בטוחים אנחנו כי לא יטוש ד' את עמו בעבור שמו הגדול ויוציאנו במהרה לחירות עולם / הרב חנניה יום טוב ליפא ווליטשקר הי"ד
ב"ה, ב' ויצא בר כסליו [שנת תש"א], סטאניסלוב יע"א
כבוד אהובי מחמד נפשי אחי ורעי החתן נועם אלימלך שליט"א
תגל נפשי ואברך בקול תורה לשמע בשורת שהחיינו וקימנו לזמן אפיריונך, והנני מברכך בכתובה ודיבור מעמקי הלב שתזכה לילך תחת צל החופה בשעה טובה ומוצלחת את זיווגך, מלכא דעלמא יברך יתכון ויפיש חייכון ותחיה חיי נחת דשנים ורעננים. תזכו להעמיד פרחי שושנים שיהיה לכבוד ולתפארת האבות נטעי נאמנים לד' ולתורתו, תורה וגדולה על ראשיכם יהיה צמודים, והוריכם ישבעו ויתענגו מרוב טובכם. וכל משפחתך וידידיך ישישו וישמחו ברוב הצלחתך, עד אשר ירא ד' וישקיף על שארית עמו ויפקדם בדבר ישועה ורחמים, ואז נזכה לראות אצלך עין בעין רב חינא ורב חסדא.
נא להאציל ביום החופה תפלה קצרה בעדי ובעד וביתי שנושעו במהרה בישועה כלליות. בטח לא נעלם מאתך צרת הורי שליט"א מכל עבר ופינה להתפלל עליהם במקומות הקדושים.
אהובי אחי, זלגו עיני דמעות כי מעולם לא האמנתי ולא עלתה על לבי כי מנת חלקי באפיריונך זאת תהיה מעט דיו לכתוב שורות אלו, וביותר דאבה נפשי כי אזכרה שברון רוחך כי יפקד מקום הוריך שיחיו על כלולתך ושמחת לבך, אך אל תעצב כי בטוחים אנחנו כי לא יטוש ד' את עמו בעבור שמו הגדול ויוציאנו במהרה לחירות עולם, ואז נגילה ונשמחה יחד וישמח לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
כעתירת נפשך ונפש אחיך הכותב בלב מלא געגועים לראותך מהרה.
הק' חנני' יו"ט ליפא וועליטשקער
הדורון דרשה מעורב ומופרש בידי למסוך לך מיד ליד בעזרת ה' יתברך.
אם תרצה לכתוב אלי שלא תשלוט בו ידי זרים לקרותו, תכתוב על אדרעסית אנשיל שפירא בעלוועדערסקא כ"ז, ומשם ידעו למסור אלי.
(שארית יואל, קרית יואל, תשע"ד, עמ' קלט-קמ)
הרב חנניא יום טוב ליפא (מהרחי"ל) ווליטשקר-אשכנזי הי"ד, נולד בסביבות שנת תרע"ה בטשעט לאביו הרב יואל הי"ד (אב"ד טרסיף והגליל, בנו של האדמו"ר רבי יצחק מאלעסק-סטניסלב) ולאימו רחל (בת הצדיק רבי משה טייטלבוים אב"ד טרסיף, בן הרב אליהו בצלאל טייטלבוים, אחיו של ה'קדושת יו"ט').
הרב ליפא היה אברך חריף ובקי, ירא וחרד. הוא נקרא על שם בעל ה'קדושת יום טוב' אב"ד סיגוט.
מצעירותו היה ר' חנניה יו"ט ליפא תלמידו של אביו, ולמד תורה בהתמדה מופלגת, בבית מדרשו של אביו, יחד עם אחיו יוסף הי"ד ובן דודם הרב אלימלך אשכנזי. הוא נודע עוד בצעירותו לעילוי חריף, פיקח וירא שמים. בשנת תרפ"ה, בהיותו כבן עשר, בחן אותו רבי חיים צבי טייטלבוים, ה'עצי חיים', בחן על לימודיו בשאלות קשות, ותשובותיו של הילד ליפא היו מפעימות ומדויקות, בחריפות היוצאת מן הכלל.
גודל התמדתו של הרב ליפא הייתה מפעימה, ויש מי שהעיד שראה באותו בבוקר יום ראשון בבית המדרש, שקוע בעיון בספר, בעודו לבוש עדיין בגדי שבת.
הרב ליפא סייע לאביו בענייני רבות העיר טרסיף. הוא פעל לייסד חבורה להרבצת תורה בקהילה והצליח לצרף רבים מבני הקהילה ללימוד התורה.
בשנת תרצ"ח התחתן הרב ליפא עם מרת חנה עלקא בת הרב אברהם חיים טייטלבוים הי"ד אב"ד קרניץ שבפולין (בנו של אב"ד לאפיש הרב משה דוד טייטלבוים, ב"ר ישראל יעקב יוקל טייטלבוים חתן ה'ייטב לב'), חתן רבי אריה לייביש הלברשטאם אב"ד צאנז שהיה נכדו של האדמו"ר ה'דברי חיים' מצאנז. מסדר הקידושין היה הרב מרדכי זאב הלברשטאם הי"ד אב"ד צאנז, גיסו של אבי הכלה. לאחר נישואיו שקד על לימוד התורה בקרניץ, כשהוא סמוך על שלחן חותנו ומלמד תורה לבחורים צעירים.
בשנת ת"ש נסע לעם קבוצת בחורים מפולין להיות בימים הנוראים בחצרו של האדמו"ר מבעלז.
במהלך מלחמת העולם השנייה נאלץ הרב לברוח מביתו לבית סבו בסטניסלב, שהייתה תחת שלטון הרוסים. גם בהיותו פליט עסק הרב ליפא במתן עזר לפליטים אחרים ובהצלתם.
הרב ליפא כתב לאביו מכתבים רבים בהם ביקש שייסעו להחלץ מסטניסלב, לנוכח כל הסכנות הגשמיות והרוחניות, וסכנת הגירוש לאזורים נידחים בברית המועצות. בשנת ת"ש כתב אביו מכתב לרב יוסף צבי דושינסקי בבקשה שייסע לבנו, הרב ליפא, לרעייתו ולשתי בנותיו, בהשגת סרטיפיקט, על מנת שיוכל לעלות לארץ ישראל וללמוד בישיבתו. בנוסף כתב הרב יואל מכתב נוסף לאחיינו ר' אלימלך אשכנזי שישתדל אצל הרב דושינסקי שישלח סרטיפיקט לבנו הרב ליפא, בתור תלמיד ישיבה, ושישתדל לסייע לו בתהליך הצלתו מכור הברזל הרוסי.
בסביבות שנת תש"ב נהרגו עקה"ש הרב ליפא, רעייתו ושני ילדותיהן, ועקבותיו נעלמו בעיר נדבורנא. הי"ד.