כל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אין חטא חילול שבת ולא שאר שום חטא בא על ידו / הרב יצחק מאיר קולטונובסקי הי"ד
הקדמת המסדר
ב"ה
ויאמר יצחק בן המחבר, אברך ה' אלקי אברהם אשר יעצני, ושהיינו וקימנו ולזמן הזה הגיעני, להוציא לאור עולם את ספר היקר הזה, אשר נשאר ברכה מתורת אאמו"ר טרת ראשי הרב זצללה"ה בכתב יד קודשו. ועוד קודם פטירתו ציוה עלי להיות השגחתי על כתביו חדושי תורה שעלה לו ביגיעה גדולה כמובן, והספר "אהבת אברהם" שהדפיס בחייו, גם כן העתקתיו וסדרתיו עוד בימי בחרותי, וגוררת מצוה שגם היום הזכות הזה להתגלגל על ידי, וכבר מצינו בתוספתא פ"ז דבבא קמא (הובא בש"ך חושן משפט סי' רצ"ב ס"ק ל"ה) דגם המעתיק לבד זוכה לעצמו ומזכה רבים וכו', ומכל שכן שנעשה בציווי של אבא מארי זצ"ל, ולא רציתי לעכב ההדפסה עוד, כי יגורתי מפני הא"ב, אב"י (ראשי תיבות אברהם בנימין בן יוסף) רכב ישראל, ונטיתי שכמי לעמוס על כל המשא הכבד הזה, כי כל הכתבים הנחמדים, היו מפוזרים בלתי מסודרים, עמל לא חסרתי ויגיעות בל מנעתי לאסוף וללקוט, להעתיק ולסדר, לזכך ולצרף ולקיים מילי דאבות בכל החידושים והחיבורים הנחמדים שהניח לנו.
ומכוון אני בהדפסת הספר הקדוש הזה שנכלל משניהם יחד, ממצות כיבוד אב ושמירת שבת קודש שסמוכים תמיד בקרא, ובתנא דבי אליהו (פרק כו) 'זכור את יום השבת לקדשו' ו'כבד את אביך ואת אמך' וגו', ומה ענין זה אצל זה, אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא של חילול שבת ולא שאר שום חטא בא על ידו וכו'.
ואזרתי חיל להיות בזה בכלל ברא מזכה אבא, 'וכא"ב את בן ירצה', כאשר ראיתי מובא באיזה ספר שהקשה על מה דמצינו אצל אברהם אבינו עליו השלום שהיה שופך שיחו לפני ה' יתברך 'מה תתן לי וגו' ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר', ודבר חז"ל מובא ברש"י ז"ל שם שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, וקשה הלא זה הוא שבח לאליעזר, ומה ענין לכאן שהיה אברהם מתאונן על זה. ותירץ דמזה נראה שעל זה גופא היה מפרש שיחתו לפני המקום ברוך הוא, דלמה לא יהיה נדלה תורתו לאחרים על ידי בנו יוצא חלציו, כי דברי תורה של האדם שהוא מחדש המה יוצאי חלצי נפשו, צריכים להיות נמשכים ונשפעים לאחרים על ידי יוצאי חלצי גופו. ולזה באמת אחר שנתמלא בקשתו והובטח לו 'כה יהיה זרעך', כתיב 'ויחשבה לו צדקה', פירש רש"י ז"ל דהקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה וכו', היינו שהסכים על דבריו כי זה יהיה לו לזכות עולם — וצדקתו עומדת לעד דאמרו חז"ל (כתובות ק' ע"א) זה הלומד תורה ומלמדה, זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים — ויש נוחלין ומנחילין הא"ב את הבני"ם, והבני"ם את הא"ב 'ומנחליאל במות ומבמות הגיא'.
