והני מילי מעלייתא יתאמרו משמיה, ויהיה נייחא נפשיה לאותו צדיק, למען יהיו שפתותיו דובבות / רבי אברהם יהושע העשיל האגר הי"ד
ישמחו היראים ויגילו השלמים, בראותם יחד, אמרי נועם מלאים זיו ומפיקים נוגה, נובעים מנחל איתן, וממקום קדוש יהלכו, אשר השאיר אחריו ברכה כבוד אדוני אבי זקני ידיד ה' וידיד נפשות ישראל, הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא חכם עדיף מנביא תפארת ישראל והדרת ישורון כבוד קדושת מו"ה דוד זצללה"ה. הן המה קצות דברות קודש אשר דרש לפני ידידיו המקשיבים שהסתופפו בצלו והשכימו לחצרות קדשו לשמוע דברי פי חכם חן. ואף כי רבו אמריו הנעימים אשר אמר מדי שבת בשבתו, כי היה פה מפיק מרגליות, כאשר שמעתי באומרים לי מהאנשים אשר הכירו אותו והטו אזן לשמוע דברי אלקים חיים מפה קדשו אשר שכל בחכמה, אולם ברוב השנים אשר חלפו עברו משנת תר"ח אשר כבוד אדוני אבי זקני זצללה"ה נקרא אל על, ואדונינו דוד נתבקש לישיבה של מעלה זה כחמשה וארבעים שנה, נאבדו הכתבים ונתפזרו אחת הנה ואחת הנה, וזה המעט אשר מצאתי יגעתי וסדרתי את הדברים אחד אל אחד לחבר את האוהל, ואמרתי להעלותם על מזבח הדפוס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, והני מילי מעלייתא יתאמרו משמיה, ויהיה נייחא נפשיה לאותו צדיק, למען יהיו שפתותיו דובבות, כמאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים סא,ה) 'אגורה באהלך עולמים'. ואל יפלא בלב אנשי הדעת מדוע לא נדפסו אלה הדברים ונתאחר הדבר עד כי לא נשאר כי אם מעט מזעיר ממאמריו היקרים עד שכמעט נשכח זכרון דוד, ובדור הזה מתי מספר הם אשר ידעו אותו ואשר שמעו שמע דודץ אולם אנכי הרואה כי מאת ה' היתה זאת ומאתו היתה נסבה, ומקום הניחו לי מן השמים ללקט אמרותיו הטהורות ולבנות בית דוד. וקראתי את שם הספר היקר הזה 'צמח דוד' בשמו הקדוש ובשם אביו הוא אדוני אבי זקני הקדוש מו"ה מנחם מענדיל זצוקללה"ה, כי 'צמח' בגימטריא 'מנחם'. זכותם יעמוד לנו להגן עלינו מכל פוקה ומכשול ויתרומם קרן ישראל במהרה, את צמח דוד עבדו מהרה לנו יצמיח וקרנו תרום בישועתינו באמת, באמור לציון מלך אלהיך ונבנתה עיר על תלה למענו ולמען דוד עבדו במהרה בימינו אמן.
דברי נכדו המחבר לכבוד זקנו הרב המחבר
אברהם יהושע העשיל האגר אבד"ק זאבלטוב
(צמח דוד, הקדמת נכד המחבר, המו"ל)
רבי אברהם יהושע העשיל האגר, רב העיירה זאבלטוב (במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה) והאדמו"ר השני בחסידות דאמיטש (מגזע חסידות קוסוב), נולד בשנת תרל"א לאביו, רבי יוסף דוד נוישטאדט (האגר), ולאימו, מרת גיטל בת רבי מנחם מנדל הגר מדאמיטש, בנו של רבי דוד האגר האדמו"ר מזאבלטוב (בן רבי מנחם מנדל מקוסוב, וחתנו של רבי משה לייב מסאסוב).
עוד בצעירותו התייתם רבי אברהם יהושע העשיל מאביו, וגדל בבית סבו, רבי מנחם מנדל הגר מדאמיטש. לאחר פטירת זקנו, מילא רבי אברהם יהושע העשיל את מקומו כאדמו"ר מדמיטש. בנוסף מונה לכהן כרבה של העיירה זאבלוטוב, לצידו של קרוב משפחתו רבי משה (ב"ר מנחם מנדל, ב"ר יעקב, ב"ר דוד) האגר מזאבלטוב.
