העולם קיים ועולם עומד רק על התורה שישראל מקיימים / הרב משה פישל וועג הי"ד
אמר הקב"ה ליחזקאל בשביל שבני נתונים בגולה יהיה בנין ביתי בטל. אמר ליה הקב"ה יתברך שמו גדול קרייתה בתורה כבניינה, לך אמור להם לקרות צורת הבית בתורה, בשכר קרייתה שיתעסקו בה לקרות, מעלה אני עליהם כאלו הם עוסקים בבנין הבית (תנחומא צו). ושם איתא ראו כמה חביבה קריאת התורה לפני הקב"ה כי יש חיוב באדם לתת כל ממונו ללמוד תורה לעצמו ולבניו, ובמדרש רבה נצבים כתיב אמר הקב"ה אם קריתם את התורה מצווה אתם עושים על עולמי שאלמלא התורה כבר היה העולם חרב חס ושלום. ומשה רבינו עליו השלום אשר קבל את התורה מסיני ומסרה לנו, המתחלת "בראשי ברא ה'" כפירוש רש"י בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו", ובשביל ישראל שנקראו "ראשית תבואתה". ראה כמה גדול החיוב וערך המצווה של קריאת התורה, כי הוא הברית שבין הקב"ה יתברך שמו לישראל, ותורה וישראל חד הוא, כי העולם קיים ועולם עומד רק על התורה שישראל מקיימין, ורק בשביל התורה יש להם לישראל קיום בעולם הזה. ועל ידי זה תיקן להם משה רבינו שיהיו קורין בתורה, כדגרסינן בפרק הקורא את המגלה דף כ"ג משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות וימים טובים ראשי חודשים וחולו של מועד, שנאמר "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". ואמרינן דנביאים שביניהם תקנו לישראל כן במדבר שיהיו קורין גם בשני ובחמישי, דרשינן הכי מדכתיב "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים", ופירש רש"י שם אין "מים" אלא תורה וכו', כיון שהלכו שלשה ימים בלא תורה נלאו, לכך תיקנו להם שיהיו קורין בשני ובחמישי. נמצא שלא היו גם שלשה ימים מופסקין בלא קריאת התורה אלא דאינהו לא תיקן אלא חד קורא ואתא עזרא ותיקן תלתא גברי, אי נמי אינהו תלתא גברי תלתא פסוקי, ואתא עזרא ותיקן תלתא גברי עשרה פסוקי.
אמרינן בירושלמי ברכות פרק ט' מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעות שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות ושעות שביום, ללמוד תורה לא נתנו חכמים שיעור כי חוב מוטל על כל אחד מישראל לקיים "והגית בו יום ולילה". אמנם מה שתיקן משה רבינו עליו השלום ועזרא עליו השלום לקרות בתורה ברבים בשבתות וימים טובים, בשני וחמישי, בזה נתנו שיעור והשיעורין דאורייתא חוץ ממה שלומדים בכל יום תורת ה' והשיעורין הללו חלקו אותם חכמינו ז"ל להלכות ואחריהם רבינו הבית יוסף ז"ל לדינים האיך לנהוג בקריאת התורה ברבים במצוה הזאת.
והדינים הללו נחוצים לכל אדם לידע איך לקרב עצמו אל הבורא ברוך הוא יתברך כמו שכתוב במדרש, כי יום שני ויום חמישי הם עת רצון, על כן תיקנו לקרות בתורה בימים האלו. וקריאת התורה הזו מכפרת ומגינא ומצלא על ישראל – המה הנדפסים בתוך השלחן ערוך מגן אברהם וגם בספרי הגאונים ז"ל, ואין ביכולתו של כל אדם להשיגם, על כן אמרתי ראוי ונכון היא להציגם בספר בפני עצמם, ובפרט כי הדינים הללו נחוצים מאוד לכל בעל קורא, ולסדר את הדינים האלו בקיצור דרך כלל כסדרן כדי שיוכל המעיין בו למצוא כל דבר על מקומו. אך מי שרוצה להשכיל יוכל להבין הדינים האלו מתוך דברי השלחן ערוך מגן אברהם וכו' כל הדברים בפרטותיהן במקום באר מים חיים.
מורי ורבותי מנהג העולם הרואה דברים כתובים מאיש בלתי מכירו שואל ודורש וחוקר מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לשוט במים אדירים בים התלמוד ולעלות במעלות הגדולים להורות לנו הדרך אשר נלך בה, אבל אמרו חכמינו ז"ל במדרש נשא י"ד אם שומע אדם דבר תורה מפי קטן שבישראל יהיה בעיניו כשומע מפי חכם, והדברים הללו הנזכרים בספר הזה הם כולם מרישא ועד גמירא דברים הנמרים מפי חכמים גדולים רבותינו הקדושים ראשונים ואחרונים אשר מפיהם אנו חיים, המורים לנו הדרך איך לעבוד את בוראינו יתברך שמו בעולם הזה, כדי לזכות לעולם הבא. ואני זעיר שבזעירין הוא רק המלקט והמאסף לכל הדברים הקדושים והמחברם יחד כאחד על הסדר כדי שתהיה תורת ה' תמימה.
ובזה הנני נותן שבח לה' היוצר והבורא יתברך שמו אשר נתן לנו מתנה טובה את התורה, וחיי עולם נטע בתוכינו, ונתן לנו חיל לעזור לאחינו, להבין דרך אשר הורו לנו רבותינו ואהיה תפלה, שישפיע ה' לישראל מן השמים רוב טוב מלא חופניים.
כעתירת המלקט והמחבר,
הק' משה פישל בן מו"ה שלמה וועגה שו"ב שליט"א.
הרב משה פישל וועג, היה שו"ב בקהילת האראד. הוא נולד בסביבות שנת 1900 לאימו ניסל ולאביו, הרב שלמה וועג שהיה שו"ב בקהילת בקהילת שעסבורג. סבו, הרב בן ציון וועג, היה שו"ב בגרוסווראדיין. ספרו "קהלת משה" (אראדעא, תרצ"ח) על דיני ומנהגי קריאת התורה וההפטרות זכה להסכמות הרב בנימין פוקס ראב"ד גרוסווארדיין, הרב שלמה זלמן ליכטנשטיין הי"ד אב"ד בעטלעא (שאף צירף לספר את הקונטרס "דברים ערבים"), הרב יוסף שמואל ליכטנשטיין הי"ד רב בקהילת סילאדי-טשעה והרב פנחס הלוי הורוויץ דיין בקהילת ווארדיין.
הרב משה נשא לאשה את מרת יוטא רחל בת רבו הרב אברהם ברוך [שטיינמעץ?]. הם נספו באושוויץ עם שלשת ילדיהם. הי"ד.