ומה מאד נכבד היום, שמחה ואורה, כשזוכה למצווה הגדולה של הדפסת הספרים של קדושי עליון / הרב משה שמעון ראטה הי"ד
ב"ה י"א אלול שהאי שת"א לפ"ק וו' נאמעני יע"א.
הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה הוא ייטיב לך הכתיבה והחתימה בספרן של צדיקים ובתוך כל ישראל ה"ה כבוד אהובי אחי הגדול יקיר נפשי וחמדת לבי הרב… כקש"ת מוה"ר ישראל אפרים פישל ראטה האב"ד דק"ק וויידיטשקע והגלילות בעל המחבר אהל אפרים.
גלילות ימינך האיר נגד עיני ברב שמחות לבבי ועונג נפש כי הגיע העת והעונה שזכית לברך ברכה על המוגמר שנגמר בהדפסה ספר הקדוש דרשות בית היוצר חלק ראשון מהדורא תניינא על ספר בראשית והוא תעלומות חכמה כתבי קודש שהניח אחריו ברכה ה"ה קדוש זקינינו הגאון האדיר מאור הגולה מרן יואל צבי ראטה זצוקללה"ה האבדק"ק חוסט יע"א בעל המחבר שו"ת בית היוצר והוא חמדה גניזה שהיה טמון ומכוסה מן העין זה יובל שנים, וזה היום שקוינו ראינו אור מאור הגנוז והיה לנו למשיבת נפש. ומה מאוד גדלה שמחתי בזה שנתגלגל זכות זה על ידי, כי אני התחלתי במצוה לעורר על הדפסת כתב יד קודש זה אשר היה מונח אצל כבוד קדושת דודינו הגאון הצדיק חו"פ וה"ר יצחק פרענקעל זצוק"ל דיינא רבה בעיר הקודש ירושלים תובב"א וביקשתי מאתו זה חמשה עשר שנים ושלחם לי תכף בסבר פנים יפות ובשמחה רבה, כי היה משתוקק מאד שאוציאם לאור, אבל לא עלתה בידי מפני כמה עכובים שהיו לי. ומה מאד נכבד היום, שמחה ואורה, שאתה זכית לזה המצוה הגדולה להתחיל להדפסה ולגמור אותה לטובה. ומובן גודל טרחתך ועמלתך על זה, ובפרט בצוק הימים אלו. ובודאי זכות מרן קדוש זקנינו ז"ל יגן עליך באלף המגן ושפתותיו הקדושים יהיו דובבות להמליץ טוב בעדך. וד' הטוב יהיה בעזרתך שתוכל להוציא לאור גם להלאה את כל הכתבי יד קודשו אשר ישנם תחת ידך וגם ההספדים על גדולי הדור, ובפרט אותו חיבור הנפלא בהלכה ואגדה על חנוכה, יהי רצון שתזכה להוציאם לאור במוקדם. וגם את הקונטרס הנשאר עוד בירושלים, חידושי תורה ששמע כבוד קדושת דודי הנ"ל מפי קדוש זקני המחבר זי"ע והוא כתבם על פנקסו בעודו מאוכלי שלחנו הטהור מיד אחר חתונתו. כן כתב לי אז כבוד קדושת דודינו הנ"ך מפי קודש בעלה מחבר שו"ת בני ציון. מה טוב להביאם לכאן ולהדפיסם גם זאת בעזרת ה' יתברך.
אהובי אחי היקר שליט"א ראיתי הקדמתך היקר שערכת ועמדת על הר הבית לרשות מקצת מעלות הבית היוצר קדוש זקינינו זי"ע להכיר מי הוא הבעל הבית והוא רק מקצת שבחו ממה שמקובל אצלינו ושמעתי מספרים עליו. ומאד הוטב בעיני שקראת שם להקונטרס הקדמה "הר הבית", שמו הנאה לו, וכוונת בזה גם כן שיהא לזכרון נשמת אמנו הצדיקת והחסידה חכמת לב מרת הינדל עליה השלום שנקטפה בדמי ימיה בת שלשים שנה לימי חייה (מיום ליום) ולקח האם מעל הבנים כ"ז אלול תרס"ח לפ"ק. ואיתא במדרש אין הרים אלא אבות. ואשה נקראת בית, כדאיתא בגמרא. 'הר' ראשי תיבות 'הינדל ראטה' (וכן עשו כמה גדולים. הנודע ביהודה קרא את שם חבורו צל"ח על שם אמו זלה"ה וגאון הקדוש מופת הדור בעל ייטב לב זי"ע קרא ספרו הקדוש "רב טוב" על שם אמו הצדיקת וכו' ריזשא בלימא טייטלבוים עליה השלום) וראויה אמנו שתהיה נזכרת על יינה של תורה, כי זה היה כל מגמתה וחפצה ורצונה שנלך בדרכי ה' באמת. ואף שלא זכינו שתגדל אותנו, מכל מקום הניחה לנו זאת בצוואתה בכתב לזכרון שיהיה תמיד לעינינו כל ימי חיינו. ואעתיק בזה לשון הצוואה במה שנודע לזה העניין שיהיה למשמרת גם לדורות וזה לשונה: קינדער הארצדיקע, איך בעט ענק זעהר איהר זאלט פאלגן ענקער גיטן טאטן עט ענק גיט זיין ווייטער ווייס איך ענק נישט צו זאגן עטץ זאלץ ענק דערמאנען איך ענקער מאנען וואס מיין לעבען איזט נאר ענק זאל זיט זיין אין דער מאנטץ ענקער גיטן טאטן ער זאל מיר זעהן איין טובה ציא טאהן ער זאל אין מיר נישט אין גאנצן פערגעסן דען איך האב מיר ווייניג וואס מיט צונעמען בעט איך ענק זייער עטץ זאלץ גיין אין גאטעס וועג וועט ענק גיט זיין יונגלעך זיסע נאר, אין חסידישן וועג, אין פרימען וועג, פישעלע לעבן דיא ביסט מיין עלצטער זאהן, געבאכט אויך זייא. עד כאן לשונה. יהי רצון שתהא נשמתה צרורה בצרור החיים ותמליץ טוב בעדינו.
