ועינינו צופיות וכלות אל ה' שירחם במהרה כל כלל ישראל ויוציאנו מצרה לרוחה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן / הרב שלמה ישראל קליין הי"ד

תמונת הרב שלמה ישראל קליין הי"ד

ב"ה א' משפטים תרצ"ט לפ"ק סעליש יע"א

ישאו הרים שלום וברכה לכבוד ידיד עליון וידיד כל יראי ה' הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול צדיק יסוד עולם עמוד הימיני פטיש החזק נר ישראל ותפארתן מופת הדור והדרו מרא דארעא דישראל וכו' כקש"ת מו"ה יוסף צבי דושינסקיא שליטא" אב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלים תובב"א.

אחרי דרישת שלום תורתו הקדושה באהבה רבה ויראת הכבוד היות שבוודאי כבר בא לידו הגדולה מכתב אחי מו"ה שמואל שמעלקא קליין מבערגסאס אשר בו יבקש מכבוד הדרת גאון קדושתו שליט"א לשלוח צעטיפיקאט עבור בנו הבחור ישראל נ"י שיוכל לנסוע ללמוד בישיבתו הרמה אשר מציון תצא תורה ויהיה לו כפלים לתשועה שיתעביד לאילן גדול אם ילמוד אצל רב הדומה למלאך ה' צ' וגם יפטור עצמו מצרת השעבוד לעבוד לצבא בפרט שם במדינתו בעת כזאת רחמנא ליצלן, על כן גם נפשי בשאלתי נא ימלא כבוד הדרת גאון קדושתו שליט"א בקשת אחי נ"י למען כבוד אבותינו הקדושים, וחוץ מפדיון שבוים גם בלתי ספק יתענג כבוד הדרת גאונו מהבחור הנ"ל כי הוא חריף עצום ב"ה ומתמיד בלימודו ונפשו חשקה בתורה כי על כן שלח אותו אחי נ"י ללמוד אצל חתן גיסי המנוח הגאון אב"ד דקראקא זצ"ל ה"ה הרב הגאון מו"ה צבי אייזענשטאט נ"י אשר יסד שם לפני איזה שנים ישיבה ולומד רק עם בחורים מופלגים. ואין כונת הבחור הנ"ל נ"י רק לברוח מכאן לארצנו הקדושה או לעסוק שם בשאר עסקים חס ושלום, רק כונתו ללמוד בהתמדה כי זה חפצו להשלים נפשו בתורה ויראת ה' כי יראתו קודמת לחכמתו. ומקוה בטח כי הדרת גאון קדושתו שליט"א ברוב טובו וצדקתו ימלא משאלותנו ובקשתנו לטובה במוקדם.

מאוד ינעם לי לשמוע כפעם בפעם משלום כבוד הדרת גאון קדושתו שליט"א, וה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

במדינתו המצב של היהודים עוד עם חסדים כנגד שאר ארצות הסמוכות אבל אנו יושבים בדאגה גדולה מי יודע מה ילד יום. וגם קשה מאוד לסבול צרת אחינו שבגולה וגם הרדיפות שבארץ הקדושה, ועינינו צופיות וכלות אל ה' שירחם במהרה כל כלל ישראל ויוציאנו מצרה לרוחה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

דברי ידידו לנצח הדורש שלום תורתו הקדושה באהבה רבה ואהבת עולם ובכל לב ונפש חפצה,
שלמה ישראל קליין.

(מכתב, מתוך אתר בית המכירות KESHER)


הרב שלמה ישראל קליין ה"ד, מחשובי רבני הונגריה, נולד בעיר סעליש (נאג'-סולוש, סולובקיה / הונגריה) בשנת תרמ"ד לאימו מרת חנה שיינדל ולאביו הרב הגאון ר' פנחס חיים אבד"ק סעליש, בן הגאון ר' שמואל שמעלקא אב"ד סעליש מחבר הספר 'צרור החיים'.

