדמו"ר הרב אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ הי"ד, נספה לפני שבעים שנה במטהאוזן. כ"ד תשרי תש"ה. תולדותיו הובאו ב"זכרון יחזקאל" שבספר עטרת יהושע ליקוטי תשובות והסכמות (תשל"ו) ובאתר רבנים שנספו בשואה.

יהיו דבריו מובאים כאן לעילוי נשמתו הקדושה, להתעוררותנו לזכור את הנספים ואת תורתם:

קדושים תהיו כו׳ איש אמו ואביו תיראו כו׳ אל תפנו אל האלילים כו׳ וכי תזבחו זבח שלמים לד' לרצונכם תזבחו. ולבאר המשך הפסוקים נראה לי דהנה הרמב"ן כתב טעם על כיבוד אב ואם משום שהם שותפים ליצירה. אולם לפי מה דאיתא בעירובין דף י"ג נח לי שלא נברא משנברא אם כן אין לו להחזיק טובה כל כך לאבותיו. אכן אם מתנהג בדרך התורה ובקדושה כבר כתבו התוספות שם ובעבודה זרה דף ה' דבצדיקים אשרי להם ואשרי לדורם וטוב לו שנברא. והנה בענין טוב שלא נברא הביא הרב האי ראיה (מובא בספר ישמח משה על התורה פרשת יתרו) ממאמר נעשה אדם שאמר הקב"ה, על פי המבואר במדרש רבה פרשה זו דעל טוב אינו מתייעץ עם בית דין ולרעה מתייעץ עם בית דין, וזהו ד' נתן בעצמו וד' הוא בית דינו לקח, היינו לרעה עיין שם. אם כן אם היה לטובה לא היה מתייעץ עם המלאכים ולכן ראיה אשר טוב שלא נברא נעשה אדם בלשון רבים והתייעץ עם המלאכים. ובש"ס סנהדרין דף ל"ח אמר שמכאן פקרו המינים ואמרו שיש חס וחלילה שתי רשויות. והטעם שאמר הקב"ה באמת בלשון רבים הוא להורות ענוה שגדול נמלך בקטן, עיין ברש"י ז"ל שם בחומש. ובאלו ההקדמות נבוא לביאור הכתובים שאמר הכתוב קדושים תהיו, שתלכו בדרכי התורה והיראה ואז יונח איש אמו ואביו תיראו יען שהם שותפים ביצירה וראו׳ להחזיק טובה להם שאם הם צדיקים טוב שנבראו, כמו שכתב התוספות הנ"ל. אולם אם נאמר טוב שנברא אם כן קשה לשון רבים שאמר הקב"ה, הא לטובה אינו מתייעץ, אם כן יש חס וחלילה מקום לטעות כמו שפקרו המינים אשר יש חס וחלילה ב' רשויות. ועל זה אמר אל תפנו אל האלילים כו', מפני אשר תקשה לכם הלשון נעשה אדם, כמבואר בש"ס הנ"ל, כי הטעם הוא להורות ענוה.

מספר הצפיות במאמר: 105

הרב המאור הגדול המופלג בתורה ויראה חריף ובקי דרשן נפלא כבוד שם תורתו מורנו ורבנו הרב שלמה בריסק ב"ר משה שמואל הי"ד, היה רב ומגיד ביאנקוביץ' ובבודפאסט, נולד ב-1901 ונספה מטיפוס במחנה עבודה בגרמניה ב1944/1945 עם ארבעת ילדיו (ע"פ דפי עד שכתבו אחיותיו וגיסו – נספה במטהוזן, ע"פ אחיו בהרשינג, אחות נוספת התלבטה אם נספה בדכאו). הוא הוציא לאור את ספר האגדה ואת החוברת "קול מבשר" (בודפאסט, תשרי תש"ג),

בסיפור המובא כאן מסופר על החפץ חיים, שרצה לקום באשמורת הבוקר ללמוד עם הבחורים והיצר הרע ניסה לשדלו להישאר ממיטתו לנוח ולא לצאת בקור הגדול בגילו המופלג. והשיבו החפץ חיים תשובה ניצחת, שכן גם היצר הרע עצמו למרות זקנותו המופלגת מתמיד לקום לעבודתו:

אל תשליכנו לעת זקנה. מעשה מהחפץ חיים פעם אחת באשמורת הבקר בא אל בית המדרש וסיפר לתלמידיו איך שהיה לו טענה גדולה עם היצר הרע כאשר רצה לקום באשמורה הבקר ללכת ללמוד עם הבחורים ופתה אותי הלא אתה איש זקן אתה בכלות כחך עליך לשכוב ולנוח ובפרט כי עתה ימי החורף והקרירות גדולה על כן חזור ועלה על מטתך ותשכב ותנוח עד אור בקר. וסיפר הרב הצדיק זצ"ל וזה לשונו, השבתי לו האמת שלטובתי כוונתך ואיש זקן החיוב עליו לשכב ולנוח, הלא אתה זקן הרבה יותר ממנו ולמה לא תנוח על משכבך ולמה תעמוד בהשכמה כל כך. אם אין אתה חס על ימי זקנך, גם אני לא אחוס על זקנה שלי. וזהו שאמר "מאובי תחכמני" בטענת זקן ותש כח שלא ניפול חס ושלום ברשתו, ועל כך אנו מתפללים "אל תשליכנו לעת זקנה" כיוון שיצר הרע בא.

http://www.hebrewbooks.org/23778 קול מבשר

http://www.hebrewbooks.org/38253 ספר האגדה – דרשות נפלאות

מספר הצפיות במאמר: 128