הנה ידוע מה שכתב הגאון הקדוש מה"ו שעפטל בנו של השל"ה הקדוש זי"ע שראוי בכל איש ישראל יעשה סדר יוחסין לזרעו אחריו שיהי לאות למשמרת. עיין שם התועלת מזה. על כן לדעתי טוב הוא להציב גם כן בריש הספר הקדוש הזה מקור מחצבת קדוש זקנינו המחבר זי"ע שהיה מגדולי היחוס מגזע הגאון רבן של כל בני הגולה רבינו חיים כהן ראפאפורט זי"ע אבדק"ק לעמבערג ונכד להגאון האמיתי מהו' יוסף כ"ץ אב"ד ק"ק קראקע בעל שו"ת שארית יוסף, ואת ייחוס של זקנתי מחברתו הטבורה של זקננו בעל המחבר זי"ע הכל באר היטב כאשר כתבתי לך מכבר הסדר ייחוס על הש"כ והרמ"א.
והואיל שזכית לעטרהו בזר זהב ובנית אוהל לבית וחיבר אפרים הנחת לו וחוברת לו את האהל להיות אחד, ועטרת אותו בפירות פרי עשתנותיך, והוא "עטרת זקנים בני בנים", והקרא מסיים "תפארת בנים אבותם". על כן העתיק משם גם ייחוסינו משאר צדדים, כגון משפחת זקנתינו הרבנית אשת זקנינו הגאון הצדיק מדיורע זצ"ל נכדה להאי בוצינא קדישא מופת הדור מרן יהודה ליביש אבדק"ק נ' מאדע, שהיה ראש חסידי אשוואר דור אחר דור קדושים. וסדר הייחוס שלנו עם הקדוש אלקי מוה"ר יעקב יצחק החוזה מלובלין ולגאון הקדוש מו"ה יצחק אייזיק מקומארנע בעל "היכל הברכה", ולהקדוש מופת הדוק מה"ר רבי ר' שמעון מיערעסלעוו זי"ע. וגם מצד אמנו עליה השלום על כל פנים עד הגאונים המפורסמים גם כעת בעולם מצד אחד עד השר הגדול הגאון הקדוש ר' שאול וואל, ומצד השני עד ה"מגלה עמוקות", ומצד אחד להגאון בעל "פני יהושע", כאשר תראה הכל באר היטב בקונטרס אשר ישנו תחת ידיך ששלחתי לך זה כמה שבועות. גם תציב את משפחת זוגתך תחיה עד הגאון הקדוש מאפטע זי"ע ויהי רצון שלא יפסוק יחוסינו לעולם ולא נבוש מאבותינו גם זרעינו וזרע זרעינו עד עולם אמן סלה ועד.
