מעלת דברים שיצאו מלב רב מובהק ותלמיד חכם מופלג אשר יראת ה' היא אוצרו, שהוא נאה דורש ונאה מקיים / רבי אלתר יוסף דוד לנדא הי"ד
כאשר עברתי דרך עיר דובנא, הראה לפני הרב דק"ק הנ"ל החריף ובקי ומופלג בחדרי תורה כש"ת מו"ה אליהו גוטמאן שליט"א את חידושיו בחלק הדרושי, אשר יקראם בשם 'מדרשות אליהו', אשר נשאו לבו להעלותם על מזבח הדפוס, והעברתי עין עיוני עליהם, ונהניתי לאורם, כי המה דרושים נחמדים וערבים לשומעיהם ולקוראיהם, ומה טוב ומה נעים לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי דברים שיצאו מלב רב מובהק ותלמיד חכם מופלג כהרב הנ"ל אשר יראת ה' היא אוצרו שהוא נאה דורש ונאה מקיים, בטח יפיקו רצון כל והוגי תורה ושוחרי תושיה, וגם ידי תיכון עמו. ויהא רעוא מן שמיא כי יוחקו בספר מליו ויפוצו מעיינותיו חוצה, ויהי נועם ה' עליו, ופועל ידיו ירצה, להוציא לאור עולם פרי מחשבותיו והגיוני לבבו ואי"ה בצאת הספר מתחת מכבש הדפוס, הנני נכון לקנות ספר אחד מיד הרב המחבר הנ"ל. יום א' נשא א' תרצ"א לפ"ק. באה"ע אלתר יוסף דוד בהה"צ זצוקללה"ה ראב"ד באליק.
(הסכמת רבי אלתר יוסף דוד לספר 'מדרשות אליהו', א, לובלין תרצ"ב)
שלום וישע רב ורחמים מרובים לכבוד אנשי שלומינו די בכל אתר ואתר הותיקים וחסידים, רודפי צדקה וחסדים.
אחרי דרישת שלומכם הטוב, גם אני באתי לאסהודי על המפעל הנשגב הישיבה הקדושה הנקובה בשם טוב 'תורת חסד' בעיר באראנאוויץ, וידעתי נאמנה כי כשמה כן הוא תורת חסד על לשונה, אוהל של תורה רצוף עם יראת ה' טהורה. והרבה פעמים שמעתי מאנשים נאמנים מרבים לספר בתהלות ובשבח הישיבה הקדושה הזאת, רצויה להגדיל תורה ולהאדירה ולהשכיל את הבחורים ביראת שמים ואמונה טהורה. והרמי"ם והמשגיחים והמנהלים כולם גדולים בתורה ויראה. לכן באתי לעורר לב המתנדבים בעם לסעדה ולתמכה בעין יפה, ויזכו להרמת קרן התורה והיהדות והגאולה וישועה על כל ישראל. ממני אלתר יוסף דוד בהה"צ זצקל"ה מאליק.
(מתוך מודעה למען ישיבת 'תורת חסד' בברנוביץ, בחתימת גדולי התורה בפולין)
האדמו"ר רבי אלתר יוסף דוד (ר' אלתר'ניו) לנדא, האדמו"ר מאליק (אוליקה), נולד בשנת תרמ"ה לאביו האדמו"ר מאליק רבי רבי שמעון שלמה, מחבר ספר 'שקל הקודש' (בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מאליק בעל 'גדולת מרדכי', בן האדמו"ר רבי יוסף דוד מאליק, בן האדמו"ר צבי אריה מאליק), ולאימו מרת פייגא יענטע בת רבי משה מטשיטשלניק. בשנת תרנ"ז (1897) נפטר אביו בעודו צעיר, והשאיר אחריו ילדים קטנים. לאחר פטירתו ובהסכמתו של רבי דוד משה מטשורטקוב, מונו לממלאי מקומו ילדיו, רבי אלתר יוסף דוד ורבי צבי אריה אברהם.
רבי אלתר יוסף דוד היה בזיווג ראשון חתנו של רבי חיים האגר האדמו"ר מאוטיניה (בנו של האדמו"ר רבי ברוך מוויז'ניץ), ובזיווג שני התחתן עם מרת פראדל בת האדמו"ר ה'דברי שמואל' מסלונים, רבי שמואל וינברג מסלונים. הזמנה לחתונתו עם מרת פראדל מופיעה בספר 'באהלי צדיקים' (הוצאת אבריה סלאנים, ירושלים, עמ' עג-עד), בקובץ 'נחלת צבי', טז (עמ' קיב-קיג), ובקובץ 'משוש דודים: ילקוט סיפורי קודש, עובדות ואגרות בעניני שידוכין ונישואין מבית רהוב:ק מלעכווויטש קאברין וסלאנים זי"ע' (תשע"א).
בתחילת מלחמת העולם השנייה כבשו הרוסים את אזור אליק ופירקו את המוסדות היהודיים בעיר. בתחילת מבצע ברברוסה נכבשה העיר בידי הנאצים. הרוסים הצליחו לכבוש את העיר לזמן קצר, והגרמנים הפציצו קשות את העיר, הרסו בה את רוב הבתים וכבשו שוב את העיר. זמן קצר אחר כך הטילו הנאצים גזירות על היהודים: חייבו אותם לענוד את הטלאי הצהוב, הורו על הקמת יודנראט, גזלו מהיהודים דברי ערך והטילו עליהם חובת תשלום כופר.
