מאוד מאוד צריכים התחזקות בעתים הללו, והעיקר שיהיה לנו לב טהור לעבוד ה' יתברך במסירות נפש ולמאוס את הבלי העולם הזה / רבי יוסף מאיר פולק הי"ד
בעזרת ה' יתברך, אור ליום ה' פרשת לך ת"ש לפ"ק בערענסאס יצ"ו
החיים והשלום ורפואה שלימה וכל טוב סלה לכ"ק אדמו"ר היקר הגאון הקדוש המפורסם חסידא ופרידא בוצינא קדישא מנורה הטהורה אספקלריא המאירה צדיק יסוד עולם בוצינא דנהורא רבן של בני הגולה וכו' וכו' המדריכנו בדרך אלוקים חיים נהירין ליה שבילין דרקיע שליט"א.
אחרי דרישת שלום כ"ק אדמו"ר שליט"א באהבה רבה הנה באתי בביטול והכנעה ובושה, כעבדא קמי מרא, להודיע שבעזרת ה' יתברך החיים והשלום כלנו כה יעזור ה' יתברך לשמוע ולבשר תמיד בשורות טובות, אמן כן יהי רצון. הנה הדאפעשא קבלנו מהאניוד בשבועה העבר עלינו לטובה שכ"ק אדמו"ר שליט"א בא לנכון בשעה טובה ומוצלחת לירושלים עיה"ק, ושמחנו עד לאין לשער משמחת של כ"ק אדמו"ר שליט"א. ואמרתי אז באותו שעה תהילים שה' יתברך ירחם ואשמע איזה בשורה טובה. ובאמצע התהלים אז בא הדאפעשא, והיה לנו שמחה גדולה. כן יעזור ה' יתברך שנשמע תמיד מכ"ק אדמו"ר שליט"א אך טוב וחסד אמן כן יהי רצון.
בעזרת ה' יתברך יש לנו מנין בקר וערב, ומתפללים בהתלהבות ובנחת כמו שמדריכנו כ"ק אדמו"ר שליט"א. ויש כאן הבחור חיים שרגא נ"י, ויש בזה חיזוק גדול לכל הבחורים, כי הוא לומד עמהם בהתמדה רבה, והבחור יוסף נ"י, אחיו של צבי אלימלך מקאשי נ"י, והוא בחור יקר מאד ולומד ומתפלל במסירות נפש. גם הבחור אליעזר נ"י הוא כאן, ולומד גם כן בחשק בעזרת ה'. נם הבחורים משה ונתנאל נ"י מטערניווא, גם המה בחורים טובים בעזרת ה'.
גם יש כאן מטאפלישיין אברהם צבי נ"י, אשר היה ביחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בנייהייזל. גם הבחור ליפא נ"י נעשה תכשיט בעזרת ה' ולומד בחשק ומתפלל בחיות. ובנו של ר' מיכאל נ"י, מוה"ר צבי נ"י, הוא נעשה עובד ה' במסירות נפש ומתפלל רשפי אש, ומתפלל כאן בוקר וערב, ובא גם בשבת קודש להשלחן ושלוש סעודות ומלוה מלכה. גם גיסו ר' נפתלי צבי נ"י, הוא אברך יקר מאד בעזרת ה'. ויש לנו ברוך ה' שמחה גדולה. השידוך גם לאחותי תחיה יש לה ברוך ה' הנאה גדולה, וה' יתברך יעזור גם להבא. גם שמעלקא נ"י יש לו התקרבות עמנו, ובא בכל עת להתפלל בעת שיש לו פנאי. גם ר' שלום נ"י בא לפעמים להתפלל, ור' משה שמואל נ"י בא גם כן להתפלל בוקר וערב. ור' צבי נ"י נעשה מלמד, ובא עם הילדים להתפלל, ומתחרט מאוד על שלא זכה להתקרב לכ"ק אדמו"ר שליט"א עד עתים הללו. והב' נתנאל נ"י מקאסון היה גם כן כאן עד עכשיו, ואכל אצלי צהרים, ועכשיו הוצרך ליסע לביתו מחמת הלעווינטא ומקווה לבוא בחזרה. גם בנו של ר' דוד ניימן נ"י לומד גם כן כאן. גם ר' משה פראהפיר נ"י בא גם כן בכל פעם אצלינו. ואנו מתפללים על נוסח של כ"ק אדמו"ר שליט"א ובשבת קודש אנו מתפללים גם כן כמו אצל אדמו"ר שליט"א. ואנחנו עומדים להתפלל בשעה שמונה עד שעה אחד עשר בשבת קודש. וגם כל הזמירות אצל השלחן ובשלוש סעודות ומלווה מלכה הכל על נוסח כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכל הימים טובים היינו מתפללים על נוסח של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובנחת. גם נענועין והקפות הכל על נוסח כ"ק אדמו"ר שליט"א. ובעת שהיה האושפיזא של כ"ק אדמו"ר שליט"א, היינו עושים סעודה גדולה מאד, והייתי קורא לפניהם דברי תורה, איזה אגרת מכ"ק אדמו"ר שליט"א. ואנחנו מחזקים עצמינו מעט מהדיבורים שאני זוכר מכ"ק אדמו"ר שליט"א ומהקונטרס, אבל קשה מאד מאד לחזק בעת שאני זוכר את התפלות היקרים והדיבורים היקרים והתורות הנוראים. ממי אזכה עכשיו לשמוע איזה דיבור של אמת, ובפרט בשבת קודש, הזמירות היקרים ובפרט בבשלוש סעודות. ה' יתברך יעזור שאזכה לראות את פני של כ"ק אדמו"ר שליט"א אנפי דשכינתא, ואזכה לשתות בצמא את דבריו הקדושים, היורדים לחדרי בטן, המלהיבים נפשות ישראל לה' יתברך.
