רוצים אנו לעורר לתחיה הפלפול התלמודי העתיק ולהכניס זרם של חיים חדשים בעולמו התורני / הרב זאב נבנצל הי"ד וחברו אהרן וירט
מטרתנו
כל דבר שאין לו מרכז – מטרתו ממנו והלאה. זה הוא כלל ידוע. גם להצעירים העוסקים בתורה היה תמיד מרכז – הישיבה, ואחר כך הבית המדרש, שם בהישיבה או בהבית המדרש היה נשמע תמיד קול התורה. זה שואל וזה מיישב, זה מקשה וזה מתרץ, זה בונה וזה סותר, קנאת חברים – קנאת סופרים המרבה חכמה מלאה את כותלי בית המדרש ונתנה לנו את גדולי התורה קבניטי ומנהיגי האומה.
ואיך עתה המצב בגלילינו? בתוצאות המשבר הדתי פנה הנוער היהודי עורף ללימודי התורה. הבתי מדרשות נתרוקנו ופה ושם נשארו יחידים גלמודים. מצב כזה כמובן אינו מסוגל להתפתחות הלימוד, ולמלאות את החסרון הזה החליטה הישיבה 'אור תורה' להוציא לאור את הקובץ הזה.
רוצים אנו איפוא ליצר במה שלפניה יציעו הצעירים חובשי בית המדרש את קושיותיהן, בה ידפיסו את חידושיהן, בה יבואו בעלי תריסין וינצחו זה את זה.
רוצים אנו לעורר לתחיה הפלפול התלמודי העתיק ומקווים אנו שזה יכניס זרם של חיים חדשים בעולמו התורני כיוצא מזה. קובצנו נברא בעד צעירים חובשי בית המדרש ותלמידי הישיבה, אבל כמובן יהיה מקום בקובצנו גם בשביל הרבנים גדולי התורה, כנראה מהקובץ הראשון הזה.
מאמינים אנו שיש צורך בבמה כזו בגלילנו, ואם אננו, עוד ניצור את הצורך הזה בעזרת ה' יתברך. עד כמה יעלה הדבר בידנו, יורנו הזמן.
המערכת
(מאמר המערכת מאת אהרן ווירט וזאב נעבענצאהל, קובץ תלמודי-פלפולי אור תורה, סטניסלאב, ניסן תר"ץ)
ב"ה סטאניסלאב.
יש להקשות לשיטת רשי"י ביבמות ד' כ"ו א' והובא בשלחן ערוך אבן העזר סי' ט', דאף אשה שנתגרשה שני פעמים אסורה לינשא פעם שלישית, מש"ס ערוך ביבמות דף ס"ד א' דאיתא שם 'ניסת לראשון ולא היו בנים, לשני ולא היו לה בנים, לשלישי לא תנשא, אלא למן שיש לו בנים', ולשיטת רש"י איך יכולה לינשא אפילו למי שיש לו בנים, הא הוחזקה להתגרש והרי היא קטלנית.
ואפשר לומר כאן דפעם אחת נתאלמנה ופעם אחת נתגרשה, כדמשני הש"ס ביבמות שם ד' כ"ז א' 'מיתה אגירושין וגירושין אמיתה', דמהברייתא משמע ששהו עמה עשה שנים ולא היו לה בנים ועל כן גרשוה, דקאי אמתני' דשם שמיירה מזה, ועוד דבעי שם הש"ס אדין דברייתא זו מהו דליתבעוה הנך קמאי וכו'. עיין שם. משמע שעדיין חיים, ושניהם גירשוה, ואם כן איך יכולה לינשא הא היא קטלנית לפי שיטת רש"י.