הרב שלמה ישראל היה תלמידו של אביו ולמד בישיבה הגדולה באונסדורף. הוא נסמך להוראה מגדולי וגאוני דורו. הוא התחתן עם גיטל בת הרב הגאון ר' נתנאל הכהן פריעד בעל 'פני מבין' אב"ד אויוואראש.

בשנת תרפ"ה עזב גיסו, הרב יוסף נחמיה קורניצר, את רבנות סעליש ועבר לכהן כרב קהילת קראקא, והרב שלמה ישראל קליין נבחר למלא את מקומו ברבנות, במקום אבותיו בסעליש והגליל, כאב"ד וכראש ישיבה. בישיבתו למדו כ-35 בחורים. בסעליש התקיימה גם ישיבה נוספת, בהנהלתו של האדמו"ר מסינקא.

אחי אשתו היו: הרב יחיאל מיכל הכהן פריד אב"ד אויוואראש ומחבר הספר 'תורת יפה', הרב עוזר הכהן פריד, הרב שלמה נפתלי הכהן פריד הי"ד, הרב יוסף חיים אלימלך הכהן פריד, הרב ישכר דוב בעריש הכהן פריד ממאדא והרב עזרא הכהן פריד הי"ד.

שאר גיסיו היו הרב משה חיים הלוי ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין (אביו של הרב שמואל שמעלקא הי"ד), הרב טוביה הלוי שווייגר אב"ד שעניא והרב נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש.

הרב שלמה ישראל קליין נמנה על הרבנים שחתמו על כרוז המחאה של רבני חבל רוס-הקרפטית נגד בתי הספר הציוניים, ובפרט נגד סניפי הגימנסיה העברית במונקאטש ובאונגוואר.

בשנת תרפ"ז התפרסם בעיתונות (Zs. Uj., ב' אדר א) כי רבי חיים אלעזר שפירא ה'מנחת אלעזר' כינס אסיפת רבנים בטיסא-אוילאק על מנת לפתוח לשכה אורתודוקסית שתתנתק מהלשכה המרכזית בפרשבורג. באסיפה זו הודיע בהחלטיות הרב שלמה ישראל קליין כי קהילתו לא תשתתף בשום יוזמה של ייסוד לשכה שכזו.

בשנת תרצ"ה נמנה הרב שלמה ישראל על הרבנים שהספידו את הרב שלום שווארץ מברגסאס.

הרב שלמה ישראל חיבר ספרים (בכתובים) על התורה וסוגיות הש"ס בחריפות ובקיאות, והקדיש כל כוחותיו להחזקת הדת והיהדות בעירו ובכל הסביבה. הוא ניהל את עדתו בדרכי נועם, בדרכם של אביו וגיסו, הרב יוסף נחמיה. הרב שלמה ישראל נשמר ממחלוקת והיה אהוב על ידי כל בני קהילתו, ועל ידי רבנים ואדמו"רים מכל החוגים.

בנו בכורו הרב הגדול בתורה ויראת שמים, ר' שמואל שמעלקא הי"ד, היה חריף ובקי בש"ס ופוסקים ובסוגיות ראשונים ואחרונים, וכל הפלפולים בסוגיות ספר 'צרור החיים', היו שגורים על לשונו.

בחורים מחבורת 'תפארת בחורים' בסעליש תכננו להעלות בפורים הצגה על מכירת יוסף, לשם גיוס כספים לבניית בית מדרש עבורם בעיר. הרב שלמה ישראל חשש שאין זה ראוי והתייעץ עם המהרי"ץ דושינסקיא שפסק כי ראוי לבטל את הדבר.

בראש חודש חשון תרצ"ה כתב הרב ישראל שלמה המלצה לתלמידו ר' שלום רוזנברג, אשר 'למד זמן אחד בהתמדה ועתה חשקה נפשו להרבות בישיבה בין תלמידים הגונים עם חברים מקשיבים לקול תורה הקדושה, על כן באתי להשתדל עבורו לקבלו בסבר פנים יפות ולתמוך אותו בחומריות כדי שיוכל ללמוד תורה הקדושה בלי מניעה'.