וה' יתברך ירחם עלי, כי אין לי עם מה לחזק עצמי רק מה שה' יתברך ריחם עלי וזכיתי להיות ביחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א זה איזה זמן. ומי יתן לי אבר כיונה ולפרוח לירושלים עיר הקודש. ונא לרחם עלי, ולכתוב לי בכל פעם איזה דיבורים של עבודת ה' יתברך והתחזקות, כי באו מים עד נפש, ולכתוב לי מבריאות גופו הקדוש. ה' יתברך ירחם על כ"ק אדמו"ר שליט"א, וישלח לו רפואה שלמה על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו הקדושים.
גם לכתוב לנו משלום כל אחד ואחד ומהפרנסה, ומי הם ההולכים להתפלל בכל יום ובשבת קודש. ונא לכתוב לנו תיכף ומיד, כי לא ראיתי תמונת יד קדשו זה זמן כביר. ונא לכתוב באריכות הכל באר היטב. ונא להודיענו מה נעשה עם החפצים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ומהספרים. וגם להודיענו אם היה לכ"ק אדמו"ר שליט"א נסיעה טובה, וכיצד הייתה הקבלת פנים של החברייא, ומה עושה ר' אברהם שיש נ"י, ור' אליהו נ"י, והבחור בנימין נ"י, ור' אייזיק נ"י, וחתנו היקר נ"י, והבחור אברהם חיים נ"י, ושאר התלמידים שיחיו. וגם נא לכתוב איזה דיבורים והתחזקות להבחורים שיחיו.
ונא להתפלל עלי שאזכה לשוב לפני ה' יתברך באמת וה' יתברך ינחנו בדרך אמת, ואזכה להיות מתלמידיו הנאמנים, ולהיות מקושר אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתקשרות אמת בזה ובבא.
וה' יתברך יעזור שיהיה לי הרחבת הדעת דקדושה, ולא יהיה לי רדיפות מהרשעים, ויהיה לי פרנסה בריווח, כי אין לי מהמעמדות של כ"ק אדמו"ר שליט"א כעת. ועיקר שיהיה לי לב טהור לעבוד ה' יתברך במסירות נפש ולמאוס את ההבלי עולם הזה.
גם נא להתפלל על בני ביתי שתחיה ושמה חנה בת דבורה, שיהיה לה רפואה שלמה, כי בעתים הללו היא חלושה מאוד לא עלינו, ה' יתברך ירחם. גם להתפלל על זקנתי מסיגוט שתחיה, שיהיה לה רפואה שלמה בקרוב. ושמה מלכה בת הינדא. יותר אין לחדש.
ונא לשלוח זה הקלף עם השמות הקדושים שהבטיח לי כ"ק אדמו"ר שליט"א, לשלוח וגם התהילים וגם הבעקישע שהבטיח לי כ"ק אדמו"ר שליט"א. ונא ונא לכתוב לי עבודת ה' יתברך, כי יקרים אצלי הדיבורים של כ"ק אדמו"ר שליט"א מכל חללי דעלמא. וזה כל חיי. ואני מקשר עצמי בכל פעם עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, כי אין לי שום רבי, רק כ"ק אדמו"ר שליט"א, המדריכנו בדרך אמת. ונא שלא לשכוח אותי, ולהתפלל עלינו בכל המקומות הקדושים, וגם על כל התלמידים היקרים שיחיו.
