עשיית בגדי אהרן לכבוד ולתפארת/ הרב שלמה זלמן אהרנרייך הי"ד
- ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה וגו׳. ויש לדקדק, דהאי אשר מלאתיו רוח חכמה מיותר, ועיין בכלי יקר מה שכתב בזה. ונלע"ד, כי אלה הבגדים היו צריכין העושים לעשותן בקדושה ובמחשבה טהורה בלי הרהור חטא ובלא שום פניה, שעל ידי זה יוכל אח"כ הכהן לעבוד בהן עבודה תמה ושלימה. ואלמלא היה נתערב במלאכת העושים איזה מחשבה ופניה שלא לשמה, אז היו מפסידין תכלית הענין כי על ידי זה היה מתבלבל דעת הכהן אח"כ בעבודתו ולא היה יכול לעבוד במחשבה זכה ונקיה. ובאמת מבואר ברמב"ן דעשיית הבגדים היה צריך כוונה. עיין שם. אשר על כן היו צריכין החכמים לידע שחכמתם מהשי"ת הוא כי ה׳ יתן חכמה ומפיו דעת ותבונה. שאלו היו מתמדמים שכחם ושכלם הוא והיו חכמים בעיניהם, היו מחשבת פסול, והיו מפסידין בכוונם זו תכלית עשיית הבגדים. וזהו שאמר השי"ת למשה רבנו עליו השלום שידבר אל כל אחאד ואחד מחכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה שיכניס לכל אחד ואחד בלבו, שאל יתהלל ולא יתפאר בחכמתו וידע כי אני מלאתיו רוח חכמה, ואז ועשו את בגדי אהרן לקדשו ולכהנו לי. ר"ל אחר שידעו שחכמתם הוא מה׳ יתברך אז יהיה אפשר בידם לעשות הבגדים לקדשו ולכהנו לי. דם לא כן,לא יוכל אח"כ הכהן לעבוד ולכהן במחשבה תמה ונקיה והבן.
עוד נראה לי, דאמר לו הקב"ה שידבר אל החכמים שידעו שמלאתי את אהרן רוח חכמה. רצוני לומר, שישגיחו היטב לעשות את בגדיו בקדושה ולא יחשבו ח"ו בעשייתם איזה מחשבה לא טובה, כי אהרן ירגיש זאת כאשר ילבוש את הבגדים ברוח חכמה שלו אשר נתתי בקרבו כי הצדיקים מרגישין בחכמתם [וברוח קדשם] כדמצינו ביצחק אבינו, שהרגיש שגיהנום נכנס עם עשיו ועם יעקב ריח גן עדן, וכתיב והריחו ביראת ה׳. וכן שמענו מצדיקים שהיה להם הרגשה זו בבני אדם כידוע [ובעל טו"ז ז"ל שלח לו הש"צ שר"י חלוק שאם ילבשנו יתרפא, והלך בעל טו"ז ז"ל מקודם לטבול במקוה טהרה ואח"כ לקח החלוק בידו ואמר טמא טמא] ומיושב בזה דקדוק המפורסם דהוה ליה לכתוב אשר מלאתים בלשון רבים, ולפי מה שאמרתי אתי שפיר, דקאי על אהרן, והבן.
עוד נראה לי, ויתיישב גם כן מה שעמדו המפורשים, מדוע כתיב קודם לכבוד ולתפארת, ואח"כ אצל חכמי לב לקדשו ולכהנו לי. דהנה אנשי כנסה"ג שתקנו לנו נוסח התפלה, יש בכל אות ובכל תיבה רזין עילאין והבאים בסוד ה׳ כ"א לפי השגתו מכוונין כוונות האלה. אכן לאו כל מוחא סביל דא וחלושי מוח יוכל להיות שאם יתכוין סודות וכוונות העמוקות האלה ישכח העיקר "להתפלל לשם ה׳", על כן רק יחידי סגולה ואנשי מעשה המדקדקין מאוד בכל מעשיהם ועניניהם לשמו יתברך, לאלה ראוי והגון לכוין כוונת האריז"ל שעל ידי זה, אדרבה עוד מתלהב לבם להתדבק בהבורא יתברך שמו ולשפוך שיחם לשמו יתברך. אולם שמענו מצדיקים וקדושים שכאשר בא להסתופף אצל צדיק הדור אז יתפללו רק כפשופו לשם ה׳, ולא בכוונות האריז"ל, רק הצדיק הדור הוא בלבד מתכוין בכוונות העמוקות והבאים להסתופף בצלו מתכוונים שיוכלל תפילתם בתפילת רבם הצדיק והוא מעלה את תפילתם ע"י תפילתו וכוונותיו. וכן הי׳ה במשה רבינו עליו השלום וחכמי לב העושים את הבגדים. כי משה רבינו עליו השלום התכוין אז בכוונות רמות בעת שהם עשו את הבגדים והחכמים העושים לא התכוונו רק לשם קדושת הבגדים, לקדשו ולכהנו לי, והיה מועיל הכוונה של משה רבינו עליו השלום למלאכת החכמים העושים. ונודע מה שכתב הרשב"א בחולין י"ב אהא דאמר רב הונא, בגיטין כ"ג, בגדול עומד על גביו, שהגדול מתכוין ומועיל מעשה של הקטן בצירוף מחשבתו של הגדול ע"ש, וכן כתב בענין עשיית הבגדים, דמשה רבינו עליו השלום התכוין בכוונות ויחודים גדולים והם עשו לשם קדושת בגדים והבן.
והנה ראיתי באור החיים הקדוש שכתב ענין לכבוד ולתפארת. ותורף דבריו, כי השמונה בגדים של הכ"ג, היינו ד' בגדי לבן נגד ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא, וד' בגדי זהב נגד ד׳ אותיות אדנ"י יתברך שמו. והנה שם הוי"ה נקרא תפארת ושם אדנ"י יתייחס אליו כינוי הכבוד, כי כבוד נקרא מלכות. עד כאן תורף דבריו הקדושים [וכן כתב בקד"ל וכבר קדמם רבינו בחיי ז"ל]. ומעתה כוונת הכתוב שאמר ה' יתברך למשה רבנינו עליו השלום ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, רצונו לומר שמשה יתכוין לייחד הדודים הוי"ה ואדנ"י, תפארת ומלכות, אבל ואתה תדבר אל כל חכמי לב, הגם כי מלאתיו רוח חכמה, שהם גם כן באים בסוד ה׳ ויבינו בחכמה, אפילו הכי, לא יתכוונו ליחודים רק יעשו לקדשו ולכהנו לי רק לשם קדושת בגדים וקדושת כהונה ויסמכו בהכוונות על משה רבם שהוא לבד יתכוין לכבוד ולתפארת לייחד הדודים והבן.
(אבן שלמה – שמות,פרשת תצוה, הרב שלמה זלמן בן יעקב אהרנרייך)
מספר הצפיות במאמר: 175