עוד זאת באתי לעוררך שלא הזכרת אשר כבוד קדושת זקני היה דבק בהגאון הקדוש מרן צבי הערש האבדק"ק ליסקע ז"ל. סיפר לי הרבני הנגיד המפואר מוכתר בתורה ויראה מהו' בן ציון ענגל נ"י מגאווע כי כשלמד בישיבת זקני זצ"ל בחוסט התפלל פעם אחת לפני העמוד ביום א' בשחרית, וכשיים השמונה עשרה רמז לו קדוש זקני שיאמר קדיש, ועשה כן, אבל בעיניו היה לפלא על מניעת התחנה מה זה ועל מה זה, אבל לא הרהיב בנפשו עוז לשאול על זה. ולאחר התפלה היה רגיל ללמוד בתפילין דרבינו תם שלחן ערוך אורח חיים עם התלמידים, ואז עמדו באיזה עניין בלימוד שעל ידי זה היה יכול לשאול על זה את פי מורו ורבו הקדוש למה מנע אמירת התחנון. והשיב לו זקני זצ"ל, גם אני לא אדע על מה, רק שנתגלה לי הגאון הקדוש מליסקע זי"ע ואמר לי שלא יאמר תחנה ותו לא אמר לי, ואני לא אדע כוונתו. ואולי כי הקדוש הנ"ל היה נוהג שלא אמר תחנון ביום א', ואולי רוצה שגם אני אתנהג כן, ולעת עתה לא אדע אם אקבל זאת עלי להתנהג כן, אבל לעת עתה עשיתי כמבוקשו. ואחר כך למד להלן. ותשובה זאת הייתה בעיני תלמידיו פליאה יותר. ובתוך כך הזכיר עצמו תלמידו הנ"ל כי היום י"ד אב, יום הלולא דהקדוש מליסקע זי"ע, ואמר זאת לרבו ונתמלא שמחה, ואמר "היות ששכחתי שהיום יום הלולא דיליה, ועל כן בא הקדוש בעצמו להזכירנו". ותיכף שלח אחר י"ש ומיני מזונות וחלק תיקון גדול, והיה בשמחה מאד. וגם עניין פלא סיפר לי כבוד קדושת דודי הגאון הקדוש חו"פ אבדק"ק ליסקא שליט"א ואין כאן מקום להאריך בספורי מעשיות. ועיין הספר "תפארת חיים" שמביא גם כן כמה מעשיות מקדוש זקני זי"ע.
עוד דבר אחד אעורר במה שהבאת בהקדמה מימי ילדותו של כבוד קדושת זקנינו שהיה ניכר כי קדוש מרחם אמו הוא. למה לא הבאת מה שמספרים ממנו, והובא בספר "אמרי צדיקים" מהרב הגאון בנם של קדושים מוה"ר אברהם איטינגא ז"ל, וזה לשונו: הרב הגאון רבי יואל צבי ראטה זצ"ל אבדק"ק חוסט בעל המחבר בית היוצר כשהיה ילד קטן בן ד' או ה' שנים ויושב אצל אביו על הסדר שמע שאמר אביו "אדיר הוא זכאי הוא חסיד הוא", שאל לאביו, אם כן שהקב"ה אינו אשכנזי רק חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". עד כאן לשונו ודברי פי חכם חן ושפתים ישק משיב דברים נכוחים. והוא שאמרו רז"ל כלו כל הקיצין ואין אתנו יודע עד מה יהיה עול הגלות, כי לביה לפומיה לא גליה. ובספר ישן הנקרא "בית פרץ" הביא בשם קדוש אחד אמר עם הספר דזהו שאמר הכתוב "כלו עיני לאמרתך (שאנחנו מיחלים) לאמר (בפה) מתי תרחמנו". ובזה פירש בספר הנ"ל הפסוק "הגידה לי שאהבה נפשי", היינו שיגיד ה' יתברך בפה "אימתי יהיה שאהבה נפשי ויגלה קץ הפלאות", עיין שם.
ובזה נראה לעניות דעתי לפרש הפסוק "נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם", היינו שיאמר בפה הנחמה שיגלה מלבא לפומי גם כן ויאמר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", בעגלא ובזמן קריב, אמן כן יהי רצון. וזכות זקנינו הקדוש המחבר ז"ל יגן עלינו ועל כל ישראל להיות נושעים בדבר ישועה ורחמים ולביאת משיחינו ובנין בית מקדשינו במהרה בימינו אמן סלה ועד.
הק' משה שמעון ראטה.
הרב משה שמעון ראטה הי"ד, נולד בסביבות שנת תרס"ב לאביו הרב שמואל יעקב הי"ד ולאימו הינדל ראטה מקליינווארדיין, אימו נפטרה עליו בילדתו בשנת תרס"ח (1908). נשא לאשה את מרת אסתר הענטשא בת הרב ישראל דוד כ”ץ .
הרב משה שמעון כיהן כרב בקהילת דיורע, וישב באהלה של תורה בקהילת קודש וואשארוש נאמעני.
כפי שעולה מהמכתב המצוטט כאן, הרב משה שמעון כתב את ספר יוחסין של משפחתם, ושלח אותו לאחיו הרב ישראל אפרים פישל אב"ד וויידיטשקה, שביקש להדפסו בהקדמת "דרשות בית היוצר" חלק ב. בספר "כל הכתוב לחיים" (עמ' טז) מדווח הרב חיים אלטר, בנו של הרב ישראל אפרים פישל, כי לדאבון הלב סדר יוחסין זה אבד בצוק העתים.
הרב משה שמעון ראטה נרצח עקה"ש באושוויץ בחודש סיון תש"ד.
בסביבות שנת תשס"ה (2005) יצא לאור ספר "ליקוטי בית היוצר", עם קונטרס "שירת משה" מאת רבי משה שמעון ב"ר שמואל יעקב ראטה.
מספר הצפיות במאמר: 170
