אפילו בשעת התוכחה ידו נטויה עלינו / הרב יחיאל מיכל גולדברג הי"ד
ב"ה
בפ' תבוא כ"ח "והיית רק למעלה ולא תהיה למטה", ושם בתוכחה כתיב "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה".
ויש לדייק בלא בכל מקום מרובה מדה טובה ממדת פורענות וכאן נראה ההיפך, דבברכות כתיב רק פעם אחת "למעלה", ובתוכחה כתיב ב' פעמים "מטה מטה", ועוד יש לדקדק הפסוק הראשון הכפל מה שכתב " והית רק למעלה ולא תהיה למטה", דממילא ידעינן דמי שהוא למעלה איננו למטה.
ואמרתי ליישב בעזרת ה' יתברך דהנה קיימא לן בכל דוכתא אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט (בבא קמא דף פ"ו, הוריות דף ג', מנחות ט' ועוד), ועיין עצי עדן ערלה מ"ה שכן הוא מדת ה' יתברך דלאיש או לעם שהולך לו בטוב רבוי אחר רבוי, סופו למעט, ומי שהלוך לו מיעוט אחר מיעוט סופו לרבות, וכן אנחנו בגלותנו בעוונותינו הרבים הולכים ודלים מעוט אחר מעוט סופנו לרבות ולהיות עליון על כל גויי הארצות בעזרת ה' יתברך.
ומעתה יובן דבאמת מדה טובה מרובה, ואפילו בשעת התוכחה ידו נטויה עלינו, כי מה שכתוב בתוכחה "ואתה תרד מטה מטה" הוא מיעוט אחר מיעוט והוא לרבות, ולפיכך לא היה יכול למכתב בהברכות ב' פעמים "מעלה מעלה" שלא יהיה בא למעט חס ושלום. וזה פירוש הכתוב "והית רק למעלה" ולא רבוי אחר רבוי, ואז לא תיפול "ולא תהיה למטה".
ועל פי זה יומתק לנו מאמר המדרש רבה על הפסוק "ונתנך ה' אלקיך עליון על כל גויי הארץ", שישראל נמשלו לשמן, מה שמן עליון על כל המשקין כך ישראל עליונים על כל האומות, דלכאורה למה לי המשל הלא מבואר בפירוש בפסוק שישראל עליון על כל גויי הארצות, ומאי נפקא מינא שיהיו כשמן. ולפי הנ"ל יובן דטבע השמן שעל כל המשקין צף מיד למעלה בפעם אחת ואינו עולה מדרגות מדרגות רק בפעם אחת, וזה רצה לנו המדרש לבאר שנציף למעלה בפעם אחת כמו שמן ולא יהיה רבוי אחר רבוי רק בפעם אחת מאפלה לאור גדול במהרה בימינו אמן.
הק' יחיאל מיכל גאלדבערג החופ"ק ראדום יע"א
(העתק מתוך כתב יד המחבר, באדיבות בית המכירות תפארת)
על הרב יחיאל מיכל גולדברג מראדום, לא נודעו פרטים רבים. אביו הרב יצחק שלמה גולדברג מקילץ היה בנו של רבי ישראל חיים דומ"ץ זליחוב, אב"ד מודזיץ וסטאצק, וחתנו של חתן רבי חיים שמואל מחנטשין, נינו של החוזה מלובלין.
הרב יחיאל מיכל גולדברג נשא לאשה את בתו של האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר הי"ד מאוסטרובצה-ראדום, הרבי מליפסק. לאחר נישואיו ישב הרב יחיאל מיכל עם חותנו בראדום, סייע לו. הוא חתם בשם חותנו על הסכמות בספרים ומילא את מקומו של חותנו עוד בחייו.
אח של אשתו, הרב ישראל אלימלך פרומר, היה חתנו של רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר.
בעל אחות אשתו, רבי יהושע רוקח מירוסלב הי"ד, הוא בנו של האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבלעז.
בעל של אחותו, הרב אליעזר יהושע הלוי עפשטיין הי"ד אב"ד חמילניק וראקוב (פלך קילץ), מחבר "משנת רבי אליעזר", הוא אחיו של האדמו"ר מאוז'רוב.
בשנת תרפ"ח יצא לאור קונטרס "לקרוא לאסירים דרור", עם הצעות הרב רבי יוסף שפוצ'ניק מלונדון להיתר עגונות. מספר רבנים חששו שההקלות שהציע אינן תקפות מבחינה הלכתית, וכשש מאות רבנים ואדמו"רים יצאו במחאה כנגדו. מחאתם יצאה לאור ב"קונטרס עיתונאי" בהוצאת אגודת הרבנים בפולין, ורשה תרפ"ט. בין החותמים היה גם הרב יחיאל מיכל גולדברג.
דברי תורה ממנו הובאו ב"מליצי אש" מאת הרב אברהם שטרן, ובספר "מלכי בקדש" ח"ד סי' יא, וכן בקובץ "קבוצי אפרים", שנה ה' חוברת יא-יב, בקובץ 'הכרם' מישיבה הגדולה "דעת משה" שתחת השגחת האדמו"ר מפיאסעצנא, ב, סימן יז. תשובות אליו הובאו בספרים "משנת רבי אליעזר" מאת גיסו, ובספר "משיב שלום" מאת הרב שלום יוסף פייגנבוים סימן נא. דבריו של הרב יחיאל מיכל גולדברג בשם חותנו הובאו בספר "שמע שלמה", מאת הרב יעקב משה קליינבוים.
בקובץ הכרם (ב, עמו' כח) מובא מכתב עליו חותם הרב יחיאל מיכל ומציין שהוא מחברו של ספר בשם "גלי הים", ספר זה ככל הנראה אבד בשואה.
בתורת החסידות, ד, עמ' 75 כתב שהרב יחיאל מיכל נספה בשואה. בספר ראדום, תל אביב 1961, עמ' 43 נכתב שכל משפחת חותנו נהרגה בימים הנוראיים של אוגוסט 1942.