הנני דורש שלום כ"ק אדמו"ר שליט"א באהבה ובשמחה רבה, כן דברי עבדו ותלמידו השפל והנבזה המצפה לבשורות טובות ולישועה בכל עניינים ולהיות מתלמידיו הנאמנים בזה ובבא ולחסות צל כנפיו הקדושים, והמשתחווה להדום רגליו הקדושים מרחוק.
הק' יוסף מאיר בן בילא.
בני אברהם אלטיר
פורס בשלום לכל החברייא יקירא וחביבא העובדי ה' במסירות נפש שיחיו, ואשריכם מה טוב חלקיכם שזכיתם שכ"ק אדמו"ר שליט"א יבוא אצליכם, ותזכו לשמוע דברי אלוקים חיים אשר השכינה הקדושה מדברת מתוך גרונו. וממש בעת שאני זוכר מכ"ק אדמו"ר שליט"א אני מוכן ומזומן למסור נפשי עבור כ"ק שליט"א. וה' יתברך יעזור שיהא חלקי עמכם, כי אין עכשיו ממי לקבל שום דבר אמת, רק מכ"ק אדמו"ר שליט"א, כי כ"ק אדמו"ר שליט"א אין עושה שום דבר בלי יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, וכל מגמתו רק למיקם שכינתא מעפרא, ומוסר נפשו לה' יתברך בכל עת ובכל שעה. וה' יתברך יעזור לי גם כן שאזכה לחסות תחת צל כנפיו הקדושים. ונא להתפלל שאזכה להיות גם עמכם ביחד, כי זה כל חיינו. וה' יתברך בוודאי ירחם עלי ברוב רחמיו וחסדיו שאזכה לבא לירושלים עיה"ק בקרוב. וה' יתברך יעזור שיתגדל ויתקדש שמו של ה' יתברך ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בקרוב, ונזכה בקרב לגאולה שלמה. וה' יתברך יעזור לכם שיהיה לכם כל טוב.
ונא לכתוב בכל פעם איזה חדשות מכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואיזה דיבורים של עבודת ה' יתברך אשר תשמעו מכ"ק אדמו"ר שליט"א, כי מאוד מאוד צריכים התחזקות בעתים הללו. ה' יתברך ירחם.
כן דברי ידיד נפשכם המצפה לבשורות טובות,
הנ"ל.
(בית יוסף להבה, עמו' עט)
רבי יוסף מאיר זי"ע דיבר פעם מענין אהבת חברים, ואמר שצריכים לעבוד על אהבת חברים. וצוה שכשהולכים למקוה שיטבלו טבילה אחת שבזכות זה יזכה לאהבת חברים. וכן במדה אחרת, למשל תפילה או צדקה, יבקשו גם כן על אהבת חברים. ופעם אמר לפנינו מוסר, שאם היינו מצייתים אותו והיינו מבקשים בעשיית המצוות כמו שצוה לנו, היה כבר מוכרח שהיה לנו אהבת חברים.
(זכרון צדיק, סעיף כג)
רבי יוסף מאיר זי"ע אמר לנו בשם רבינו זי"ע בענין הבטחון, כי אם יש לאחד בטחון שהקב"ה יעזרהו, אז הקב"ה עוזרו. אבל אם יש לאחד בטחון ומקבל כסף על ידי הדואר, למעשה הכסף שלחו כבר לפני כמה ימים עוד לפני שהיה לו בטחון, ואיך זה. ואמר רבינו זי"ע, כי בשמים ידעו שהיום יהיה לו בטחון, אז סובבו מן השמים שישלחו לו הכסף באופן שתיכף שיהיה לו בטחון יקבל הכסף.
(זכרון צדיק, סעיף מז)
רבי יוסף מאיר זי"ע דיבר עמנו בענין זריזות, ואמר כשרואים אנשים בערב שבת קודש עם חשיכה, כשכבר מאוחר, רצים במהרה למקוה וכו', יכולים לחשוב שזהו זריזות, שרצים וממהרים עצמם. ואמר רבי יוסף מאיר זי"ע שזה לא זריזות, רק זהו בהלה. זריזות פירושה שתיכף בערב שבת קודש ביום מתחילים כבר לעשות ההכנות שצריכים לעשות לשבת קודש, ובערב שבת קודש עם חשיכה כשבא זמן כניסת שבת כבר מוכנים והולכים לבית המדרש, זהו זריזות.
(זכרון צדיק, סעיף מח)
רבי יוסף מאיר זי"ע אמר לנו שאם רוצים ללמוד, צריכים מקודם לעבוד על שפלות רוח. וכן אומרים בתפילת 'אלוקי נצור' 'ונפשי כעפר לכל תהיה', ואחר כך אומרים 'פתח לבי בתורתך'.
