שאלת הנער ר' שלמה נפתלי הכהן פריד הי"ד בעניין זימון עם מחללי שבת, ותשובת אביו הרב נתנאל הכהן פריד
שלום וברכה מאלקי המערכה לבני היקר הרב הותיק מו"ה שלמה נפתלי נ"י.
שאלתך שאלת חכם אם תברך בזימון עם הנערים המנוערים מן המצות ואינם שומרים שבת קדש ואפשר דאפילו בפרהסיא מחללין שבת.
הנה המגן אברהם סי' קצ"ט ס"ק ב' כתב ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכל שכן מומר דאין מזמנין עליו, דלא גרע מעם הארץ בזמן התלמוד. וכתב הפרי מגדים על זה היינו בעובר עבירות הרבה, הא משום חדא עבירה דוקא נדהו, הא לאו הכי מצטרף, כבסעיף י"א ומאוכל טבל י"ל בשוגג. עד כאן דברי פרי מגדים.
והנה לכאורה דברי פרי מגדים צריכים עיון מה כוונתו להקשות מאוכל טבל, הלא באמת אין מזמנין עליו, כמבואר במתניתין ריש פרק שלשה שאכלו. ועל כורחך כוונת פרי מגדים מה קא משמע לן מתניתין, פשיטא הלא אפילו אם עבר שאר עבירות שלא בשעת אכילה, מכל שכן באוכל איסור, אמנם יש לומר דמגן אברהם כתב דרק מי שהוא רשע בפרהסיא ומתניתין לא איירי בפרהסיא.
שוב ראיתי שט"ז סי' קצ"ו הקשה גם כן דאי מתניתין איירי במזיד פשיטא דאין מזמנין עליו, והקשה שם בלבושי שרד הלא לא עבר בפרהסיא. ותירץ דכיוון דאכל לפני שני אנשים הוי פרהסיא, יעויין שם. וזה צריך עיון דפרהסיא לא נקרא רק בפני עשרה, כמבואר ביורה דעה סי' ב'. וגם הפרי מגדים הרגיש גם כן בעצמו על דברי טו"ז. וזה לשונו במשבצות זהב סי' קצ"ו מה שאמר דמשנה שנים שאכלו מיירי בשוגג, דבמזיד רשע הוא. יש לומר דמה בכך כל זמן שלא נדוהו מזמנין עליו, כבסימן קצ"ט סי"א. עד כאן לשונו. ופלא דבסימן קצ"ו השיג בעצמו על טו"ז דאין קושיא מטבל ובסימן קצ"ט הקשה בעצמו קושיא זו.
ונראה דיש לומר דשפיר הקשה טו"ז דהנה הפרי מגדים באשל אברהם סי' נ"ה ס"ק ה' כתב להכעיס בדבר אחד הרי הוא כעכו"ם ואין מצטרף, ובסי"א כתב עבריין מצטרף, מיירי לתיאבון, הא לאו הכי לא.
ומעתה לפי דברי פרי מגדים בלהכעיס הוי כעכו"ם ואינו מצטרף, רק בלתיאבון מצטרף. ומעתה יש לומר דרק מומר לתיאבון, אבל בטבל דחטה אחת פוטרת הכרי ובידו לתקן ולאכול היתר ואפילו הכי אוכל טבל, אם כן כל אוכל טבל להכעיס הוא, ושפיר הקשה טו"ז באוכל טבל במזיד פשיטא דאינו מצטרף לזימון, ועל כורחך מיירי אוכל בשוגג. ומיושב קושית פרי מגדים ולבושי שרד על הטו"ז, ועולין יפה דברי פרי מגדים סי' קצ"ט, והבן.
אמנם אמרתי לחקור דצדקו דברי הלבושי שרד, דאף תלתא הוי פרהסיא, דפליתי סי' י"א כתב דרמב"ם סבירא ליה פרהסיא לא דצריך עשרה בני אדם, רק בעשותו בפרהסיא הרי מגלה דעתו להפקיר עצמו ולפרוק עול. ובשבועות דף כ"ה ברש"י ד"ה והוא כתב דמידי דידעי ביה תלתא בני אדם הוי מפורסם,
אמנם האליה רבה אורח חיים סי' שפ"ה כתב דאם הוא בוש לפני אדם גדול ונמנע מלחלל שבת בפניו, אפילו עשה לפני עשרה, הוי רק מחלל שבת בצנעה. ויש מקור לזה בעירובין ס"ט. והנה ודאי לעניין שחיטה ומגע יין קשה לסמוך על דברי אליה רבה, אבל לעניין זימון בשלשה יש לסמוך על דברי אליה רבה באלה הנערים המנוערים, שהמה בושים לפני אדם גדול, להצטרף עמהם לזימון. אבל באלו שפותחים חנותם בשבת קדש בוודאי אין להצטרף לזימון.
