שוב לתורתך, תורת חיים שנתן ה' לעמו באהבה, והיא תאיך את דרכיך! / הרב יוסף יהודה נבנצל הי"ד
'כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ר' רופאיך' (שמות טו,כו), אם לא אשים, רפואה למה? אני ד' רופאיך המקדים למכה רפואה. כלומר ה'אני ד", קדושים תהיו כי קדוש אני ד', אם תתנהג עצמך בקדושה ותקדיש עצמך גם במותר לך וחייך יהיו חיים מקודשים בקדושת התורה, זאת היא הערובה היותר בטוחה כי מחלה ומדווה מצרים… לא ימצאו מקום לחול עליך, ולא תצטרך להשתמש בהמצאות הרפואה ותוכל לוותר על הכבוד… כי אינך זקוק כלל אליה.
'וישקהו' (בראשית לג,ד), למה נקוד על 'וישקהו' כו', בשעה שעשו יצא לישוך את יעקב בימי הביניים, אז הכין עצמו לדורון ולתפלה ולמלחמה, ויבוא שלום ברוחו ונשמתו לכל הפחות, אולם בשעה שהראה עשו בימי הרנסנס פנים שוחקות לרגע נעץ ציפורניו הגסות והחדות לתוך תוכה של נשמתו ולא ידענו להיזהר, ועל כן נקוד 'וישקהו', כלומר השמרו… עשה צווארך כשיש למען לא יכניס בך ארסו המסוכן!…
אותי עזבו ואת תורתי לא שמרו, הלוואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו כו', לו עסקו בתורה לכל מקצועותיה לסעיפים בתור יצירה לאומית בלבד, לו שמרו מצוותיה לסעיפים בתור יצירה לאומית בלבד, לו שמרו מצוותיה לשם תרבות לאומית גרידא, כי אז המאור שבה היה מחזירם למוטב, להשכיל ולדעת כי תורתם לא ספרות לאומית הוא, כי אם תורת אלקים חי שנתן לעמו באהבה… אבל הם לא עשו כן. שתים רעות עשה עמי, אחת שהיא שקולה כשתים, 'אותי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארות נשברים' (ירמיהו ב,יג), המירו תורת חיים בתורות חדשות לבקרים, צצות ונובלות, ויפנו להבלי ספרות זרים, כי על כן באה עלינו כל הרעה הזאת. 'אם תשוב ישראל… אלי תשוב' (ירמיהו ד,א), שוב לתורתך, והיא תאיר את דרכיך!…
(יוסף יהודה נעבענצאהל אב"ד בראדשין, קובץ תלמודי-פלפולי אור תורה, מדור אגדה, עמו' טו)
הרב יוסף יהודה נבנצל (נעבענצאהל) הי"ד (תרנ"ח לערך – תש"ב לערך) – בנם הבכור של הגביר החסיד ר' משה צבי הירש הי"ד ורעייתו נחמה הי"ד (בת הגאון הרב יוסף הכהן אב"ד אמסאנא) מסטניסלב, ונכדו של סבו הרב אלטר יחיאל נעבענצאל מסטניסלב מחבר ספר 'מנחת יחיאל'.
הרב נולד בשנת 1898. הוא היה תלמידו של הרב יקותיאל אריה קמלהר בישיבה המקומית בסטניסלב. צילום מכתב בכתב ידו לרבו, משנת תר"ץ (1929), מובא באנציקלופדיה לחכמי גליציה, ג, עמודה 992, ובו כתב:
ב"ה ד' דעשרת ימי תשובה תר"ץ לפ"ק בראדשין תע"א
לכבוד מורי הרב הגאון העצום החכם השלם וכו' וכו' קש"ת מוה"ר יקותיאל ארי' קאמעלהאר שליט"א
אחרי דרישת שלום כבוד תורתו הרמה שליט"א, ספרו דמר 'התלמוד ומדעי התבל' ו'נתיבות התלמוד' בא לידי זה זמן רב ואת כבוד תורתו הסליחה על מנחת תודתי עד כה בעד העושר הרב אשר העשיר ספרותנו מספרו הנכבד 'כוזרי השלישי' הזה.
דחיתי מיום ליום כי אמרתי אעבור על פני כולו בעיון כראוי ולהודיע דעתי הדלה גם אני, אולם לא באתי לדאבוני עד היום לכלל זה, כי אם באתי עליה זעיר שם זעיר שם, אולם עתה בהגיע ימי הזכרון אמרתי לא אורח ארעא הוא לחשות עוד, ובאתי עתה לברכו ראשית כל בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה. תהי השנה הזאת שנת גאולה וישועה והרמת קרן ישראל ותורתו, שנת קבוץ גלויות ושיבת בנים לגבולם.
והיות עתה ימי התשובה הללו אשיב אבדה כי פעם בפעם ימסר מהבי"ד דבר מה הנועד בשביל כ"ת אל אביא זקיני מו"ר שליט"א ובאין מבין ישאר לפעמים, כן נשאר הספר נתיבות ירושלים גמ' ב"ב מהגיר"ח דוכס מליעדז [..]… התבוננתי והנה הוא שאול והודעתי תיכף להרב דוכס וגם שלחתי מספרו של מר זקני והודעתיו הכתובת לכבוד תורתו הרמה בבקשה להמציא לו מפי אחר ובטח הגיע לידו.
ר"פ הנני שולח שתי חוברות וכרטיס שנמרו עוד. ומחמת טרדה הנני מקצר כעת ואומר שלום וישע רב,
יוסף יהודא נעבענצאהל האבד"ק
הרב יוסף יהודה הוזכר בשו"ת 'מנחת יחיאל' (ח"א: יט, לה, מז, מח, נג, עב, עה, פב. ח"ב: לח, מג, מט, נ, נה, סא, סח, צו, קכד, קכה, קנה. ח"ג: ח, נד, קטז, פרי העץ ומנחת יחיאל, בסוף ח"ד: יד, כ), ובאמרי דוד (ח"א: קח).
הרב יוסף יהודה התחתן עם מרת מלכה בת ר' שמשון בלויגרונד, וכיהן כרבה של ברודשין והגליל. הוא השתתף בועידת הרבנים בלבוב בשנת תרפ"ח. חידושים ממנו הודפסו ב'אור תורה' (סטניסלב, חוברת א: סי' א, ותחילת מדור אגדה).
אמו, רעייתו ובתם טובה נהרגו עקה"ש בהושענא רבה תש"א.
הרב יוסף יהודה נבנצל נהרג עקה"ש על ידי הגרמנים בסטנילבוב בשנת 1943. היארצייט שלו נקבע לערב ראש חודש ניסן.
נספו גם אחיו: ר' יעקב (עם רעייתו קרינדל בת ר' יהושע השיל וקסלר, ובתם הקטנה שיינדל שפינצא), ר' זאב, ר' אהרן ומלכה (עם בעלה הרב יוסף מנחם ב"ר דוד הכהן מאטצנר אב"ד ראזניאטוב, וילדיהם: נפתלי הרץ, חיים, אלתר יחיאל, חנה רחל).
הי"ד.
מכתב בכתב ידו, אל הרב משולם ראטה, ובו חתימתו וחותמו – עלה למכירה באתר בית המכירות KODESH ובאדיבותם הובאה כאן תמונת חתימתו וחותמו. במכתב כותב הרב על מעללי בעלי מחלוקת שמנסים לפגוע בו וברבנות, ועל מאמציו להעביר על מידותיו ולמנוע מחלוקת.
