חשבון העוונות הנהפכות לזכויות, ותוכחת משה רבנו עליו השלום / הרב נחמיה אלטר הי”ד

ב”ה, דברים.
המפרשים מקשים על מה שכתב רש”י ז”ל שהוכיחם ברמז וכו’, והלא אחר כך כתוב כל החטאים שהוכיתם משה רבנו עליו השלום בפרוש.
ויש לומר דהנה ידוע שבתשובה מאהבה זדונות נהפכים לזכויות. והנה בספר הקדוש קדושת לוי כתב על מה שאמרו חז”ל “ראשון לחשבון עוונות”, כי בחג הסוכות באים ישראל לידי תשובה מאהבה, והזדונות נהיות כזכויות, ולכך מחשבים את העוונות, כדי לעשות מהם זכות. וזהו הפירוש “ראשון לחשבון עוונות”. ודברי פי חכם חן. ולכך יש לומר כאן שמתחילה הוכיחם משה רבנו עליו השלום ברמז, וכיון שישראל הבינו את תוכחתו של משה רבנו עליו השלום בוודאי עשו תשובה מאהבה, וממילא נעשה מכל העוונות זכויות. ולכך חושב אחר כך את כל העוונות בפרוש, כדי לעשות מהם זכויות. אבל מתחילה, קודם שתיקנו את החטאים, לא רצה לביישם ולהוכיחם בפרוש.

(הגאון רבי אפרים פישל רבינוביץ זצ”ל דיין ומו”צ בלודז’, בספרו כת”י עה”ת “עלי עין” בשם רבי נחמיה אלטר הי”ד, הובא בחידושי רבי נחמיה, סימן ל”ה, עמ’ קכג)

רבי נחמיה אלטר, בנו הרביעי של האדמו”ר מגור ה”שפת אמת” ואחיו של האדמו”ר ה”אמרי אמת” וחותנו של האדמו”ר ה”לב שמחה”. נולד במנחם אב שנת תרל”ה (1875). מיום שעמד על דעתו שקד על התורה ועבודת ה’, והיה עילוי בבקיאות ובחריפות, במידות וביראת שמים. ישב בבית המדרש הגדול בגור יום ולילה, ולמד מידי יום עם אביו. בהגיעו לגיל 15, נשא לאשה את מרת אסתר גליקא בת רבי צבי הירש מלאמז’ – בנו של רבי דוד מקאצק ונכדו של האדמו”ר “השרף” מקאצק. אבי אמה של מרת אסתר גליקא היה האדמו”ר מראדזימין, רבי יהושע דוד שלמה, שגידלה לאחר שהתייתמה מאמה בצעירותה. לאחר נישואיו נשאר רבי נחמיה זמן מה בראדזימין ואחר כך שב להיות עם אביו בגור. רק לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עזב עם משפחתו את גור ועבר לוורשה. לאחר המלחמה עלה לירושלים. הוא התגורר במשך ששה חודשים בצפת, עד לשנת תרפ”ו, ואז חזר לירושלים והיה ראש ישיבה בישיבת “שפת אמת” ולימד בה שיעור שבועי. היה מלמד את סוגיות הש”ס בעיון, ויורד לעומקה של הלכה, לביאור הדברים לאמיתה של תורה. עם התדרדרות מצב בריאותו, חזר לפולין בשנת תרצ”א (1931) והיה מורה הוראה בקהילת לודז’, חבר בוועד הרבנים בעיר. הוא הקפיד לא להתערב בעניינים הציבורים בלודז’ והתמקד במתם מענה לשאלות בהלכה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לפולין התיכונה מהעיירה וישנובה-גורא הסמוכה ללודז’. הוא נתפס בידי הנאצים בהגיעו ללוביטש הסמוכה לוורשה והם עמדו לגזוז את זקנו, אך הוא הזדעק ובאורח פלא הניחו לו. רבי נחמיה חזר ללודז’ ושהה בלודז’ כשנה וחצי, עד שהוברח על ידי חסידי גור לוורשה. שם חלה בדלקת ריאות, נפטר בכ”ב בתמוז תש”ב והובא לקבר ישראל בבית הקברות באוהל רבי יעקב אריה מראזדזימין בוורשה. עמו נספו שלשת בניו וארבע מחמש בנותיו, ארבעה מנכדיו ושתים מנכדותיו. הי”ד. בשנת תשמ”ג יצא לאור הספר “חידושי רבי נחמיה” ובו שרידים מחידושיו על הש”ס, ובהם חידושים מתוך כתב יד שנמצא בשנת תשי”ג במחנה ההשמדה מיידנק.

אחיו האדמו”ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה”אמרי אמת”, הצליח להימלט ולעלות ארצה בפרוץ התופת, בחול המועד פסח ה’ת”ש, אחיו רבי מנחם מנדל הי”ד נרצח בטרבלינקה בחודש אב תש”ב, אחיו רבי משה בצלאל הי”ד נרצח בטרבלינקה בכ”ג באלול תש”ב, ואחותו אסתר בידרמן הי”ד נרצחה בראש השנה תש”ג,

מקורות: תולדותיו שהובאו בסוף הספר “חידושי רבי נחמיה”, מעמ’ קכז. וויקיפדיה.

מספר הצפיות במאמר: 149

הדפס