ונתתי דין קדומה לספרו זה, אף על פי שנשארו מאתו בכתב יד הרבה חיבורים יקרים ונחמדים, רק מחמת שבימיו האחרונים הייתה תשוקתו להוציא לאור מחידושיו על עניני שבת קודש, ובפרט לפי מה שידעתי מעודי גודל זהירותו וחרדתו בעניני שבת קודש שאין לשער ואין לספר. ודכירנא בימי נעורי בעת שנעשה מהממשלה טעלעפאן בעירנו ווידאווא, עמד ועורר אז את בני העיר בדרשותיו היקרים שיראו לתקן גם כן העירובין בשעת הכושר שנזדמן, כדי שלא יכשל שום אדם חס ושלום במלאכת הוצאה. והיה דרוש לזה כמה מאות רו"כ, והעיר קטנה ובני עניים, ואף על פי כן השתדל בכל כחו ובמסירות נפש הצליח שיצא הדבר מכח אל הפועל. ואיזה שנים קודם פטירתו בעת שנתחדש האוטות לנסוע, היו מספרים לו שבאים כמה נערים עברים חפשים לנסוע העירה בשבת קודש. וכששמע זאת לקח עמו איזו אנשים והלכו להתחנה מקום עמידת הסאמעהכודים, כדי לראות מי שיבואו אז ולהוכיח אותם שלא יזידון עוד. אמנם הייתה לו שמחה גדולה שלא בא אז שום איש עברי העירה. וכמה קלי הדעת שחקו אז, שהילוכו היה למגן מחמת שלא פגע בשום איש שיבוא, אבל הוא השיב בדברת צדקו, אדרבה הלא אני חפץ זאת שלא אפגע ואראה בשום איש יהודי שיחלל השבת חס ושלום, וזאת כל מגמתי ותשוקתי ותודות לה'. וגם ביום האחרון יום ג' בשבוע איזה שעות קודם הסתלקותו עמד אצלו הרבני המופלג החסיד ר' חנוך העניך נ"י קאהן מווידאווא, ואמר לו אבי הרב זצ"ל שבתא טבא, ומיד שאל אותו ר' העניך נ"י הנ"ל והלא יום שלישי היום? והשיב לו: הצדק אתך, רק אני חושב תמיד בענייני שבת קודש, וכדומה הרבה מעשיות כאלו שאין כאן מקומם. ומחמת הוצאות הדפוס כי רבה, לא הדפסתי ספר כבוד שבת ומועד ביחד וחלקתי אותם לחלקים.
הרב המחבר נולד שנת תרכ"א בעיר וויערושוב, והיה בן יחיד רך וענוג לאבותיו, שהיו אז נגידים גדולים בנעוריו, אביו הר' המופלג וירא אלקים מוהל מומחה ר' יוסף ז"ל, אשר בכל נפשו ומאודו החזיק אותו על התורה, בן המופלג בתורה ויראה ר' יעקב ז"ל חתן הרב הצדיק ר' בנימין בינוש זצ"ל דומ"צ בעיר קעמפנא בדורות הקודמים, ולא מש כל ימיו מכותלי בית המדרש, וגם אכילתו ושתייתו היה שם, והיה מפורסם לצדיק תמים, וביום הילולא שלו נולד הרב המחבר זצ"ל. ומצד אמו הוא נכד הר' שלמה ז"ל בראהן שהיה מפורסם לגמול חסד לעניים ועשירים, מבקר ורופא חולים חנם אין כסף ומרבה להיטיב. רבו המובהק היה הרב הגאון הצדיק מוויערושוב ר' אברהם בנימין זצ"ל מחבר ספר 'עלי זית', וגם למד אצל בנו הרב הצדיק ר' נפתלי מו"צ בווארשא זצ"ל. נסמך מרבו ומבעל הנפש חיה זצ"ל. ובן יכבד אב ותלמיד לרב אאמו"ר הגאון המחבר זצ"ל, אומר עליו אבות וגבורות האי חסיד האי עניו, צדקתו וחכמתו האירו פניו, וכבר זכינו להשתמש לאורו במה שהראה נפלאות מתורתו כמעיין הנובע, בספרו הנחמד 'אהבת אברהם' חלק ראשון אשר נתקבל לרצון ורבו הדורשים