במלחמת העולם השנייה סופח חבל רוס-הקרפטית, ובתוכה העיר סעליש, להונגריה, ויהודי העיר סבלו מהדיכוי ההונגרי וגזירותיהם.

הכובשים הגרמנים שנכנסו לעיר סעליש, מינו את הרב קליין לאחראי על סדרי הקהילה, ביחד עם ר' מנדל וירצברגר, ר' ליפא פרידמן, ר' משה גוטמן, ור' מרדכי אייזנברג. היהודים סבלו מסעליש ומסביבתה ממצוקה קשה. הם רוכזו בגיטו שבעיר, ומשם גורשו בהמשך לאושוויץ.

בהגיעו לאושוויץ לקח ר' מנשה רוזנברג מסעליש את רבו, הרב שלמה ישראל, כעוזרו בעבודת ציור שלטים, על מנת להציל את הרב מעבודת הפרך במחנה.

הרב שלמה ישראל גויס לעבודת כפייה. בשנת תש"ד, גורש הרב על ידי הנאצים למחנה הריכוז ברגן בלזן שבגרמניה, שם נפטר ביום ו' לחדש אדר שנת תש"ה, בגיל 62. הי"ד.

הרבנית גיטל נהרגה עקה"ש בחג השבועות ו' בסיון תש"ד. רוב צאצאיו של הרב שלמה ישראל נהרגו על קידוש השם באושוויץ, ובהם בנם הרב שמואל שמעלקא (אשתו רבקה לבית אשכנזי וילדם פנחס חיים), בתם דבורה (בעלה הרב יצחק אייזיק האזענפעלד ומשפחתם), בתם מלכה רויזא, בתם חיה שרה ובנם ר' נתנאל. הי"ד.

מכל ילדי הרב שלמה ישראל נותר רק בן אחד, הר' יוסף עוזר פריעד (קליין), שהיגר לניו יורק.

אחיו של הרב שלמה ישראל, הרב שמואל שמעלקא, נפטר בברגסאס בשנת ת"ש, ובנו הרב ישראל שרד.

תשובה אל הרב שלמה ישראל הובאה בשו"ת לבושי מרדכי, אהע"ז תניינא, סי' עו, ובשו"ת פני מבין על יורה דעה.

קריאה לעזרה מוסרית וחינוכית לנערה שהתנדבה לעלות לארץ ישראל ולעבוד בזיעת אפים / רבי אלטר מנחם מנדל האגר הי"ד והרב גרשון שטוייבער הי"ד

תמונת הרב אלתר מנחם האגער הי"ד

ב"ה יו"ד ניסן כ"י ב"א ע"ת ק"ץ לפ"ק בארשא יצ"ו.

שלום רב לכבוד רועי ישראל הגאונים המובהקים קברניטי האומה החיים על אדמתנו אדמת הקודש ד' עליהם יהיה.

בשורות הבאות להלן אמרתי להעיד על מוכ"ז העלמה עלקא פיש מבורשא שהיא ממשפחת היותר מיוחסות שבמדינתנו נכדת הג' המפורסם בעל קונטרס הספיקות ומצאצאי הרה"ג ר' אברהם צבי פיש שהיה הרב הראשון במדינה מרמרוש ולמעלה בקודש היא מגזע היחוס, ועתה נדבה רוחה לעלות לארצנו הקדושה לעבוד בזיעת אפים בעבודת השדה או איזה עבודה אחרת לבנות לה עתידה בארה"ק, ובהיותה העלמה הזאת נתגדלה על ברכי היהדות המסורתית והתנהגותה בצניעות כידוע לבנות ישראל, ושם בארץ ישראל אין לה שום גואל ומודע אשר אולי ירצה להיות לה למורה דרך, ולהדריכה על הדרך הישר ולהזהירה שלא תתחבר בלי משים – עם חבורת מרעים, לכן חוב קדוש על כל מי שמכתב זה יבוא לידו לעזור להעלמה הנזכרת בעזרה מוסרית ליעצה ללמדה לחנכה ולהשגיח עליה בעינא פקיחא ולהאיר לה הדרך ישכון אור.

