תומכי רבנים: חלק א – ובו יבוארו הטעמים לציווי על ישראל לפרנס את הכהנים / הרב צבי הירש פרידלינג הי"ד

ב"ה ביסקוביץ

דרוש א'

תומכי רבנים

ממה שאמרתי בחידושי תורתי בסעודה שלישית בפרשת תולדות תפר"ח לפני המסובים על שלחני בבית מדרשי בפה ביסקוביץ יע"א.

איתא בזוהר הקדוש, ויתן לך האלקים מטל השמים, תא חזי שיר המעלות אל ד' בצרתה לי קראתי ויענני, דהאי קרא על עובדא דא עיין שם:

והנה יש להבין דברי הזוהר הלא רק בשעה שאמר יצחק ליעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא הנה אז היה יעקב בפחדו סגי דדחיל דאבוי ידע ליה ואשתמודע קמוה, ואז שייך קרא דבצרתה לי קראתי, וכמו שאמר ר' אליעזר שם בזוהר, אבל בשעתיא דברכתא דברוך ליה יצחק אביו ואמר ליה ויתן לך מטל השמים, הלא אז כבר עבר הפחד ואין שייך כלל אז קרא דבצרתה לי קראתי כמובן.

ונראה לפי עניות דעתי בהקדים מה שכתב בהספר חמש ידות על הענין הבאת המצורע אל הכהן שיש להבין מה זה ענין כהונה אל המצורע כי היה רק לדרוש ברופאים ולהביאהו אל בית החפשית. גם על הענין מהשתי הצפרים לשחוט האחת ולטבול בדמה את השניה ולזרוק על המטהר ולשלחה על פני השדה גם כן הוא ענין עמוק מאוד ודרשות חז"ל ידועות ובכל זאת טוב גם לנו להשיג מעט איזה מוסר והנהגה ישרה מזה כי אורייתא סתום וגליא, ולבד הטעמים הכמוסים בזה שיש בו, בודאי יש בו גם טעם ונימוק ישר המתאים על פי הגיון אנושי והיא:

דהנה ידוע שהכהנים היו תמיד מורי הוראות בישראל, כמו שאומר הכתוב ולהורות את בני ישראל את החוקים וכו' כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו', וכנגד זה ציווה ד' לבני ישראל לתת להם כ"ד מתנות כהונה ואף כי המצוה הזאת מתקבל גם על פי טעם פשוט, כי על כן צוה ד' יתברך לפרנס את המורה הוראות שלהם כדי שיהיה להם פנאי להגות בתורה ולמשקל ולמטרי בשמעתא אשר לזה נצרך יגיעה רבה ולהיות בקי בכל חדרי התורה ובמי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות חבילות של משנה, כמו שדרשו חז"ל עירובין דף נ"ה על הפסוק ולא מעבר לים היא, אמר רבי יוחנן לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרנים.

אך זה הטעם לבד לא יספיק לזה כי אז יקשה לנו מדוע יטיל ד' יתברך על ישראל לפרנסם, הלא אין מעצור לד' להושיע וביכלתו יתברך גם להמציא להכהנים ותופסי התורה פרנסתם בעתים על ידי סתרי פלאותיו, כמו שהוא זן ומפרנס לכל בשר, כמו שדרשו חז"ל כתובות ס"ז, ואתה נותן להם את אכלם בעתו, מלמד שלכל איש ואיש הקב"ה מזמין לו פרנסתו בעתו, ומדוע יעמוס הקב"ה על ישראל לפרנסם ואולי יצר עינם מלתת מלחמם ויגיעם להכהנים אשר לא עמלו ולא גדלו בו. אך באמת יש עוד טעם לזה והוא האמתי על פי מה דאיתא במסכת כתובות דף קי"א, ואתם הדביקים בד' אליקיכם, וכי אפשר לאדם לדבוק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ומהנה לתלמיד חכם מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מתדבק בשכינה. וכן אמרו בפסחים (דף נ"ג) כל המטיל מלאי לכיס תלמיד חכם זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף, באשר כי כל אחד מישראל טרוד בפרנסתו ואין להם פנאי לזכות בכתרה של תורה, ולכן צוה ד' יתברך לפרנס דיניהם וסופריהם ומורי הוראות שלהם ועל ידי זה יזכו גם המה לאור באור ד'.

(מתוך הבאר כרך ג-ד, שנה חמישית)

 —

הרב צבי הירש הי"ד ב"ר דב בער פרידלינג נולד בשנת תרנ"ג בזאמושץ'. בהיותו בן אחד עשרה נפטר אביו. בנעוריו למד בבתי המדרש בעיר הולדתו, ומשנת תרע"א פרסם מאמרים תורניים בקבצים רבים ובהם "המאסף", "תל תלפיות", "אסיפת חכמים", "אהל יצחק", "וילקט יוסף", "שערי תורה", "דגל התורה" ועוד.

לפני מלחמת העולם הראשונה, ארגן עם אחיו קבוצות ללימוד תורה בבית המדרש לצעירי העיר ופעל לחיזוק ולביצור חומות הדת. יריביו האנטי-דתיים רדפוהו בשל כך בחמת זעם ובאלימות קשה ואף העלילו עליו לפני השלטונות והביאו למאסרו.

