אין אדם משלים עצמו, רק אם השגיח גם על בניו / הרב שמואל גרויס הי"ד

בספר עלה שמואל פרשת נח מביא משם הרב הקדוש משינאווא זי"ע, מפני מה אין עונין אמן אחר 'לעסוק בדברי תורה' רק אחר 'המלמד תורה לעמו ישראל', לפי שאם האדם עצמו לומד תורה אבל אינו משגיח על בניו שגם הם ילמדו וילכו בדרך התורה והיראה, לא השלים עצמו כלל, כי העיקר הוא לראות שגם בניו ילמדו ויעשו. והתורה לא תעמוד אצלו אלא תלך הלאה לדורותיו. וכן ראינו שלא שיבח הקב"ה את אברהם במה שנתנסה בעשר נסיונות רק במידה זו, כמו שנאמר (בראשית יח,יט) "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו", הרי שזהו עיקר השבח. על כן במה שמברך 'לעסוק בדברי תורה', עדיין לא נגמר השבח. רק כשאומר 'ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו לומדי תורתך לשמה' וכו', על זה שייך שפיר לגמור ולענות אמן [עד כאן דברי הרב הקדוש משינאווא]. הרי דאין אדם משלים עצמו רק אם ישגיח גם על בניו. ואיתא ברמב"ן (בראשי ו,ט) דשלשת בניו של נח היו צדיקים, כי הוא למדם, כענין שנאמר [באברהם] "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו". עד כאן דברי הרמב"ן. וזהו "צדיק תמיד היה בדורותיו", בשביל דורותיו, שהשלים גם דורותיו ולמדם עבודת השם, על כן נקרא תמים שהשלים את עצמו. עד כאן דברי ה'עלה שמואל'.

(הטוב והישר, מאת הרב צבי הירש הורביץ, אחיינו של הרב שמואל גרוס הי"ד, עמו' קיז-קיח)

הרב שמואל גרויס (תרמ"ח-תש"ד, 1888-1944) – היה בנו של הרב רפאל גרויס מברברשט.  היה תלמיד בן דודו, הרה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בסיגט. הוסמך להוראה על ידי דודו האדמו"ר רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום, בעל 'קדושת יום טוב', ועל ידי הרב שלמה טאבאק מסיגט והרב שמואל אנגל מרדמישלא.

הרב שמואל התחתן עם מרת קריינטשא בתו של האדמו"ר רבי ישעיה'לה מקרסטיר, והיה סמוך על שולחן חותנו במשך כ-15 שנה..

בשנת תרפ"א היה אב"ד ריצ'ה (ביטשקא, מחוז זמפלן, הונגריה) וניהל שם ישיבה, ואחר כך היה ראש ישיבה ורב בברבשט (מחוז מרממרוש, רומניה), כממלא מקומו של אחיו רבי יקותיאל יהודה. ומשנת תרצ"ו כיהן כראש ישיבה ורב בקהילת החסידים בקראלי (קאריי, רומניה), כממלא מקומו של קרוב משפחתו, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה לימים האדמו"ר מסאטמאר.

הרב שמואל ייסד את 'חברת תומכי שבת' שסיפקה לנזקקים את צורכי השבת, ותמך כלכלית בתלמידים עניים. הוא למד עם תלמידיו חסידות בכל יום לפני תפילת שחרית, ועודד אותם ליסוע בשבתות ובחגים לחצרות האדמו"רים.

בשנת ת"ש עברה עירו לשליטת הונגריה, ולמרות שהישיבה נסגרה, המשיך הרב ללמד חבורה מתלמידיו בתנאים קשים ביותר. הרב גורש לגטו קראלי ואחר כך לגטו סאטמר, וגם בהם המשיך ללמד גמרא לצעירים.

בחג שבועות תש"ד (1944) גורש הרב ברכבת למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נהרג על קידוש השם כעבור מספר ימים, בי' בסיון תש"ד. הי"ד.

הרב שמואל הניח אחריו חידושים על התורה, מועדים, פרקי אבות וקצת שו"ת להלכה, שהתגלו לאחר המלחמה ויצאו לאור ע"י תלמידיו בספר 'עלה שמואל'.

מכתב של הרב שמואל גרויס על גבי נייר רשמי – נמצא באתר בית המכירות נצח, וחותמת שלו כאב"ד בערבעשט – נמצא באתר בית המכירות ווינרס ובאתר בית המכירות קדמון, חותמת ורישום שלו כאב"ד ריטשע – נמצא באתר בית המכירות מטמונים (חותמת דומה מופיעה באתר בית המכירות מורשת),  וחותמת שלו כאב"ד קראלי – נמצא באתר בית המכירות Rarity ועוד.

ראה אודותיו: אוצר הרבנים 19085