ונראה ליישב דהנה האחרונים כתבו בסברת רש"י דהטעם הוא דאשה זו מזלה שתהיה בלא בעל או על ידי גרוש או על ידי מיתה, ואם כן השתא דנתגרשה שתי פעמים חיישינן שמא בפעם השלישית ימות הבעל. ועיין בבאר היטב אבן העזר סימן ט' דקורא לנתגרשה שני פעמים 'קטלנית'. והנה הנודע ביהודה חלק אבן העזר סימן ט' כתב וזה לשונו: 'ודע שיש בידו להמציא קולא אחת, והוא שהרא"ש כתב בתשובה מה שאמרו מזל גורם, אין הפירוש שמזל גורם שימותו אנשים, כי מיתת האיש אינו תלוי במזל, רק מזל גורם להחיוב בעושר, או להפך. והאשה חיותה כלואה בבית ומתפרנסת על ידי בעלה, מזלה גורם שימותו אנשיה למען תחיה בעוני. ומעתה אני אומר שזה בסתם נשים, אבל באשה שהיא אשת חיל, ואנו רואים שגם אחר מיתת אנשיה היא מצלחת במשא ומתן ומתפרנסת שלא בצער, אז ודאי שאין מזלה גורם לעניות, אם כן מיתת אנשים לאו על ידה היא כו". ומסיק שם 'אבל מכל מקום הואיל ולא מצאתי סברא זו בשום קדמון, לא מצאני לבי להתיר בפירוש, אמנם די ביאור שפתחתי לך'. ואף שהרבה חולקים עליו, עיין בתשובת מהר"ם שיק אבן העזר סי' מ', יש לומר דרש"י אזיל בסברת הנודע ביהודה, וממילא מיושב הקושיא הנ"ל דהגמרא שם מיירי מאופן שאין איסור מכוח קטלנית, כגון שהיא אשת חיל. ודו".ק.
א. וו. ז. נ.
(אור תורה, סי' יג)
הרב זאב נבנצל הי"ד – נולד בשנת 1913, להוריו, הגביר החסיד ר' משה צבי הירש הי"ד (בנו של הגאון הרב אלטר יחיאל נעבענצאל מסטניסלב מחבר ספר 'מנחת יחיאל') ורעייתו נחמה הי"ד (בת הגאון הרב יוסף הכהן אב"ד אמסאנא) מסטניסלב. בבית הוריו התאחדו תורה וגדולה, וביתם היה בית ועד לחכמים ופתוח לרווחה לבני עניים.
הרב היה תלמידו של הרב יקותיאל אריה קמלהר בישיבה המקומית בסטניסלב. הרב זאב ערך את הקובץ 'אור תורה' ביחד עם חברו ר' אהרן וירט. חוברת א יצאה לאור בקולומיאה, בשנת תר"ץ, בהשתדלות ישיבת 'אור תורה' בסטניסלב, חידושי מאת הרב זאב יצאו שם לאור (חו' א, סי' ז, יג) ובהערות המערכת שם.
נספה בשואה בסטניסלב בשנת 1943. נספו גם הוריו, ואחיו, הרב יוסף יהודה נעבענצאהל אב"ד בראדשין ומשפחתו (רעייתו הרבנית מלכה בת הרב שמשון בלווגרונד, וילדתם טובה נספו נרצחה ביום ההריגה הושענא רבה תש"א, בעיר סטניסלבוב, ביחד עם אמו, נחמה), יעקב (עם רעייתו מרת קרינדל ב"ר יהושע השיל וקסלר, עם ילדתם שיינדל שפרינצא), ואהרן. הרב זאב ואחיו הקטן אהרן היו רווקים.
אחותו הרבנית מלכה, בעלה הרב הגאון ר' יוסף מנחם בן ר' דוד הכהן מאטצנר אב"ד ראזניאטוב, וילדיהם: נפתלי הרץ, חיים, אלטר יחיאל וחנה רחל, נהרגו עקה"ש בכ"ז בתשרי תש"ג בעיר קאלוש.
היארצייט של אביו, ר' משה צבי הירש, של הרב זאב ואחיו אהרן, נקבע לערב ראש חודש ניסן.
אחיו, שמואל, איבד בשואה את רעייתו הניא חנה בת הרב אליקים גציל הכהן ואת בתם חיה. שמואל שרד, עלה לארץ ישראל וכתב דפי עד לזכר בני משפחתו.
על שואת יהודי סטניסלבוב ראה באתר האנציקלופדיה של הגטאות.