אמנם אם יושבין בשולחן שלשה קלים והרביעי הוא ירא ה', פשיטא דמברכין בזימון, דהם בעצמם מחויבין בזימון, וכמו בעם הארץ דרק תלמיד חכם אין מזמן עמהם, אבל העמי ארץ אפילו בזמן הש"ס בעצמם מחויבין לזמן. וכן מבואר בשיטה מקובצת ברכות שם. ואפשר דנותן להם רשות שהם יזמנו, וכן נראה מלשון שיטה מקובצת דהנה יזמנו ולא התלמיד חכם.
ומדברי מגן אברהם נשמע אגב אורחא דהאידנא מזמנין על עמי הארץ, כדי שלא יהיה כל אחד בונה במה לעצמו, כמבואר בתוספות ברכות וטור ובית יוסף סי' קצ"ט, אבל עם אלו שעוברין עבירות בפרהסיא אין לנו לחוש ופרשו עצמם לגמרי.
ונאמר לי שבספר תו"ח חדש דכתב דכיון דמזמנין על עם הארץ נקל גם כן לגבי עוברי עבירה כדי שלא יפרשו, ובעניות דעתי הלא מפורש ממגן אברהם דאינו כן, ועל כורחך דטובה הוא לנו שיפרשו המחללים שבת בפרהסיא להכעיס. וה' יצילנו מיצר הרע ומחבר רע ומפגע רע, ויברכנו בשלום בתורה ובגוף ובמאודינו יחד ויתרומם קרן תורה הקדושה וקרננו במהרה בימינו אמן.
דברי אביך מייחל לישועת ה' ודורש שלום תורתך,
הק' נתנאל במו"ה יחיאל הכהן פריעד ז"ל.
(שו"ת 'פני מבין', אורח חיים, סי' מ)
הרב החסיד ר' שלמה נפתלי הכהן פריד הי"ד, מהעיר ווראנוב (סלובקיה), נולד בסביבות שנת 1883 לאביו, הרב נתנאל הכהן פריד אב"ד ב' אויווארש מחבר הספר 'פני מבין', ולאימו, מרת פעסל.
ר' שלמה נפתלי התחתן בזיווג ראשון עם מרת עלקא בת הרב חיים גראס, ובזיווג שני עם מרת אסתר בת הרב יחזקאל מאנדל. נולדו לו ששה ילדים. לפרנסתו עבד כסוחר.
אחיו הגדולים היו הרב יחיאל מיכל והרב עוזר, ואחיו הקטנים היו ר' יוסף חיים אלימלך, ר' יששכר בער והרב עזרא הי"ד. אחותו גיטל הי"ד הייתה אשת הרב שלמה ישראל קליין הי"ד, שהיה רב וראש ישיבה בסעליש.
אחיו, הרב יחיאל מיכל כתב עליו בהקדמתו לספר 'פני מבין' על התורה: ולאחי היקר הרב המופלג יו"ש חו"ב וכו' מו"ה שלמה נפתלי שליט"א'.
אביו הזכיר את חידושיו בשו"ת 'פני מבין' או"ח סי' מ, ק וקעה, ושם יו"ד סי' יט, פב, קטו ורמח.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה בווראנוב ובנאד טופלאו.
ר' שלמה נפתלי והרבנית אסתר נהרגו עקה"ש במחנה השמדה בט"ו בתשרי תש"ה (1944).
אשת נעוריו, מרת עלקא בת הרב חיים גראס, נהרגה עקה"ש בכ"ה בתשרי תש"ה (1944).
נספו גם ילדיו ר' יצחק, ובנותיו מלכה וגיטל ומשפחתם.
שרדו ילדיו ר' נתנאל (נתן) (עלה לארץ ישראל והתגורר בקרית ביאליק), ר' אליהו משה (היגר לעיר מלבורן שבאוסטרליה, ונפטר בשנת תשס"ה), ופערל אשת ר' יוסף זלמן ניימאן (עלתה לארץ ישראל, התגוררה בעיר בני ברק ונפטרה בשנת תשס"ז)