רבי אברהם יהושע העשיל ואחיו הרב יצחק מאיר הביאו לדפוס בקאלאמייא את הספר 'צמח דוד', בשנת תרנ"ג (1893), את הספר חיבר אבי סבם, רבי דוד מזאבלטוב. רבי אברהם יהושע העשיל האגר הוסיף הקדמה לספר זה.
הרב אברהם יהושע העשיל התחתן עם מרת שרה בת רבי מרדכי ליטוואק. לאחר שהתאלמן, התחתן בשנת תרס"ז עם מרת חנה דרוהוביצ'ר.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר הייתה העיירה זאלבטוב בחזית הלחימה זמן רב ויהודים רבים מתו שם מטיפוס הבהרות, הצליח רבי אברהם יהושע העשיל לנדוד לעיר אובר-ווישא שבהונגריה, וגר שם בבית גיסו, רבי חיים שמואל טסלר. בתום המלחמה חזר הרבי לזאבלטוב, וחסידים רבים הסתופפו בבית מדרשו. הרבי שלט בפולנית ובאוקראינית, והתפרנס מניהול רישומי מרשם האוכלוסין של היהודים עבור השלטונות.
במהלך מבצע ברברוסה, נכנסו לעיירה כוחות הצבא ההונגרי, החרימו שם את רכוש היהודים ולקחו יהודים לעבודות כפייה, ואוקראינים מקומיים התעללו ביהודי העיירה. בחודש 09.1941 הועברה השליטה בעיירה לידי הגרמנים, שהטילו על יהודי העיירה גזירות שונות, והגבירו את עבודות הכפייה.
הנאצים ערכו את אקציה הראשונה בעיירה ב'זאת חנוכה', ב' בטבת תש"ב (22.12.1941). שוטרים גרמנים ואוקראינים פשטו על העיירה, וריכזו את היהודים בשוק המקומי. כמאה יהודים נרצחו בעיירה, ובהם חולים ותשושים שנורו במיטותיהם. במהלכה אקציה זו הצליח הרבי להסתתר, אך כשראה הרבי שבני קהילתו נלכדו, הוא בחר להצטרף אליהם וצעד בראשם לעבר בורות המוות, שנחפרו באתר הסמוך לעיירה.
באקציה זו נרצחו כאלף יהודים בבורות הירי, וחלקם נקברו חיים. בין הנספים היו רבי אברהם יהושע העשיל, בני משפחתו ובני קהילתו, ובהם בנו הרב יוסף דוד האגר (מנכבדי קהילת אובר-ווישא) וחתנו, רבי מרדכי אשכנזי מקאליש (בנו של ראב"ד העיירה קאלוש שבגליציה) שכיהן כדיין ומו"ץ בדאמיטש,
למחרת, חייבו הנאצים את היודנרט בעיירה לשלם להם סכום כסף גבוה, עבור כיסוי עלויות הקליעים ששימשו לרצח היהודים.
אחיו ואחיותיו של הרבי היו:
- אחיו, הרב יצחק מאיר כיהן כרב ואב"ד בעיירה רוז'נוב הסמוכה לזאבלטוב, בערך משנת תרנ"ה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לגור בעיר וינה, שם כיהן ברב בית המדרש 'בעלז'. לאחר שהנאצים ספחו את אוסטריה, הצליח הרב לעלות לארץ ישראל, וכיהן כרב מושב הזקנים שעל יד 'עץ חיים' בירושלים. הרב יצחק מאיר נפטר בי"ח באלול תש"ט.
- אחותו, שבע, נישאה בזיווג ראשון לרבי שלום הגר מדמיטש (בנו של רבי ברוך הגר מויז'ניץ), ובזיווג שני לרבי יחיאל שמחה ווייך מיוגלניצה.
- אחותו, דינה רבקה, נישאה לרבי אשר הכהן פליגלמן מכפר קיכן שבמחוז מרמארוש, ובנם הרב מנחם היה שו"ב בכפר חסידים.
- אחותו, פסיה לאה נישאה לרב חיים שמואל טסלר, ראש הקהל וחבר מועצת העירייה באובר-ווישא.
תמונתו של רבי אברהם יהושע העשיל האגר הובאה בספר 'עיר ומתים – זבלוטוב המלאה והחרבה' (תל אביב, תש"ט).