יש כמה טעמים ומצות בקנייתנו מאחינו שבארצנו, וכמה עוולות בקנותנו מאויבינו מנדנו. קנו רק אתרוגי הארץ הקדושה מאחינו הדרים שמה / הרב נפתלי ארליך הי"ד
ב"ה ו' ערב שבת קודש במדבר מ"ח למב"י, התרס"ל דלוטין יע"א.
א-להים יענה את שלום שלמה הוא ושלימה פעולתו, תהי משכורתו שלימה מאת ד'! הקונטרס גם יקרתו הגיעני. ולא יכולתי להשיבו על אתר מרוב טרדת הימים המזהירים בספירים. והיום נזכרתי אמרתי שלא לאחר ואשיבהו. גם דעתי גם מתמול מן היום אשר נשמע קול צעקת דם אחינו מן האדמה ארץ הטמאה מידי הרוצחים הרשעים העריצים היונים הארורים בעלילת רשע, אמרתי מי ייתן ויעורר את רגשי לבות אחינו לנקום נקם דם נקי ויבדלו מאתרוגיהם, אפילו אם נקיים מכל ספק וההדורים מכל הידור, ולקנות רק מאתרוגי ארצנו הקדושה, אפילו אם היו רק כשרים למצוה, בכדי שלא להעשיר את שופכי דם נקי הללו. מוטב לעזור לאחינו העניים במעות הללו, מכל שכן אשר נהפוך הוא שעל אתרוגי היונים רבו החששים ורבים מהגדולים החליטו פיסולן. וסיבת הידורם נראה שהיא מהרכבתם בלימון, ועל אתרוגי ארצנו הקדושה תודה לא-ל אין שום חשש פסול ח"ו. וגם משתבחים מדי שנה בשנה בהידור נפלא. ומעתה מי פתי יסור שמה למקום הרשע ולהכניס את עצמו לבית הספק, אשר אפילו בענייני עולם הזה כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח ומשומר מכל נזק ומכשול, ואפילו באפשר רחוק, ועל אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות, כמו שכתב בתשובת הר"ן נדפס בתשובת הריב"ש סי' ש"ץ. וחוץ מזה יש כמה וכמה טעמים ומצות בקנייתנו מאחינו שבארצנו, וכמה עוולות בקנותנו מאויבינו מנדנו, אשר כל מי שעיני שכל לו יבין וישכיל את זאת בפשיטות, ואין מהצורך להאריך בזה. ונסמוך על עצת גאוננו שבזמנינו המובאים בקונטרסו שליט"א, אשר האריכו ברוב שכלם הרב, כל אחד ואחד כדרכו בקודש. וכי לסברא דידן או להסכמתנו הם צריכים. רק לאשר מבוקשי לאצטרופי כל רבני ארצנו מגדלם ועד קטנם על הדבר הטוב הגדול הזה, אבא גם אנכי האפס והאין להצטרף בהדייהו דרבנן הגאונים שליט"א לגדור גדרה של תורה, להזהיר את אחינו בני ישראל אשר יבדלו מאתרוגי היוונים ולקנות רק אתרוגי הארץ הקדושה מאחינו הדרים שמה. זה איזה שנים אשר הכרזתי בעירי ובמחוז שלי על הדבר הזה ותודה לא-ל נתקבלו דברי. ומי ייתן ויסכימו גם צדיקי דורנו, ד' עליהם יחיו, ויגזרו על הסרים למשמעתם לקיים את דברי הגאונים הגדולים, ד' עליהם יחיו. ובזכות הזה נזכה לקיים את מצוות ד' בהרחבת הדעת כתיקונן ונזכה לעלות לציון ברנה במהרה בימינו אמן. בעתירת נפשו היפה ונפש ידידו בלתי מכירו בכל לב ונפש. ומטרדת עיולא שבתא אקצר ואסיים בשלום עלינו ועל כל ישראל.
נפתלי עהרליך הא"ב דק"ק הנ"ל
(פרי עץ הדר, קראקא תר"ס, עמ' 23)
הרב נפתלי ארליך הי"ד אב"ד דלוטין (דלאטין/ דילטין/ דעלאטין) שבגליציה המזרחית, היה נולד ברוזדול בג' בניסן תרכ"ג (1863), לאביו, הרב צבי (הירש) מראזלא (בן הרה"ק רבי יהודה לייבוש, חתן הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב בעל 'עטרת צבי') ולאמו, הרבנית רחל בת רבי מנחם מנדל הורביץ אייזנברג בההארטשוב, ב"ר שמואל שמלקא הורביץ אב"ד רומן, חתן ה'באר מים חיים').
בזיווג ראשון התחתן הרב נפתלי עם מרת שארציא ברכה, בת רבו המובהק, הרב מנחם ישראל גסנבויאר אב"ד ווהנילוב. הרב נפתלי נסמך מהמרהש"ם ומרבנים נוספים מגדולי דורו. הרב נפתלי סייע לחמיו בענייני רבנות ווהנילוב, והיה מועמד לרבנות ווערעצקי.
