אחד מבני החבורה שמת תדאג כל החבורה כולה להמשיך הלאה את עבודתו הקדושה ולשזור את שלשלת הזהב אשר הוא התחיל לחרוז / הרב אלתר יוסף יעקובוביץ הי"ד
אלתר יוסף יאקובאוויץ
איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה (שמואל ב' א,כז)
בשעה שנגשים אנו להספיד לאיש חשוב יקר-ערך, החוב עלינו להתבונן ולשום עין על גדלותו, התנהגותו, ופעילותיו למען נוכל להספידו כראוי.
כן מורה לנו החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה באמרו, 'כי הולך אדם לבית עולמו וסבבו בשוק הסופדים' (קהלת יב,ה), 'כי הולך אדם לבית לבית עולמו' – אם נפטר אדם גדול שהיה בבחינת הולך – וסבבו בשוק הסופדים, הסופדים מקודם שיגשו להספידו ולבכותו יסובבו ברחוב היהודי להתוודע גדלותו, ישרת לבו, ועבודתו לטובת בני דורו, וכמה היה נצרך לבני דורו, ואחרי זה יגישו לסופדו, כי אז ידעו ויבינו גודל האבדה ויוכלו לעורר עליו אבל כבד.
כן אנחנו בשעה שנגשים אנו להספיד לחברנו הגדול האי גברא יקירא שרגא דנהורא, שריג נחמד, כליל תפארת, אהוב למקום ואהוב לבריות, גדול בתורה ויראה, וכו' הרב יעקב פנחס שרגא ז"ל עלינו לשום עין על גדלותו, התנהגותו, ופעילותיו בעד צעירי הצאן למען נבין ונדע את הכלי חמדה שאבדנו, וכמה יש לנו להתאונן על פטירתו.
הנפטר הגדול הזה מלבד חשיבותו מצד עצמו, רוחב בינתו בתורה וחסידות, מזגו הטוב, מדותיו הישרות, אהוב למקום ואהוב לבריות. לא ללמד על עצמו יצא – לא למד רק בשביל עצמו – אלא ללמד על הכלל כולו יצא, מתורתו השפיע גם לאחרים. 'והיה כעץ שתול על פלגי מים' – אין מים אלא תורה – 'אשר פריו יתן בעתו', פרי תורתו ויראתו אשר רכש לו נתן גם לאחרים, כי זה היה כל מגמת לבו וחפצו להשריש בלב הבחורים הצעירים יראת ד', שיתחנכו בדרך התורה והיראה, כגבור מלחמה עמד על המשמר לבל ידח ממנו נדח, על ידי איגוד כל בחורי חמד אנ"ש יחיו, ועזר הרבה בהתייסדות הישיבות הקדושות 'בית ישראל' במדינתנו ליתן היכולת להבחורים הצעירים לקיים 'והוי גולה למקום תורה', הוציא לאור קובץ תורני פלפולי כדי להרבות קנאת סופרים בין עולי הימים והצעירים, ובפתע פתאום נלקח מאתנו באביב ימי חלדו, מה גדול היגון ומה גדולה האבידה מי יתן לנו תמורתו.
הבא משנער קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות ושמח בהם ככלה חדשה רוכב בערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק (מועד קטן כ"ה:) הקב"ה נטל מאתנו הצדיק הזה בעונותינו ושש ושמח בבוא אליו נפש יקרה כזו. אבל לנו מה גדלה התוגה, נצעק מרה 'איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה', איך נפל ואבד גבור כזה, אשר היה גם בעצמו כלי מלחמה, ועם גבורתו וכלי מלחמתו לחם בעד תורה הקדושה בעודנו עול ימים.
קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים שנאמר, 'והיה ביום ההוא והבאתי השמש בצהרים' (עמוס ח) ואמר רבי יוחנן זה יומו של יאשיהו (מועד קטן כה:) כמו שביאת השמש שלא בזמנה אין זה חסרון אלא להרואים בזריחתה שיש להם חסרון בביאתה בצהרים, כן רבי יוחנן שמת אין החסרון לו אלא לתלמידיו הרואים תורה על ידו (מהרש"א בח"א שם). כן אנחנו אשר ראינו השמש בזריחתה, האי שרגא דנהורא, קשה לנו היום הזה, יום ביאת שמשו בצהרים במובחר שנותיו, גדול כים שברנו מי ירפא לנו, נשים לילות כימים (בהספד) על משים לילות כימים (בתורה) (מועד קטן כה).
הנביא ירמיה מקונן על חורבן בית המקדש 'לא עליכם כל עוברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי' (איכה א,יב) וכתבו על פי משל לבירה נאה מצופה מבחוץ בכסף וזהב באבנים טובות ומרגלית, ובתוכו מטמוני פנינים וספירים אשר נשרף פתאם, אמנם שכל עובר ושב נאנח ודואג על השרפה אשר שרף ד', מכל מקום מובן שמי שידע מה שהיה בתוכו בוכה ודואג הרבה יותר. וזה שקונן הנביא 'לא עליכם כל עוברי דרך', הגם שידעתם והכרתם את ירושלים בבניינה, אבל את מה שבתוכה לא ידעתם כמוני.
