והרחמנות גדולה היא עד לב שמים / הרב חיים אלימלך הלוי אפל הי"ד
ב"ה יום ה' פרשת שלח תרפ"א לפ"ק סארוואש יצ"ו
ברכות שמים מעל יחול על ראש כבוד מר ידיד עליון וידיד נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול מפורסם לשבח ותהלה, ועומד על משמרת הקודש לתורה ולתעודה כבוד קדושת מו"ה יעקב שליט"א
אחרי מודים דרבנן מול הדרת גאונו הרמה כיאות לגבר גוברין כמותו אחלה פני כבודו הרמה לשום עינו הבדולח על שורותי, ותמכתי יסידותי על טובו וענותנתו שאל ישיב פני ריקם. הגם כי לא ניסיתי עוד באלה, כי עד הנה ישבנו ב"ה בהשקט רק עתה הלחץ דחקונו מחמת מצוקת הזמן, בפרט במדינתנו, ד' ירחם והמקום פה עוד מצער היא ואינם ביכולתם להחזיק את ישיבתנו, על כן באתי במכתבי כי שמעתי את שמעו הטוב מנדבת לבו הטהור על כן תקוותי גם אני שאל ידח את בקשתי, היות כי יש לנו בית תלמוד תורה עם ד' מלמדים תלמידי חכמים גדולים, ולומדים כל היום עד חצות הלילה ויותר מארבעים בני עניים לומדים בהתמדה גפ"ת עם ראשונים בעיון היטב. והמקום פה אינם ביכולתם להחזיקם אפילו עם לחם צר והרחמנות גדולה היא עד לב שמים. על כן נא יסייע אותנו לדבר מצוה גדולה זו לכל הפחות עם נדבה קטנה, כי גדולה היא אצלינו, והוא סיוע שיש בו ממש. ובזכות מצוה גדולה כזו בטח נזכה לשמוע בקרוב קול מבשר, אמן.
ואסיים מעין הפתחיה שלום לו ולכל הנלווים אליו,
הם דברי עבד לעבדי ד' דורש שלום תורתו, מוקירו ומכבדו כערכו הרם
הק' חיים אלימלך בלאאמ"ו מהר"י סגל, רב ומנהל הישיבה
(ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, ב, עמ' 202.)
הרב חיים אלימלך סג"ל אפל (אפפעל) הי"ד, 'הרבני הגדול התורה וביראת ה' טהורה, חריף ובקי טובא, בהוויות דאביי ורבא', 'תלמיד ותיק, בחור כארזים, חריף ובקי עצום, ירא ושלם, מורה הוראה', בנו של הרב מיכאל סג"ל ומרת חנה רבקה אפל, נודע בתור 'העילוי מסאניק'.
הוא היה תלמיד הגאון רבי מרדכי ווינקלר בעיירה מאד שבהונגריה, והוזכר מספר פעמים בספרו 'לבושי מרדכי' (נדרים – ברשימת נותני מעות קדימה; שו"ת יורה דעה קמא סי' סז; שו"ת אבן העזר קמא סי' מז), בהיותו מתגורר בסאנוק, נאוויטאניץ ובטשאווע (בעקעשצ'אבה).
מכתב אליו פורסם בספרו של הרב אברהם שטיינברג, 'מחזה אברהם' (חלק א, סי' מה).
בספר 'תולדות גאוני הגר' מזכיר המחבר, הרב שמואל הכהן שוורץ הי"ד, את ידידו הרב חיים אלימלך אפל מנאוויטאניץ. בבתי מכירות פומביות ניתן למצוא ספרים שהעניקו הידידים זה לזה – ובהם ספר דגן בחורים (בית המכירות אוסף) והספר 'שאלות ותשובות הגאונים בתראי' (בית המכירות תפארת).
הרב חיים אלימלך כיהן רב ומנהל הישיבה בסארוואש, בה למדו כארבעים תלמידים, לצד הרב בן ציון בלום הי"ד. הרב בן ציון מזכיר את הרב חיים אלימלך בספרו שו"ת 'שיבת ציון' (סי' כד, ע, פו, צ וקסד).
בשנת תרפ"א כתב הרב חיים אלימלך מכתב ל'סנטרל רליף קומיטי' בארה"ב ובו ביקש את עזרתם בהחזקת תלמידי הישיבה העניים, הסובלים ממחסור ורעב.
הרב חיים אלימלך התחתן עם מרת הענא סלווה בת הרב שמואל דוב (ב"ר פנחס שלמה זלמן) רוזנברג, רב שו"ב ומורה צדק בערים טיניא וסארוואש, שחידושיו, על התורה והמועדים ועל מדרשי חז"ל, יצאו לאור בספר 'עטרת אבות – גנזי שמואל דב'. לרב חיים אלימלך ורעייתו נולדו חמישה ילדים: יהודה הרש, פנחס שלמה זלמן, לאה, דוד ובערל.
בהמשך עסק הרב חיים אלימלך לפרנסתו במסחר בעורות בסארוואש. כעבור מספר שנים עבר לעיר בעקעשצ'אבה הסמוכה לסארוואש, ושם היה מגיד שיעור ב'ש"ס חברה'.
בשל היותו יליד פולין, גורש הרב כבר בשנת תש"ב, יחד עם רעייתו וחמשת ילדיהם למחנה קולומיאה, שם סבלו קשות מרעב ומחסור.