רבי אלתר יוסף דוד נמנה על 'הרבנים הצדיקים המפורסמים שקבלו על עצמם לקבל את' ספר 'נחמות הנפש' (לובלין, תרס"ח), ובכך הביעו את הסכמתם לספר. הרבי מאליק, נמנה על הרבנים והאדמו"רים שהצטרפו ל'קול קורא' של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין ה'חפץ חיים' ושל הרב חיים עוזר גרודזינסקי, משנת תרפ"ה, בה קראו לתרום באופן קבוע לקופת 'ועד הישיבות' המרכזי בווילנה, להחזקת הישיבות. הרבי מאליק מוזכר ברשימת הרבנים שכתבו הסכמה לספר 'מפענח נעלמים' (ירושלים, תר"ץ).
על פי עדות שמובאת ב'פנקס אוליקא' עמ' 158 ובספר 'אדמורים שנספו בשואה' עמ' 42-41, ביום ג' 12.08.1942, הגיעו לעיר משאיות עמוסות בחיילים גרמנים, שהלכו מבית לבית וחטפו יהודים. החטופים רוכזו במבצר, והוכרחו לצעוד לבית העלמין ולחפור קבר אחים, תוך כדי שמצליפים בהם, ואחר כך ירו בהם בבורות. על פי עד ראייה שניצל והצטרף לפרטיזנים, הובאו לבורות מאות יהודים שנרצחו. בין הנרצחים שהובאו לבורות היה האדמו"ר מאליק. הי"ד.
יש לציין כי יש בעייתיות בתאריך בעדות זו, 12.08.1942, שכן יום זה חל ביום רביעי ולא ביום שלישי. ממקורות נוספים, ובהם האנציקלופדיה של הגטאות, נראה האקצייה בה נרצח הרבי מאליק הייתה בשנת תש"א. לכן נראה כי התאריך הנכון הוא ה-12.08.1941, החל ביום שלישי, י"ט אב תש"א.
בעקבות העדות הנ"ל, ציינו מקורות רבים (ובהם: אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' ריח; תורת החסידות, ב, עמ' 39; בית אהרן וישראל – גליון כז, עמ' לז וגליון רכד, עמ' רה; זכור לאברהם בענייני אדר ופורים, עמ' ל; היכל הבעש"ט, לב עמ' קפט; ימי זכרון, אב, עמ' קעט) שהרבי מאליק נספה בכ"ט באב תש"ב (12.08.1942). גם ב'לוח השואה של יהדות פולין' עמ' 10 כתב שאקציה זו בה נהרג רבי אלתר יוסף דוד הייתה ב12.08.1942, אך שם ציין כי הגיטו באליק חוסל קודם לכן, בתאריך 29.07.1942 ט"ו באב תש"ב.
חמשת ילדיו של הרבי מאליק נספו בשואה ובהם בנו,הצדיק המפורסם רבי צבי אריה לנדא ('רבי הרש לייב'), אשר כיהן כאדמו"ר בעיר לוצק, ונספה בשואה בשנת תש"א, יחד עם רעייתו מרים חיה (בת הצדיק רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ הי"ד מסוליצא-שאץ), ושלשת ילדיהם: מרדכי משה, שמואל ופיגא. (בספר 'אהל קדושים' כתב שמספר ילדיהם שניספו היה ארבעה).
אחיו של רבי אלתר יוסף דוד הי"ד, רבי צבי אריה אברהם נפטר בניו יורק בשנת תשכ"ו (1966).
בקובץ 'שפתי צדיקים', ז, עמו' לד-לה, הובאה חתימתו של רבי אלתר יוסף דוד הי"ד, יחד עם חתימת אביו וצדיקים נוספים, על מסמך בפנקס חברת תהילים בקהילת מאזור, בשבח אמירת כל ספר תהילים בציבור, מתחילתו ועד סופו, מידי שבת בשבתו. על המסמך לא צוינה שנת החתימה. הראשון שחתם על המסמך היה רבי משה בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל. האדמו"רים מאליק, רבי שמעון שלמה ובנו רבי אלתר יוסף דוד, צירפו את חתימותיהם למסמך בשנים שונות, ככל הנראה בזמן שכל אחד מהם ביקר בעיירה מאזור.
ב'שופרא דיעקב' (עמ' תריז) הובאה ההזמנה לחתונת בתו מלכה עם הרב יעקב יהושע העשל בנו של רבי שלמה חיים פרלוב הי"ד, האדמו"ר מבלאחוב.
תמונתו של רבי אלתר יוסף דוד הי"ד מופיעה ב'בית שאץ: תולדותיהם ודברי ימיהם של צדיקי בית שאץ' (בני ברק, תשפ"א) עמ' קז. תמונה נוספת של הרבי מאליק, המתעדת מעמד קבלת פניו של נשיא פולין, בהשתתפות רבנים ונכבדי העיר, נמצאת ב'פנקס אוליקה' עמ' 190.