עליו. ועוד בשחר טל ילדותו השתוממו כל רואיו לעמקות שכלו, למהירות השגתו, ועוצם גדלו בתורה ויראה, את אהבתו העזה להאמת, יקרת נפשו ורוחב שכלו הישר, טהר לבבו ונועם מזגו, כמו שסיפר לי ידידי הרבני המופלג חו"נ ירא אלקים כש"ת ר' יהודא ליבקע נ"י שיינוועקסלער מעיר טשענסטחוב, שגם הוא בנעוריו למד בוויערושוב ותמיד לא יוכל לשכוח מה שראה בעיניו את גודל חשקתו התמדתו ושקידתו בינתו העמוקה ושכלו הכביר של אאמו"ר זצ"ל עוד בבחרותו שהיה עד להפליא. ומני אז לא פסקה אהבתו ממנו, והחזיק אותו ובני ביתו כפעם בפעם, וגם תמיכה להוצאת ספרי חיבוריו היקרים, לקיים הבא לטהר מסייעין אותו, וזכות תורתו יגן עליו תמיד וישלם ד' פעלו ומשכורתו, וכל המרחם ירוחם, ותומכיה מאושר. וגם אני ידעתיו מעודי שלמרות חולשתו ודחקתו וטרדתו, לא הלך כמעט אף רגע בלי הרהור תורה בכל המקצועות, ומשום זה לא אהב כל כך ההתחברות אפילו עם אנשי ידידיו הנאמנים כדי שלא לבטל מחידושי תורה.
בקריאת שם הספר 'כבוד שבת' לא רציתי לשנות ממה שנרשם עוד בכתב יד קודשו. ובאמת אמר לי בפירוש, שיש לו עוד חידושים הרבה על כל עניני שבת קודש עד סעודת מלווה מלכא, וקרא לו גם כן בשם 'היכל הקודש', וכמו שרמז לזה בפנים, במאמר הכנת שבת אות מ"ב מ"ח נ"ה, ובמאמר ערב שבת שער ט"ו אות ב כתב בזה הלשון, לפי מה שכתבנו בעזרת ה' ב'היכל הקודש' בענין שבת קודש וכו', ובשער ט"ו שם אות ה, י"ב, ובעוונותינו הרבים לא זכינו ליהנות מאורו הגנוז, שלא הספיק לכתבם, ובתוך כך נחטפה השעה, ונצחו האראלים את המצוקים, ועלינו להודות לה' על הברכה שהשאיר לנו, יראו ישרים וישמחו, וחכמי התורה יתענגו מטוב.
ולבי אומר לי, שכמו שבאמתחת כתביו כבר מצאתי הרבה דברים נפלאים ממה שפלטה קולמסו, ומזליה חזי, כמו שמרמז על עצמו עת קיצו בכתבי הספידו על אדמו"ר גאון ישראל מסאכאטשאוו זצ"ל, וחלק המאמרים שם בס"ח אותיות, וכתב לבסוף בזה הלשון 'סיימנו באות ס"ח בגימטריה חיים וכו". וניבא ולא ידע מה ניבא, כמו שכתב רש"י ז"ל בשלח בפסוק 'תביאמו', כי כל ימי שני חייו של אאמו"ר זצ"ל היו ס"ח שנים כידוע, שנולד במרחשון שנת תרכ"א, כמו שהובא בספר 'אהלי שם', ועלתה נשמתו הזכה והטהורה השמימה ז"ך ניסן שנת זכר צדיק לברכה (תרפ"ח) לפ"ק בעיר ווידאווא ושם מנוחתו כבוד, תנצב"ה. וכמו כן רמז בהני תיבות 'בהיכל הקודש' כעין נבואה קטנה, שידרוש ויאמר כל החידושים לפני ולפנים בישיבה של מעלה בהיכל הקודש, ובהיכלו כלו אומר כבוד, כמו שכתוב במדרש משלי כשאדם אחר פטירתו בא לעולם העליון, אומרים לו 'אמור מה ששנית מה שקראת ומה שלמדת' וכו', ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו (פסחים נ'), היינו בפיו, 'ובידו רצפה' מתרגמינן 'ובפומיה ממלל', וכמו שכתוב (בנדרים נ"ז), וכן הרימותי ידי אל ה' ותרגם אונקלוס בצלו, זוהי תפילת פה.