ככה אני שואג! 'לא עליכם כל עוברי דרך', אף על פי שגם אתם הייתם מכירים את הנפטר הגדול ז"ל ואת תהלוכותיו, מעשיו הטובים, ישרת לבו, אוצר יראת ד' אשר היה בקרבו, ורוב חמימתו לכל דבר שבקדושה. אבל אני הכרתי אותו ביותר, כי לה"ל הייתי עמו בצוותא חדא, ועזרתי לו בכל עבודתו ואקונן עליו קינת דוד על יהונתן, 'צר לי עליך אחי' (שמואל-ב ב) צר לי עליך ביותר, אחי! כי היה כרע כאח לי, מי יתן לנו תמורתו, ובמה ננחם נפשינו?
מצינו באבות דרבי נתן (פרק יג) כשמת בנו של רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו, נכנס רבי אליעזר וישב לפניו ואמר לו רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך, אמר לו אמור, אמר לו אדם הראשון היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין וכו' אף אתה קבל תנחומין, אמר לו לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדם הראשון וכו' נכנס רבי אלעזר בן עזריה וכו' ואמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון, בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר אוי לי אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום, אף אתה רבי היה לך בן קרא תורה מקרא נ"ך משנה הלכות ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא ויש לך לקבל עליך תנחומין כשהחזרת פקדונך שלם, אמר לו רבי אלעזר בני נחמתנו, ובזה ננחם גם אנחנו מעט על שברנו, ובדברים האלה ננחם גם את הוד קדושת רבינו עטרת ראשינו שליט"א. רבי! אתה חזרת פקדונך שלם שהיתה יציאתו מן העולם בלא חטא כביאתו, כדרש חז"ל על הפסוק 'ברוך אתה בבאך' וגו' (דברים כח ו) שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם, מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא (בבא מציעא קז).
אחד מבני החבורה שמת תדאג כל החבורה כולה (שבת קו). אם אחד המיוחד שבחבורה מת, צריכה החברותא כולה לדאוג אם שלא גרמו למיתתו ועל בני החברותא לתקן זאת. ובמה איפוא נתקן, אם לא שנמשך הלאה עבודתו הקדושה ונשזר השלשלת הזהב אשר הוא התחיל לחרוז, ובכן! התקבצו כולכם כאיש אחד בחורי חמד אנ"ש שיחיו והבינו חובת השעה, כי היא עת לעשות לד', וקבלו עליכם לגשת אל העבודה, ולסול הלאה את הדרך הלך בה, וד' ימחה דמעה מעל כל פנים וישוב שבות עמו במהרה, ואז יגל יעקב ישמח ישראל.
(הספד על פטירתו של הרב יעקב פנחס שרגא דנציגר בנו של האדמו"ר מאלכסנדר בשנת תרצ"ח, נהור שרגא, עמ' ק)
ר' אלתר יוסף (אלטר יוסף) ב"ר חיים יעקובוביץ (יאקובאוויץ/ יאקובאוויטש/ יעקובאוויטש) הי"ד, תלמיד חכם מובהק, נכדו של הרב מאיר יעקובוביץ מזגירש, מהמשב"קים של האדמו"ר רבי יצחק מנחם דנציגר בעל 'עקידת יצחק' מאלכסנדר הי"ד. הרב מאיר היה בנו של הרב יעקב דוד יעקובוביץ, רבה של העיר שיראדז. כאשר גורשו יהודי אלכסנדר בידי הנאצים, ברח הרב מאיר לעיר צ'נסטחוב, ומשם לעיירה פשיגוב, ושם נפטר.
ר' אלתר יוסף יעקובוביץ למד בישיבה באלכסנדר. בהיותו אברך היה ר' אלתר יוסף יעקובוביץ יד ימינו של ר' ירחמיאל ישראל יוסף, בן האדמו"ר מאלכסנדר. יחד עם הרה"ג ר' יצחק אלימלך שפירא אב"ד גלובנא ועם חבורת אברכים, ובהם הרב אפרים מאיר היימן הי"ד והרב מרדכי יואל וישינסקי מקוטנא, הם פעלו בארגון 'הרמת וחיזוק התורה', ונהגו לנסוע מעיר לעיר לשכנע את החסידים לפתוח ישיבה בעירם לבחורים, ולשכנע את הבחורים ללמוד בישיבות, או לשלב עם עבודתם שיעורי תורה בערב. על ביקורו בפאביניץ נכתבה כתבה ב'קובץ בית ישראל', שנה א חוברת א (ניסן תרצ"ז), עמ' 29.
ר' אלתר יוסף התאמץ וייסד 'בית תבשיל' לטובת הבחורים תלמידי הישיבה באלכסנדר.
לאחר שהאברך ר' ישראל יצחק ויינאכט, עורך ירחוני ישיבות אלכסנדר 'כרם בית ישראל' וכרמנו', מונה לספרן של ישיבת חכמי לובלין, מונה הרב החסיד ר' אלתר יוסף יעקובוביץ לעורך הירחונים, ובהם 'בית שמואל' ו'נהור שרגא'. ר' אלתר יוסף כתב מאמרי מערכת ואף פרסם מספר מאמרים משלו.
שמו של ר' אלתר יוסף יעקובוביץ מופיע ברשימת הנספים בשואה, בספר יזכור לקהילת אלכסנדר (תל אביב, 1968, עמ' 314).