כן דברי הכותב והחותם בברכת נחמת ציון וירושלים

הק' אלטר מנחם מנדל בהה"צ שליט"א

אבדק"ק הנ"ל

הק' גרשון בלא"א מהרי"ד שטויבער

גרשון שטובער דומ"ץ דק"ק בארשא יצ"ו,  יצ"ו בה"צ שליט"א

(מחברת דברי חכמים מאת הרב בן ציון פיש הי"ד, הקדמת נכד המחבר)


האדמו"ר רבי אלטר מנחם מנדל האגר מבורשה (מחוז מרמרוש, רומניה), נולד בויז'ניץ בד' בכסלו תרנ"ז (1896) לאביו, האדמו"ר מבורשה, רבי פנחס שהיה בנו של רבי ברוך מוויז'ניץ. רבי אלטר מנחם מנדל התמנה לרבה של בורשה בשנת תרפ"ד (1924), ונשא בתפקיד במשך 19 שנה. הוא נודע כבעל צדקה גדול והנהיג ישיבה במסירות נפש רבה. ישנם מספר גרסאות לגבי נסיבות רציחתו בשואה. או שנפטר בגטו סעליש בערב ראש חודש כסלו תש"ג, או שהובא משם חולה לאושוויץ בכ"ט באייר תש"ג (1943), ונהרג שם עקה"ש ביום ג' בסיון תש"ג. מתוך ארבעת ילדים – נספו בשואה בן ובת, ואחיהם ואחותם עלו לישראל.

הדיין מבורשה הרב גרשון שטויבער הי"ד נולד לאביו הרב יהודה צבי הרש, בקניספלד, בשנת תרמ"ד (1884) והיה מצאצאי בעל נודע ביהודה. לרב נולדו 11 ילדים. הרב, ורבים מבני קהילתו ובני משפחתו, נספו באושוויץ (05.1944). בין הנספים בנו יהודה צבי בן ה-12 ובתו הרבנית דרעזי אשת הרב ישראל אריה זלמנוביץ שנהרגה יחד עם בתה מרים הי"ד.

שרידים מתורתו הובאו בפרי חיים על חושן משפט, כרך ג (ירושלים, טבת תשס"ב), ותשובה אליו הובאה בקרן לדוד סימן קכה.

בשו"ת יג"ל יעקב או"ח סימן כח, הובאה תשובה משותפת לרבי אלטר מנחם מנדל ולרב גרשון:

שלומים רבים, כטל וכרביבים, מגבהי מרומים, על לאש כבוד ידידי אהובי, הרב המאוה"ג לממשלת התורה והיראה, שלשלת היוחסין חופר מגזע תרשישים, כקש"ת מו"ה אלטר מנחם מנדל האגער שליט"א אב"ד דקק בארשא יצ"ו, ואתו עמו אחסימ"ך כבוד ידידי הדב הגדול, מעז ומגדל, חו"ב בח"ת כש"ת מו"ה גרשון נ"י דומ"ץ דשם.

בשנת 1941 גורשו ארבעים משפחות מבורשה לפולין ושם נספו. הגברים גוייסו לפלוגות העבודה וחלקם נספו באוקראינה. באפריל 1944 אספו את כל תושבי העיירה הנותרים לגטו וישאו דה סוס ומשם הוצעדו רגלית קילומטרים רבים עד לתחנת הרכבת והועברו ברכבות לאושוויץ.

ראה עוד: אודות הקהלה והאדמו"ר ראה ספר זכרון לקהלת בורשה.

אודות הרב בן ציון פיש הי"ד ראה אידישע וועלט פארומס, דפי עד באתר יד ושם. ראה גם אדמור"ים שנספו בשואה עמ' 48, ואלה אזכרה חלק ג.