וגם 'ספר כבוד שבת' עם האותיות, גימטריה, 'הרב המחבר הצדיק אברהם בנימין'. וגם רמזו שמו ושם אבותיו אביו ואמו ז"ל: 'כבוד שבת' גימטריה תשל"ד, כשם הרהמ"ח 'אברהם בנימין בן יוסף (ו)הינדא ליבא' עם הכולל ג' שמותיהם. וגם להבדיל בין חיים לחיים שמי מ'בניו הרב יצחק מאיר'.
ואקוה לה' יתברך שכל מי שיקנה הספר הקדוש 'כבוד שבת' הזה יביא ברכה אל ביתו בנחלה בלי מצרים, כמו שנוטריקון הראשי תיבות 'כל 'ברכאן 'דלעילא 'ותתא 'ביומא 'שביעא 'תליין כמובא בסוף ספר הקדוש 'שפתי צדיקים', בפרט שעולה למצוה דרבים, ועיין בחולין קי"א מי עדיפת לן מינה דכתיב 'וקראת לשבת עונג', והבן.
ועתה אדוני אבי מורי ורבי, מרים ראשי ומחמד נפשי, עשיתי ככל אשר צויתני, שמרתי את אשר פקדתני, השקיפה נא ממעון קדשך על בן אוהבך, והתפלל עלי ממקום משכן כבודך לרבון כל העולמים, אדון כל הנשמות שיורני דרך האמת, ינחני במעגלי צדק, וינהלני בדרך הטוב ללמוד וללמד לשמור ולעשות לשמה מתוך הרחבת הדעת וחדות הנפש, ויזכני להוציא לאורה כל שאר החיבורים היקרים אשר השאיר אחריו ברכה אאמו"ר הרב הגאון זצ"ל, ולראות דורות ישרים בישועת ישראל ונחמת ירושלים בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
דברי בנו ותלמידו, יצחק מאיר החופ"ק קלעטנא ס"ט. קאמינסק.
הרב יצחק מאיר קולטונובסקי (קאלטאנאווסקי, Kotonowski) – בנם של הרב אברהם בנימין מווידאווא (פלך פיוטרקוב) מחבר הספר 'אהבת אברהם' והרבנית ליבא קריינדיל בת הגביר ר' דוב בעריל יאבלונסקי. רב גאון מפורסם, בשנת תר"ע היה מו"צ בעיר סטרצוב, ואחר כך אב"ד קלעטנא (גאמאניץ) ס"ט. קאמינסק. הרב יצחק מאיר התחתן עם בתו של ר' פרץ ווישנעווסקי מהעיר קלישצוב.
בשנת תרצ"ה ערך והוציא לאור את ספרו של אביו 'כבוד שבת' וקיבל על הספר את ההסכמות של גדולי דורו: האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור, האדמו"ר רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר הי"ד, האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מזאוויערצע (זביירצ'ה) הי"ד, האדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק הי"ד, הרב חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין והגאון רבי דוב בעריש ווידנפלד מטשעבין. בהסכמות מוזכר בן המחבר, הרב יצחק מאיר, בתארי 'המאוה"ג החסיד' ו'הרה"ג החסיד'.
הרב יצחק מאיר קולטונובסקי נספה, ככל הנראה, בשואה.