שני בתי המקדש היו הכנה לבנין הבית השלישי / הרב שמואל בנימין הלוי יונגרייז הי"ד
'אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה' וגו'. פירש רש"י: 'המשכן משכן' – שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל (שמות לח,כא).
יש לפרש על פי מה שפירש ב'ישמח משה' פרשת תצוה על הפסוק (שמות טו,יז) 'תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך' וגו'. על פי מה דעמדו הקדמונים הכי השני מקדשים שחרבו, הם פועל ריק ח"ו והיו כלא היו, חלילה לומר כן. אמנם הענין יובן על פי משל לאחד שהביא זרע אילן טוב ממרחק, ונטעו עד שצץ ופרח ועשה פרי, ואחר כך עקרו והביא זרע אילן אחר ונטעו וגם עשה פרי, ועקרו וחזר והביא זרע אילן דוגמתו מן המובחר, ונטעו והכניסו לקיום להיות דבר המתקיים לעד. והנה הכל היה בחכמה ובהשכל, לאשר כי הארץ הלזו אינה מסוגלת לגדל אילן כזה בטבעה ולא תוכל שאיתו, לזאת הקדים לנטוע נטע נעמן בארץ עדי תקבל קצת איכות וטבע עפר הארץ המגדלת אילנות כאלו, ואחר זה עקרו לנטוע אחר תחתיו, וכן בפעם השנייה, ואז כשקבלה הארץ כח שיש בו די לקיים האילן קיום נצחי, ונעשה קרן בן שמן משמני הארץ הרחוקה, ואז נטע אילן השלישי אשר לזה היה מגמתו גם מאז.
והנמשל הוא כשראתה חכמתו יתברך אשר אין בכח הארץ הגשומה הלזו לקבל ולסבול נוגה אור קדושת בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו, לולי הב' מקדשות הראשונות אשר על ידם ובכח קדושת העבודה מעשה הקרבנות זבח ונסכים ויתר עבודת הקודש אשר היה שם כמה מאות שנה, קנתה הארץ גם היא כח רוחני ואיכות קדושה נפלאה, עדי תוכל מעתה לסבול קדושת הבית השלישי מעשה ידי יוצר בית המקדש שלמעלה המכוון כנגד בית המקדש של מטה, וגדול יהיה כבוד הבית האחרון קיום נצחי ו'בית עולמים' יקרא.
וזהו הכתוב 'תביאמו ותטעמו בהר נחלתך', וקראו 'הר' על שם חורבנו, כדכתיב (ירמיה כו,יח) 'הר ציון לבמות יער', ושמא תאמר אם כן מה היא התועלת ממנו כיון שעתיד ליחרב, לזה אמר שהתועלת הוא 'מכון לשבתך פעלת ה' ' דייקא, היא מקדש השלישי מעשה ידי יוצר ב"ה, כי לולי הראשונות לא היה כח בארץ לקבל בית השלישי, והראשונות היו רק הכנה להאחרון כאמור. עד כאן דבריו בקיצור, עיין עוד שם.
ובכן נמצא ששני בתי מקדשים היו הכנה לבנין הבית השלישי, והיו צריכים להיבנות וגם להיחרב גם לולי החטאים, רק כדי שיוכל להיבנות הבית השלישי.
וזה יש לפרש הפסוק 'אלה פקודי המשכן', 'פקודי' מלשון 'ולא נפקד ממנו איש' (במדבר לא,מט) שהוא לשון חסרון — 'אלה פקודי המשכן', מה שנחסר המשכן, 'משכן העדות' שנחסרו פעמיים, 'אשר פוקד על פי משה', אלה נחסרו על פי משה, שמשה רבינו ידע שיחרבו, והם היו הכנה לבנין בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
(מפי נכדו הרה"ח ר' יוסף שלמה רייניץ, ירושלים – ששמע מפה קדשו פרשת פקודי תש"ד, כאשר היה בסוף הזמן בדרכו מהישיבה בבאלשא יארמוט לביתו בטארנאליא, ועבר דרך פולעק, עלי זכרון 13 עמ' מח-מט)
סיפר בנו, הרב יעקב שרגא הלוי יונגרייז, שאביו הרב שמואל בנימין הלוי יונגרייז אב"ד פולעק סיפר שכאשר היה משובתי שבת קודש אצל האדמו"ר בעל 'דברי יחזקאל' משינאווא, ראה שמנהגו לחתוך הביצים עם הבצלים בשעה שניגן הזמר 'חי ה", והיה מנגן בהתלהבות גדולה, וכשהגיע לחרוז 'צמאה נפשי אל השם' היה נדמה לו שיוצאת נפשו הטהורה של האדמו"ר משינאווא מגודל ההתלהבות
(עלי זכרון, יג, עמו' מג).
