הסיבה לגודל שנאה שיש לנו על עמלק / הרב מנחם מנדל טננבוים הי"ד

בעזרת ה' יתברך א' לסדר בהר בחקותי ל"ה למב"י שנת תר"ץ לפ"ק

ברכות אלף על ראש כבוד אהובי ידיד נפשי מאז ומקדם הרב הגאון הצדיק בנם של קדושים הכהן הגדול מאחיו כקש"ת מו"ה יוסף נ"י לאורך ימים טובים וכאל"ש, תלמיד נאמן ואהוב לאאמו"ר הגאון זצ"ל.

היום הזה קבלתי מכתבו הנעים, וגם לרבות איזה עלים מספרו החדש הנחמד 'גנזי יוסף', ומה מאוד שמחתי לראות דברי חן ושכל טוב בפלפול והלכה, מלא וגדוש על כל גדותיו, וגם כי היה ה' אתו להיות איש חי רב פעלים והצליח לעלות מעלה בקודש בתורה וביראה… ונתקיים בו ברכת צדיק יעקב אבינו הרי הוא אאמו"ר הגה"ג זל"ה, אשר יצק מים על ידו, כי ילך הלוך וגדול, ואילנא רבא יתעבד, ויזכה לעשות חיל בישראל.
וזכור אזכור עוד אותו לטובה שהיה תלמיד חביב בישיבתינו ק"ק פוטנאק יצ"ו בין עדרי צאן קדשים בחורי חמד, ואתיקיריא יתיקרא ביה, כי היה ירא ושלם מתמיד בלימודו, ולא פנה אל רהבים ודברי שקר (עיין שו"ת נהרי אפרסמון מהדורה קמא חלק יורה דעה סימן ק').
והנה ראיתי את גוף המכתבים (אריגינאל) של הרבנים הגאונים הגדולים והצדיקים מו"ה מרדכי ליב ווינקלער (אבד"ק ה' מאד) נ"י ומו"ה יוסף חיים זאננענפעלד נ"י מירושלים תובב"א, אשר בם מהללים ומשבחים מעשי ידיו לשם ולתפארת, ועליהם אין להוסיף, דמי ראה אלו יוצאין ולא יצא עמהם. והתקוה תבטיח כי כל אוהבי התורה ומחזיקיה יחושו לעזרתו וימהרו להביא ברכה לתוך ביתם.
ולא באתי בזה רק ליתן לו תודה כפולה ומכופלת, ואמינא יישר כחו וחילו לאורייתא על אשר הפיץ גם מתורת רבו הגאון הקדוש ז"ל חוצה, זכותו יעמוד לו נס"ו ויברך ה' מעשי ידיו ויצליח בכל אשר יםנה.
והנני בזה ידידו המוקירו הדורש שלומו באהבה רבה המשפה לאני אחישנה בימינו, אמן כן יהי רצון.
הק' מנחם מענדל בהגאון מו"ה יעקב זצ"ל טעננענבוים, האבד"ק טארנא והגליל יע"א.

ואגב, למלאות הגליון, אציע מה שעלה בדעתי על מ"ק (וישלח) 'הצילני נא מיד אחי מיד עשו'. יש לדקדק מאי דקאמר 'מיד', הוי ליה למימר 'מאחי עשו'.

ועלה בדעתי דהנה האריז"ל כתב על נוסח התפלה (מוסף ליום טוב) 'מפני היד שנשתלחה במקדשך', וזה לשונו: בחלון הנקרא 'זהרה' ויש בו צורת יד, והוא דסטרא אחרא והיה לשעבר תחת יד כנפי השכינה, וכשגבר החטא שלח יד במקדש והחריבה אותו. וזה 'מפני היד שנשתלחה במקדשך'. עד כאן לשונו הקדוש.

ואולי יש לומר שיעקב אבינו עליו השלום פחד מצורת יד דסטרא אחרא הנ"ל, והתפלל הצילנו נא 'מיד' אחי 'מיד' עשו.

וזה יהיה כוונת הכתוב (תהלים עח,סא) 'ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר', היינו כי לשעבר היה צורת יד זו עזו ותפארתו תחת ד כנפי השכינה, ועכשיו הוא ביד צר, היינו הסטרא אחרא, והרבה מקראות אמרתי לפרש בהנ"ל ואין לפורטם.

וגם על פי זה נבין גודל השנאה שיש לנו על עמלק, לפי שחפץ להרים יד דסטרא אחרא נגד יד דקדושה, כמו שנאמר (שמות יז,טז) 'כי יד (היינו יד של עשו) על כס י-ה (יד דקדושה)'.

וכל עת שקיימו ישראל תורה הקדושה לא היה להם שליטה, אך כשביזו תלמידי חכמים ביטלו תינוקות של רבן וכו', כמבואר בגמרא (שבת) ושוב לא הועיל לנו תפילת יעקב אבינו עליו השלום, הצילני נא מיד אחי עשו, ואין לנו להשען על תפילתו, אלא נשיב בתשובה שלימה ונזכה כי יהיה 'והיה כאשר ירים משה את ידו', יד הקדושה, יהיה 'וגבר ישראל' על יד דסטרא והבן.

(הסכמת הרב מנחם מנדל טננבוים הי"ד לשו"ת גנזי יוסף, מאת הרב יוסף הכהן שווארץ הי"ד)

הרב מנחם מנדל טננבוים הי"ד, נולד בשנת 1850, לאביו הרב יעקב (מחבר ספרי "נהרי אפרסמון"), כיהן כאב"ד בקהילת פילעק (הונגריה) ובקהילת טארנא (סלובקיה/ הונגריה) ונשיא הכבוד של ועד הרבנים בטשכוסלובקיה.
נשא לאשה את חיה גיטל בת דודו הרב שרגא צבי טננבוים אב"ד סענדרא ומ' טשאטה והגלילות, בעל 'נטע שורק' על התורה, על סוגיות הש"ס ושו"ת.
לאחר שהתאלמן, נהרג עקה"ש עם בני קהילתו באושוויץ בג' בסיון תש"ד, בהיותו כבן 94. באותו יום נהרג שם עקה"ש גם בנו, הרב משה הי"ד (אב"ד ור"מ מילדוי, מחבר הספר 'משאות משה') ורוב משפחתו. גם בנו הרב אלכסנדר שמואל הי"ד ובתו חנה, אשת הרב שמעון נויפלד נהרגו עקה"ש באושוויץ בשנת תש"ד.
נודע כלוחם קנאי להעמדת הדת. שארית כתביו וכתבי צאצאיו, נלקטו ויצאו לאור בספר "שארית מנחם", שם הובאו גם תולדותיו.