(זכרון צדיק, סעיף מ)
שמעתי מרבי יוסף מאיר זי"ע שאמר בשם רבינו זי"ע לפעמים אם הצדיק רואה שאחד צריך להמתקת הדינים, אז עושה מזה האיש צחוק, ועל ידי הצחוק נמחק. וזה מרומז בהפסוק 'צחוק עשה לי אלקים', על ידי צחוק, 'עשה לי', המתיק לי, בחינת 'אלקים'. אם כן תאמר גם אני אעשה צחוק מחברי, על זה אמר 'כל השומע יצחק לי', מלשון 'והם לא ידעו כי שומע יוסף', לשון הבנה, רק מי שמבין יכול לעשות זאת.
(זכרון צדיק, סעיף נו)
רבי יוסף מאיר ב"ר חיים אברהם פולק (פאללאק) הי"ד, נולד בספינקא בכ"ד באדר ב' תרע"ג (1913) לאביו הרב חיים אברהם פולק (בנו של הרב אביגדור פולק, חתן בעל 'אמרי יוסף' מספינקא) ואימו מרת ביילא, בת רבי שלמה יהודה לאבין, האדמו"ר מקולמייה. בעודו נער, נודע יוסף מאיר, כעילוי ומתמיד בתורה, הלומד כל הלילה עד עלות השחר, בפרישות ובקדושה. הוא היה מרבה להתפלל ועמל לתקן את מידותיו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר עם הוריו ועם סבו לברגסאז.
הוא היה תלמידם של ר' מיכל יוזופיף הי"ד, ואחר כך למד בישיבת דודו רבי יצחק אייזיק וויייס הי"ד, בעל ה'חקל יצחק' מספינקא, בעיר סעלש.
בשנת תרצ"ג, לאחר פטירת אביו, ומילא רבי יוסף מאיר את מקומו ברבנות ברגסאז, אך סירב להתמנות לאדמו"ר לפני נישואיו. הוא המשיך להשתלם בדרכי העבודה והיראה, באורחות החסידות, וצעירים רבים למדו ממנו את דרכי התורה והחסידות.
במשך מספר שנים למד רבי יוסף מאיר בברגסאז, 18 שעות ביממה, עם ידידו הרב נפתלי צבי לאבין מזידיטשוב, שהיה אחיין של חותנו ותלמיד מובהק של ה'חקל יצחק' מספינקא'.
רבי יוסף מאיר התחתן עם בתו של האדמו"ר ממאקווא רבי יחיאל חיים לאבין, ממשפחות אדמו"רי זידיטשוב ובעלז, ובחתונתו הוכרז כאדמו"ר. הוא היה מקורב לצדיקי דורו ובהם סבו – רבי אביגדור מסיגעט, דודו – רבי יצחק אייזיק מספינקא, רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש ורבי אהרן מבעלז.
בעקבות קריאת הספר 'השלחן הטהור', הבריח רבי יוסף מאיר את הגבול לרומניה, דבק במחבר הספר, רבי אהרן ראטה, היה לתלמיד מובהק שלו, ולמד ממנו את עיקר תורתו ואת דרכי ההנהגה החסידית, במדרגות נשגבות. רבי יוסף מאיר נודע כצדיק מופלא, שעובד את ה' במסירות נפש. תפילותיו היו עד כלות הנפש, בהתרגשות ובהתלהבות עצומה.
בשנת תרצ"ו גירשה רומניה את הנתינים הזרים, ורבי יוסף מאיר שכנע את רבי אהרן ראטה לעבור מסאטמר לעיר ברגסאז. אף שהיה לו בית מדרש משלו, לא ויתר ר' יוסף מאיר על התפילות אצל רבו, על אף חולשתו ועל אף שהיה גר במרחק חצי שעה מבית מדרשו של רבי אהרן. בשבתות היה מתפלל שחרית בבית מדרשו, ומגיע להתפלל מוסף בבית מדרשו של רבו. אחר כך שב לביתו לסעודת שבת, וחוזר לבית מדרשו של רבו לסעודה שלישית. הוא חזר לביתו להבדיל, ומיהר בחזרה לסעודת מלווה מלכה עם רבו.
בשנת תרצ"ט, כאשר רבי אהרן עלה לארץ ישראל, הוא מינה את רבי יוסף מאיר כראש חבורת 'שומרי אמונים' בעיר ברגסאז, וכתב לו 'ידו כידי, ובכוחו יהיה לפעול ישועות לישראל'. רבי אהרן בירך אותו שיהיה בכוחו לקרב נפשות ישראל לקדושה, והורה לו להשתדל להיות בשמחה תמיד.