לאחר שרעייתו יצאה מדעתה ('וכל הליכותי' בשגעון קרעה כסותה ושברה חלונות ושלשה פעמים היתה בבית חולים מוכי הדעת והשכל, והרופאים העומדים בבית החולים שפטו משפטה כי אין מרפא למחלתה… ועתה שמענו כי חזרה לשטותה ובאו לפנינו שנית וראינו כי אכן הדבר כי באמת מטורפת היא בדעתה ומדברת דברים של שטות'), קיבל הרב נפתלי היתר 'מאה רבנים' להתירו מכבלי העיגון ולהתיר לו לישא אשה אחרת עליה. (פסק הדין שמור באוסף ירושלימסקי במכון שוקן למחקר היהדות, מס' 2087).
בזיווג שני התחתן עם הרבנית ליבא בת הרה"ק רבי שלמה יעקב אייכנשטיין, בנו השני של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין, מהרי"א מזידיטשוב.
הרב נפתלי חיבר הקדמה לספר שו"ת 'מגדל השן' (למברג, 1884), מאת אבי חותנו, הרב שמואל נאסנבויאר, ומכתב ממנו בשבח אתרוגי ארץ ישראל ונגד קניית אתרוגי יוון יצא לאור בספר 'פרי עץ הדר' (קראקא, תר"ס).
בשנת תר"ן התיישב בזידיטשוב והכתר בה כרב. הדבר יצר מחלוקת קשה עם גיסו רבי משה מזידיטשוב, שטען אף הוא לרבנות שם. תומכי הרב נפתלי הדפיסו בשנת תרנ"ג את הספר 'עמק יהושפט'. בשנת תרנ"ה (1895) עבר לכהן כרבה של דילטין. הרב השתתף בשנת תרצ"א בוועידה השנייה של 'אגודת ישראל' ונבחר לנשיאות האגודה בגליציה המזרחית.
בספר 'עשר קדושות', בהוצאה חדשה מאת ר' שלמה יעקב זיידע אייכנשטיין, כתב דפים ל'זכר עולם במקום מצבה עבור כל בני משפחתנו שמתו ושהומתו ונהרגו ע"י הרשעים ימ"ש בעת המלחמה הגדולה. הי"ד', ובתוך הרשימה מובא: 'דודי הרהגה"צ ר' נפתלי עהרליך זצ"ל אבד"ק דיליטין, וז' הרבנית ליבא בת הה"ק ר' שלמה יעקב ע"ה, בניהם: ר' שלמה יעקב ז"ל ועטעל ע"ה […] הי"ד'.
ע"פ הספר 'בני שלשים', א, מאת רבי יוסף רוטנברג, מהדורה חדשה, ברשימות 'לזכר עולם לבניו ובנותיו חתניו וכלותיו ונכדיו של המחבר ז"ל' נכתב כי הרב נפתלי עהרליך אב"ד דעלאטין 'נפטר ה' שבט שנת תש"א' (02.02.1941). וכן הובא בספר הנהגות צדיקים, חלק ה (בעריכת הרב חיים שלמה הלוי ראטטענבערג).
ע"פ אוצר הרבנים, וכן ע"פ הרב יצחק אלפסי (ממלכת החכמה – בית ראפשיץ דז'יקוב, עמ' קסג-קסד), נספה הרב נפתלי בשואה בשנת תש"ג.
ע"פ האנציקלופדיה לחכמי גליצה (חלק א, עמודה 295) הרב נפתלי נשרף במחנה עבודה סמוך לאושוויץ בב' דסוכות תש"ה. הי"ד.
בנו האדמו"ר מבערגסאז רבי יהודה ליבוש נהרג עקה"ש בב' דסוכות תש"ה, ורעייתו מרת דרעזיא (בת רבי יוסף רוטנברג הלוי, בעל 'בני שילשים', אב"ד ואדמו"ר מקאסאני) נהרגה עקה"ש בג' בסיון תש"ד עם ילדיהם (ובהם בתם יוטא). הי"ד.
בתו פרל נספתה עם בעלה ר' אברהם מרדכי סאפרין (ב"ר חיים מאלטשטט נכדו של המהרי"א מקומרנא), ועם ילדיהם חיים ואליעזר. הי"ד.
בתו הרבנית שרה חנה, אשת הצדיק רבי פנחס הלוי רוטנברג (ב"ר משה שמואל ב"ר יוסף מקאסאני), נפטרה בכ"ד באדר תש"ך.
בנו, ר' שלמה יעקב, נפטר בכ"ט באדר. על פי נוסח ההנצחה בספר 'עשר קדושות', המובא כאן למעלה, נראה שהוא, ואחותו עטל, נספו בשואה.
תשובות אליו: מנחת יחיאל, מאת הרב אלטר יחיאל נבנצל, חלק א, סי' סב, ע; חלק ב, סי' קכז; חלק ג, סי' סג; אמרי יושר, חלק א, קס, קעג; מנחת הקומץ, סי' קד; מנחת שי, חלק ב, סי' עו; תשובה אליו מאת האדמו"ר מבעלז הובאה בספר 'בית הכנסת שבבעלזא' עמ' צד-צה.