היה חתן הרב לוי מאנטנער זצ"ל דיין מבעלזא. נדד וסבל במלחמת העולם הראשונה, חלה קשות, היה מספר פעמים בסכנת מוות מחרב המלחמה ושכל את בתו. כתבי חידושיו ופלפוליו הרבים נשרפו בבית חותנו בבעלזא בעת המלחמה ההיא. בשנת תר"פ עבר הרב לוי זצ"ל להתגורר בביתו בזאמושץ' עם שלשה מנכדיו היתומים.

בזיווג שני נשא את מרת יהודית בת רבי יהושע עוזיאל ויינטרוב זצ"ל, האדמו"ר ממארקשוב שהתגורר בוורשה.

מתרפ"ד,1924, כיהן כרב בביסקופיצה, שבגליציה המזרחית, שם הקים את בית הספר "בית יעקב", מקווה חדש, ותיקן את בית הכנסת ואת בית המדרש. רוב תושבי העיירה היו מגיעים לשיעוריו הקבועים ולדרשותיו יצא שם לתהלה.

ואחרי זמן מה הוציא לאור את הירחון התורני "הבאר", עם תוספת מיוחדת לנוער, "הדלי". החוברות הביאו את דברי רבים מחכמי הדור, מכל קצווי תבל. קובץ "הבאר" בשנה הרביעית יצא לאור לאחר הפסקה "מפאת כי עורכו היה טרוד בעניינים פרטיים ומשפחתיים" (דגלנו, סיון תרפ"ח, שנה ז חוברת ז, עמ' 17). אף שהיה גדול ובקי להפלא, בעל מחשבה מעמיקה ומקורית, ועסק בפילוסופיה ומחקרים בכל שטחיי החיים, תווך הבנת נפש העם ותכונת האדם, כתב את כל חיבוריו והסכמותיו בענווה רבה.

בשל הירידה בכבוד התורה ראה לנכון לכתוב את הספרים "רץ כצבי" (ב"כ) ו"קיום העולם" המעוררים לכבד ולהוקיר את תלמידי החכמים ולומדי התורה, לתמוך בהם ולגדל את הבנים לתורה וליראת שמים. בהקדמת ספרו "רץ כצבי" הביא את ייחוס משפחתו. היה גיסו של הרב ר' צבי יחזקאל מיכלסון הי"ד, ויחד פעלו רבות בשדה הרבנות. בהקדמת ספריו מאחל לאשתו שתבורך מאדון כל להיפקד במהרה בפקודת ישועה ורחמים בבנים תלמדי חכמים וחיים ארוכים ומזונות מרווחים ובשמחת ישרי לב. (בדף עד ב"יד ושם" כותבת אחותו את שמות ילדיו הקטנים שנולדו אח"כ ונספו בשואה).

בספרו "חיים הנצחיים" עמד על חיוב הבן לכבד את הוריו לאחר מותם ופירט את כל הדינים והתפילות לעניין זה.

ספריו והחוברות שערך מעוטרים בהסכמות נלהבות של ראשי הרבנים והאדמו"רים.

בתרצ"ו,1936, עבר לוורשה, ושם התמנה כרבה של שכונת פאוואנזיק, כדי להרחיב את פעולתו החינוכית והרבנית במרץ רב. אך בשל צוק העיתים הלך והחמיר מצב יהודי פולין מיום ליום. תנאי המחיה היו קשים והיוקר היה רב, עד שבקושי רב החזיקו מעמד המוסדות הדתיים והציבוריים הוותיקים ולא ניתן היה להגשים את התוכניות החדשות שהגה הרב צבי הירש. בשנים אלה ידע הרב מחסור ואף רעב, וקשיי הפרנסה דכאו את רוחו של הרב שביקש לפעול גדולות ונצורות.

בשנת תרצ"ח פרסם כי סידר לדפוס ספר תהלים עם פירוש "ילקוט צבי", בחמישה חלקים, ובו ליקט מתוך אלפי ספרים את תורת הבעל שם טוב, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, בתוספת נופך משלו.  אך נראה שלא זכה להוציא לאור את הספר.

בחוברות אונזער גייסט, ניתן למצוא מספר מאמרים מאת הרב פרידלינג הי"ד, כגון: שלום ואחדות קיום התורה והיהדות (תרפ"ז) דרוש וועגען קינדער ערציהנוג (תרפ"ט) וכן נמצאו שם מאמרים מאת הרבנית יהודית הי"ד משנת תרפ"ח ומתרפ"ט.

כשפרצה מלחמת העולם השניה נהרס בית הרב בוורשה עד היסוד. הוא חזר בחוסר כל לביסקופיצה. שם נתפס ועבר התעללויות קשות ועינויים שייסרוהו והחלישו את גופו. בשנת תש"ג, כשהתנפלו עליו המרצחים הנאצים באלות ובקתות רובים, החזיר את נשמתו לבוראו. הי"ד.

הערה: את שנת לידתו חישבתי מתוך כתביו. שנים אחרות הוצעו לשנת לידתו בדף העד ובאלה אזכרה.

מקורות: מאמרים וספרים מאת הרב צבי הירש פרידלינג הי"ד, אוצר הרבנים, אלה אזכרה ז, רבנים שנספו בשואה ועוד.