רבי יוסף מאיר היה נוסע לשבתות לריכוזי החסידים מחבורת 'שומרי אמונים', וקירב במיוחד את הצעירים. הייתה לו יכולת להשפיע על רחוקים ולהחזירם בתשובה, כשהוא ממלא את ליבם באהבה לבורא עולם.
לאחר עלייתו של רבי אהרן ראטה לארץ, הוא המשיך להתכתב עם רבי יוסף מאיר. מכתביהם פורסמו בספר 'פנקס שומרי אמונים' ובספרים נוספים. רבי אהרן כתב לחסידיו בחו"ל: 'דעו שהנחתי בחו"ל תלמיד כמותי ממש ויותר ממני, הוא רבי יוסף מאיר, אשר מקדש שמו ברבים ומעמיד תלמידים ומלהב נפשות ישראל לאביהם שבשמים, וכולם נכנעים תחתיו, בראותם גודל צדקתו ומסירת נפשו לה', וגודל תמימותו וריינקט שלו [נקיונו], כולם נתקשרו אליו כי הוא תלמיד נאמן ואינו מבקש לגרמיה כלום. לכן מי לה' אלי ומי שנחשב לתלמידי, אני מבקש וגוזר ואומר שתתקשרו עם רבי יוסף מאיר, ובפרט בחורי חמד תיסעו אליו ותרגישו חיות חדש אשר ייפח בקרבכם. וכל הבעלי בתים אשר מחזיקים עצמם לתלמידי בכל ארץ אונגארין, לכולם ציוויתי שיסעו לרבי יוסף מאיר ולהכנע תחתיו, ונחשב אצלי כמו שנוסעים אלי ממש, כי לא הנחתי בחו"ל תלמיד נאמן ומקושר כמותו, אשר מעודו לא החליש דעתי והראה כל מיני מסירת נפש בלי לשער ולספר. ובזה הקב"ה יהא בעזרכם, כל התלמידים מאונגארין, שכולם יסעו לרבי יוסף מאיר. ואם תצייתו לדברי אז תהיו מקושרים בלבבי עד עולם'.
בשנת תש"א התחיל רבי יוסף מאיר ללמוד את הלכות קידוש השם בשלחן ערוך, ודיבר עם חסידיו בעניין זה. רבי יוסף מאיר נעצר יחד עם המוני יהודים שלא היו נתיני הונגריה. אף שיכל לברוח הוא בחר להישאר עם היהודים שנלכדו. לאחר שהתפללו בהשכמה אמר רבי יוסף מאיר 'נקבל על עצמינו איפה שנהיה ואיפה שנעמוד לא נזוז עצמינו חס ושלום מהבורא יתברך שמו לעולם', וקיבל יחד עם בני חבורתו עול מלכות שמים בקריאת 'שמע ישראל' ו'ה' מלך', ולבסוף בירך כל אחד ונתן ברכת פרידה לכל החבורה הקדושה. הלכודים גורשו אל העיר קמניץ-פודולוסק שבאוקראינה, משם שלח הרבי מכתבי חיזוק לחסידיו בברגסאז, וחיזק את אחיו היהודים במחנה. בהמשך, שיקרו הגרמנים ואמרו ליהודים שמובילים אותם בהחזרה להונגריה, אך למעשה הוציאו אותם מחוץ לעיר והורו להם לחפור בורות עמוקים. לאחר שלקחו את כל רכושם ואל מלבושיהם, נרצחו היהודים בבורות, ונקברו בקבר אחים, בד' באלול תש"א.
יחד עם אביה, עלתה אלמנתו חנה לארץ ישראל עם שני ילדיה הקטנים, אברהם אלתר (לימים אדמו"ר מברגסאז בעיר פתח תקווה) וביילא חיה (לימים רעייתו של הרב מנחם מנדל מנדלסון, רבה של קוממיות. אלמנת הרב יוסף מאיר, נישאה, בזיווג שני, עם הרבי ר' אהרן מבעלז.
תולדותיו הובאו בחוברת 'קול אמונים', קובץ לתורה וחסידות דחסידי שומרי אמונים, תשרי תשמ"ה, עמ' 51-53, ובספר 'בית יוסף להבה' (ירושלים, תשע"ח). שמועת משמו הובאו בספר 'קונטרס זכרון צדיק', מאת הרב יצחק אייזיק זעליקאוויטש (ירושלים, תשמ"ד ותשמ"ז).