הרב הגאון המפורסם ר' שמואל בנימין הלוי יונגרייז הי"ד, אב"ד ור"מ ק"ק פילעק, היה בנו של הגאון הרב משה הלוי יונגרייז מייסד קהל היראים בקשוי ורב ואב"ד הקהילה ושל הרבנית פיגא בת הגביר הצדיק ר' נח יעקב לעווי מקהילת הארטיאן. הוא נולד כנראה בקהילת באלאשא יאמרט בשנת תרל"ב לערך.
בילדותו היה הרב שמואל בנימין ככל הנראה תלמידו של אביו בישיבת קאשוי, אחר כך היה תלמיד בישיבת הרב שמחה בונם סופר, ה'שבט סופר', אב"ד ור"מ פרעשבורג.
הרב שמואל בנימין התחתן בסביבות שנת תרנ"ג (1893) עם מרת רבקה בתם של הרב מאיר טננבוים אב"ד פילעק, טארנא ואב"ד ור"מ פוטנאק מחבר הספרים 'לוית אור' ו'אמרי מאיר' (אחיו של הרב מנחם מנדל טננבוים הי"ד אב"ד פילעק וטארנא. אביהם היה הרב יעקב טננבוים אב"ד פוטנאק מחבר ספר 'נהרי אפרסמון' שו"ת וחידושי סוגיות וספר 'שמן אפרסמון' על התורה, אחיו של הרב צבי שרגא טננבוים אב"ד ור"מ קהילת מעזאי טשאטה מחבר ספרי 'נטע שורק' על התורה, סוגיות ושו"ת. אביהם של הרב יעקב והרב צבי שרגא, היה הרב זאב וואלף טננבוים אב"ד ווערפעלט מחסר הספרים 'פלגי מים', 'קריה נאמנה' ו'רחובות הנהר') והרבנית הינדל בת הרב אהרן אברהם רייכמן מאימאלע.
בשנת תרנ"ז נפטר הרב יעקב טננבוים, ובנו הרב מאיר מילא מקומם בקהלת פוטנאק. אחיו של הרב מאיר, הרב מנחם מנדל, מילא את מקומו בקהילת טארנא, ואת מקומו של הרב מנחם מנדל בקהילת פילעק מילא חתן אחיו הרב שמואל בנימין יונגרייז. לרבנות קהילת פילעק השתייכו יותר משלושים ישובים באזור.
לאחר נישואיו היה הרב שמואל בנימין תלמיד של אבי חותנו, הרב יעקב טננבוים, והיה סמוך על שולחנו במשך שלוש שנים. לאחר הלידה הראשונה נותרה הרבנית עם שיתוק חלקי ועם חולשה.
הרב שמואל בנימין הוסמך להוראה על ידי הרב שמואל רוזנברג, מחבר ספר 'באר שמואל', אב"ד ור"מ קהילת אונסדארף. לאחר פטירת אבי חותנו, מונה הרב שמואל בנימין לאב"ד פילעק, שבמחוז נוגראד (כיום סלובקיה).
בכל ערב יום כיפור קודם 'כל נדרי' הנהיג שכל אחד יפייס את חברו לפני התפילה. בכל פורים היו אנשים הקהילה באים לשמחת פורים בביו, ואם היה סכסוך בין הבאים, היה מפשר ועושה ביניהם שלום. הנהיג ישיבה בפילעק, והעמיד שם תלמידי חכמים הגונים. בבית הרב נהגו בהכנסת אורחים מופלגת, והלינו שם את מקבצי הנדבות שבאו לעיר. בכל יום היה הרב הולך לבית הכנסת האורחים לברר האם האורחים אכלו, ובליל שבת עיקב את התפילה בבית המדרש עד שהיה לכל האורחים מקום לאכול. הרב היה גם מוהל, וכאשר נקרא לברית בתחילת חג הפסח בכפר, ארז את צורכי הפסח ונסע עם רעייתו לכפר, שם שהה בימים הראשונים של פסח. מידי חודש היה הרב שולח כספים שאסף לטובת כולל שומרי החומות בירושלים. כשהתבקש להתפלל לרפואה או לישועה, היה אומר תהלים בדמעות עד שהרגיש שהגיעה הישועה.
הרב היה מקורב לאדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, ה'דברי יחזקאל', אב"ד שינאווא. בזקנותו תכנן הרב לעלות לארץ ישראל, אך הרבנית לא הייתה מסוגלת לעמוד בטלטול המסע.
הרב נהרג עקה"ש בכ"ב בסיון תש"ד. רעייתו הרבנית נפטרה בז' באדר תש", זמן קצר לפני הגירוש, והובאה לקבורה בפילעק.
