דרשת האדמו"ר מבויאן, רבי אהרן פרדימן הי"ד, יום ב' של ראש השנה שנת תרצ"ט-תש"א

ראש השנה הוא 'חצבה עמודיה שבעה' (משלי ט,א). יום שני של ראש השנה הוא התגלות החכמה. תקיעת שופר מעוררת יראה למטה, ולמעלה היא מעוררת רחמים. בשופר נכללים בחינת אש מים ורוח, קול השופר הוא בחינת רוח, והוא המחבר את בחינת אש ומים. את היראה למטה שהיא בחינת אש עם החסדים ורחמים למעלה שהם בחינת מים, חסדים. וזהו שופר בחינת חכמה, שע"י החכמה הוא כנאמר 'אשרי העם יודעי תרועה' (תהלים פט,טו), היא הדעת. וזהו שנאמר 'ויעקוד את יצחק בנו' (בראשית כב,ט), ויעקוד הוא לשון התקשרות, התקשרות חסד עם גבורה, וזהו את יצחק בנו.

ע"י שבני ישראל מתקנים את המדות, נעשה כמו שנאמר 'עושי דברו לשמוע בקול דברו' (תהלים קג,כ). עושי דברו, כשמתקנים את הדיבור, אזי 'לשמוע בקול דברו' יכולים לשמוע קול השופר. וזהו שנאמר 'ויעש ה' לשרה כאשר דבר' (בראשית כא,א), כאשר דבר, כפי הדיבור למטה, כך ויעש ה' לשרה, כך היא ההשפעה מלמעלה למקבל, דיבור הוא התגלות, מלכות, והוא המקבל.

קול השופר הוא מאה קולות, שהם בחינת עשר, הנכללים מחכמה עד מלכות. וזהו שנאמר 'מי שמע כזאת, מי ראה כאלה' (ישעי' סו,ח) במספר מאה. 'מי' הוא לעילא ו'מה' הוא לתתא. 'מה' קרי ביה 'מאה' (רש"י מנחות מג:) מאה קולות. וזה הוא 'מי שמע כזאת', 'זאת' היא בחינת מלכות, מאה קולות. וזהו שנאמר 'וכל העם רואים את הקולות' (שמות כ,טו), ע"י יודעי תרועה, ע"י הדעת. דעת היא התחברות של הראייה השכלית שהיא במוח, עם השמיעה השכלית שהיא בלב.

השי"ת יעזור שיהיה 'ראי שמעתי בקולך' (שמואל א, כח, לה), שיראו כי שמע השי"ת את קול בני ישראל.

יסורים הבאים על בני ישראל, הם לעוררם שיעשו תשובה. בני ישראל עושים תשובה בראש השנה והגם שהיא רק מחמת יראה, השי"ת שב אל בני ישראל באהבה. זהו שנאמר 'ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך' (דברים ל,ג), ורחמך הוא אהבה, השי"ת מקבל ומהפך את התשובה לאהבה.

ראש השנה הוא בכסה ליום חגנו (תהלים פא,ד) התשובה של בני ישראל אל השי"ת היא בעיקר באיתכסיא, במחשבה ובלב. אולם השי"ת שב אל בני ישראל באיתגליא, נעשה התגלות. זהו שנאמר 'ושב וקבצך מכל העמים' (דברים ל,ג), בתשובה של בני ישראל אל השי"ת ובשוב השי"ת אל בני ישראל, זו היא התשובה השלימה.

ראש השנה הוא הפתח של כל השנה. עיקר העבודה בראש השנה היא בפה בתפילה. מקור הדיבור והתפילה היא המחשבה בלב, ולכך צריך לעשות תשובה קודם התפילה. על ידי התפילה מקשר את ה' עילאה עם ה' תתאה, לב עם פה, ג' העליונות עם ז' האחרונות, וביחד נעשים אמת. אמת הוא ראש וסוף, לכך נקרא ראש השנה 'היום'. היום הוא מדת אמת, כשפיו ולבו שווים הוא אמת, אהבה עם יראה.

יש שני אופני תשובה, תשובה מאהבה ותשובה מיראה. תשובה מיראה היא עד ראש השנה על העבירות שנעשו תשובה מאהבה היא מראש השנה עד יום הכיפורים להעלות את כל המעשים טובים למעלה אל השי"ת שיהיו בשלימות, וזהו אומרם ז"ל גדולה תשובה [שלימה] שמגעת עד כסא הכבוד (יומא פו.) וזהו 'תשובה', 'תשוב ה', [לקשר] את ה' תתאה לה' עילאה, אהבה עם יראה.

וזהו שנאמר 'סוף דבר הכל נשמע' (קהלת יב,יג) 'סוף דבר', הדיבור שהוא יראה, שהיא התשובה עד ראש השנה שהיא מיראה, יהיה 'הכל נשמע', שיהיה נכלל יראה באהבה. וזהו שנאמר 'וידעת היום והשבות אל לבבך' (דברים ד,לט), 'וידעת היום' של ראש השנה שיהיה 'והשבות אל לבבך', יראה עם אהבה. וזהו שנאמר 'בפיך ובלבבך לעשותו' (שם ל,יד), נתקנים כל המעשים של כל השנה.

וזהו אומרם ז"ל 'יש קונה עולמו בשעה אחת' (ע"ז י:). 'יש', הוא ראש השנה, בריאת העולם שנברא יש מאין, 'יש' הוא קיום העולם, 'קונה עולמו בשעה אחת', על ידי תשובה שקדמה לבריאת העולם, תשובה היא למעלה מהזמן, לכך היא אפילו ברגע אחת.

וזהו שנאמר 'ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים' (אסתר א,יג) החכמה שהיא בריאת העולם, היא 'יודעי העתים', היא התשובה שנבראת קודם בריאת העולם. וזהו שנאמר 'שוב אשוב אליך כעת חיה' (בראשית יח,י), 'שוב אשוב אליך', היא תשובה, ונעשה 'כעת חיה', נכתבים לאלתר לחיים.

(תולדות אהרן, מאת האדמו"ר מבויאן, רבי אהרן פרדימן הי"ד)