בהיותו שם במחנה קולומיאה, כתב הרב חיים אלימלך שני מכתבים לאדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ, חתנו של ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש. המכתב מופיע בנספח י"א בספר 'בינת נבונים', ובו הוא מבקש סיוע עבור הפליטים בקולומיי:
ב"ה י"ג מדות רחמים פה קאלאמע יצ"ו
שלום וכל טוב סלה על ראש האי גברא רבא הגאון הגדול הצדיק מפורסם לשבח שושילתא דיוחסא מאורן של ישראל כקש"ת מרן ר' ברוך ר"ב אב"ד ור"מ דק"ק מונקאטש יצ"ו.
אחרי דרישת שלום הטוב כבוד הדרשת גאונו כיאות לגברא רבא. הנה אבוא בזה להפיל תחינתי לבקש את כבוד הדרת גאונו להודיעני מה לעשות איזה דרך טוב לבוא למדינה. וגם מה הנשמע. נא אל ישכח את מעמד ומצב המר אחינו בני ישראל הגולים פה, כיה רעב פה עיר קאלאמע עשרת מונים ממקום טלוסט, כי היוקר גדול ואי אפשר לשער את גודל הרעב, ד' ירחם. על כן למען השם ולמען הרחמים אתנפל תחינה נא ונא לעורר אחינו בני ישראל לסייע אותנו על כל פנים שלא יהיו מתים ברעב, כי בכאן איזה אלפים מגורשים כי מעיר טלוסט וגם משאר מקומות באו לכאן לנסוע למקומם ואינם יכולים לנסוע.
בטח ידע כבוד הדרת גאונו הרשע אשר הוא אצל הגשר נסע לרדוף ולחפש אחר כבוד הדרת גאונו ולולא ישועתו ד'.
ואשנה ואשלש בכפליים, נא אל ישכח אותנו, והעליון יעזור לו כי ע"י כבוד הדרת גאונו לפדות אלפים מישראל ממעד ומצב הרע הזה.
כן דברי הכותב בלב נשבר ועניים זולגות עבד לעבדי ד', ואחוה קידה מול הדרת גאונו, חיים אלימלך סגל אפפעל מעיר טשאווע, הגולה פה קאלאמע יצ"ו.
רצוף פה מכתב נא לשלול ע"י עושי רצונו לכבוד ידידי הרה"ג הדיין לעיר וויטצען.
נא להזכיר אותי שאיוושע בקרוב
חיים אלימלך בן חנה רבקה.
ב"ה י"ג דרחמים פה קאלאמעא יצ"ו
שלום וישע רב ברכות יחול על ראש כבוד הרב הגאון הצדיק מפורסים לשבח ותהלה, כבוד קדושת מרן ר' ברוך ר"ב שליט"א.
אחרי דרישת שלום הטוב כבוד הדרת גאונו כיאות. ביום אתמול כי יעבור כתבתי מכתב ערוך לכבוד הדרת גאונו, ועתה באתי רק לשנה ולשלש בכפליים לעורר אחינו בני ישראל ובפרט ליושבי הלשכה שיעזור אותנו, כי ישנו פה איזה אלפים גולים, כי מעיר טלוסט זאלאשיק וגם משאר מקומות באו לכאן. ובית התבשיל, הגם כי הוא רק מעט מזער להחיות הנפש, ואף גם זאת אינם ביכולתנו. היוקר גדול מאוד למאוד וגם הקור בא לכאן, ד' ירחם על בני ישראל. היושבי מדינתנו, ב"ה יושבים בהשקט ושלוה ואינו בהשגתם הנעשה כאן. אלפים ורבבות מתים בחלל חרב וגם הרעב הולך וחזק – ויושבי מדינתנו אינם עושים כלל, אוספים הון, אוכלים מעדנים, הקול ברמה נשמע לא זו הדרך. על כן כבוד הדרת גאונו ראה מה הנעשה, על כן החוב הגדול לעורר אחינו בני ישראל ולנסוע ממקום למקום ולדרוש להם שיעזרו אותנו סיוע שיש בו ממש. ואם ד' יעזור לי שאבוא לביתי אפנה מכל עסקי ואסע ממקום למקום לעורר את בני-ישראל ולספר להם מה הנעשה.
ואתנפל ואתחנן עוד הפעם נא להשיב לי על מכתבי אשר כתבתי ביום אתמול.
ואסיים בכל חותמי ברכות, כן דברי עבד לעבדי ד' הכותב בלב נשבר ונדכה ועניים זולגות מצרת ישראל,
חיים אלימלך סגל בן חנה רבקה אפפעל מעיר ב'[עעקע] טשאווע, הגולה פה קאלאמעא.
בשורה טובה תדשן עצם, הרשע ימח שמו אשר היה אצל הגשר, בטח ידו לכבוד הדרת גאונו אשר רדף אחרי' עד מקום פה, עשה לעצמו 'זעלבסט מארד' [איבוד לדעת], אבל עודנה בחיים, והוא כאן בשפיטאל.
נא ימחול לשלוח מכתב הרצוף פה לעיר ב' טשאווע.
הרב חיים אלימלך, רעייתו וחמשת ילדיהם נרצחו בבורות הירי, בסמוך לקולומיי, על ידי המרצחים. הי"ד.
מידע נוסף על רדיפת היהודים והשמדתם בשואה בקולומיי, נמצא באנציקלופדיה של הגטאות.
הערה: קצת צ"ע איך יתכן ששם אביו 'מיכאל' וחתימתו 'הק' חיים אלימלך בלאאמ"ו מהר"י סגל'.