ילדיו היו:
- הרב חיים הלוי יונגרייז הי"ד, נולד בשנת תרנ"ה, והיה דומ"ץ ורב חברה משניות בקהילת מעריש אוסטרוי. נספה בשואה עם רעייתו וילדיהם.
- הרב יעקב שרגא הלוי יונגרייז, נולד בשנת תרנ"ט, והיה אב"ד פילעק-ברוקלין. במהלך מלחמת העולם השנייה עבר לקהילת בודפשט, כיהן שם כמשגיח כשרות, ושרד.
- הרבנית הינדל רחל הי"ד, נולדה בשנת תרנ"ו, אשת הרב משה הולנדר הי"ד, דומ"ץ פוטנאק ואב"ד סעניטץ. הרבנית נרצחה באושוויץ במשלוח מיום כ"ח באייר תש"ב. נספו גם ילדיהם לאה צביה, יהושע אשר ויונה. הי"ד. שרדה בתם שסטר פיגא, אשת הרב יחזקאל שרגא ליסוער.
- הרב דוד יחזקאל הלוי יונגרייז הי"ד נולד בתרס"ג והיה אב"ד וראש ישיבה קטנה בזאגראב ודומ"ץ בקזמארק. הוא גורש למחנות העבודה 'קיש טארצא' ו'פעליקסדורף', רגליו קפאו בחורף הקשה תוך כדי עבודת פרך, הוא חלה בטיפוס ונפטר. היארצייט נקבע לז' באדר.
- הרבנית מרים סלאווא הי"ד, אשת הרב שמואל דוד רייניץ הי"ד מורה הוראה ומגיד מישרים בקהילת טארנאליא, שנהרגו עקה"ש בכ"ג בסיון תש"ד, עם בתם הילדה פיגא אסתר. לבנם משה נתן פייטל הי"ד נקבע יארצייט בכ"ז בשבט, ולבנם חיים יצחק מרדכי הי"ד נקבע יארצייט בכ"ה בתשרי.
- הרבנית חנה יוטל הי"ד, נולדה בסביבות שנת תרס"ו, אשת הרב יהושע גינז הי"ד, אב"ד אפץ ומחבר הספר 'גאולה וישועה' (שיצא לאור עם הסכמת חותנו). הם נספו באושוויץ עם חמישה מילדיהם – יעקב יוסף, משה אהרן, אברהם אלטר חיים, פרומט ודבורה סלאווא, בכ"ד (או כ"ו) בסיון תש"ד. שרדה בתם פיגא יהודית.
- הרבנית לאה הי"ד, אשת הרב חנניה יו"ט ליפא פרידריך הי"ד. נהרגו עקה"ש בכ"ב בסיון תש"ד.
- הרבנית שרה הי"ד (נפטרה בניסן תש"ד), אשת הרב חיים יעקב קטינא הי"ד, אב"ד ניר באגאד, נהרג עקה"ש במחנה מאוטהאוזן בד' בסיון תש"ה. ארבעת ילדיהם נהקגו עקה"ש בכ"ב באייר תש"ד.
אחיו היו: הרב יצחק צבי הלוי יונגרייז ממלא מקום אביהם בקשוי, הרב ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז שעלה לירושלים והיה מקברניטי היהדות החרדית בעיר, הרב יעקב שרגא יונגרייז הי"ד אב"ד בערצעל. גיסיו היו הרב יוסף אלימלך כהנא הי"ד אב"ד אונגוואר, בן דודו הרב אברהם בנימין הלוי יונגרייז אב"ד פעהער-דיארמאט, הרב יהודה הלוי רוזנר הי"ד אב"ד סעקעלהיד מחבר הספר 'אמרי יהודה', ובן דודו הרב אשר אנשיל (ב"ר יהושע פאלק אב"ד סאנטא) הלוי יונגרייז הי"ד אב"ד מעזא-קאושעד.
הרב הוזכר בשו"ת יד יצחק (ח"ב סי' קלו, קסט, קצג, קצד, קצה, רנו, ח"ג סי' עח, ריד ורכ), מאת הרב אברהם יצחק גליק, בשו"ת מי יהודה (או"ח סי' ס), בשו"ת אבני שוהם (גרינוואלד, סי' מז) ובשו"ת וחידושי מהר"י שטייף (סי' רכו).
חידושים ממנו הודפסו בתל לתלפיות תרנ"ו, ד, עמ' 115. מכתב ממנו בעניין כשרות השמרים פורסם במחזיקי הדת, ט' אדר א תר"ע, ושם, כ"ח באדר ב' תר"ע.
כמו כן חיבר הסכמות לספרים: 'חדושי בני אהרן' ו'חדושי מהר"ם' (תרס"ז), 'סמיכת נפולים' (תרע"ב) ו'גאולה וישועה' (תש"ג).