עיקר לימוד תורה הקדושה הוא ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים / ר' חיים אנגלנדר הי"ד

יתברך הבורא וישתבח היוצר שבראני לכבודו לעשות נחת רוח לפניו ונתן לי חלק מעט מזעיר בתורתו הקדושה.

ידוע לכל בעלי מדע תורתנו הקדושה, כי עיקור לימוד תורה הקדושה הוא ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. והנה ראיתי את עני עמי וגם אני מהם הטרודים בעול הפרנסה ועול הטרדות שונות עכשיו בעקבות משיחא, השם ירחם ויחוס עלינו וישלח לנו במהרה דידן משיח צדקינו לגאלינו, ואין אתנו פנאי מחמת טרדות אלו ללמד רק מעט מזעיר. וראיתי כמה אנשים כגילי אשר המה במעט חוטפים את הפנאי ללמוד מעט מזעיר, ועיקר לימודם הוא רק בגפ"ת [=גמרא, פירוש רש"י ותוס'], ואין להם פנאי עוד ללמוד השולחן ערוך לידע הלכה פסוקה.

ועיין בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמ"ו סעיף ד' ברמ"א וזה לשונו: ואין לאדם ללמוד רק מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא. עד כאן לשונו. ועיין בט"ז סעיף קטן ב' וש"ך סעיף קטן ה' על זה שכתבו בשם הדרישה וזה לשונו: כתב בדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים וראייתם מסוף נדה, תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו וכו', אבל לי נראה דצריך לעסוק בספרי הפוסקים וכו' ואינם יוצאים כלל בלימוד גפ"ת לחוד דההיא דתנא דבי אליהו כל השונה הלכות פירש רש"י הלכות פסוקות וכו'. עד כאן לשונו.

הרי אנו רואים כי בלימוד גפ"ת לחוד אין אנו יוצאים כלל מצות 'כל השונה הלכות'. גם מבואר בספרים הקדושים כי בעת עמדו מלימודו יעיין במה שלמד מה שיש מהם מהדברים אשר יוכל לקיימם, כי בזה יקיים מה שמתפלל בכל יום 'ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים'. גם זה ידוע לאנשים כמוני כגילי, כי בעת למדנו דף גמרא אשר בו כמה וכמה הלכות, ולדאבון נפשינו אין אתנו יודע אפילו הלכה אחת פסוקה וברורה.

אמת כי גדולי תורה ואנשי שם אינם בסוג זה, אבל אנשים פשוטי ערך כמוני, מה יעשו לצאת ידי חובתם שאין להם פנאי. אם לומדים גפ"ת, אין להם פנאי ללמוד שולחן ערוך. אם לומדים שולחן ערוך אין להם פנאי ללמוד גמרא.

על כן עוררני רעיוני ללקט נפזרים ולקבוע בדפוס על מסכת הש"ס דף על דף כפי המצוין בעין משפט ונר מצוה, הלכה פסוקה וברורה, כפי המבואר בכל ארבעה חלקי שולחן ערוך מחבר עם באר היטב, ובזה אחר לימוד דף גמרא יקח לו ספרי 'יד חיים' וימצא מרגוע לנפשו, ויוכל לקיים דברי הדרישה הנ"ל, וילמוד בספרי זה הלכה פסוקה על כל דף ודף, ולא יצרך לבלות זמן רב על זה לחפש אנה ואנה בארבעה חלקי שולחן ערוך, כי באיזה מינוטין ידע מיניה וביה הלכה פסוקה על דף שלמד, ויקיים בזה מה שמבואר בספרים הקדושים הנ"ל.

ולא הבאתי רק דינים הנוהגים בזמנינו זה, ולא הלכתא למשיחא, גלל כן אם אינו מציון בשולחן ערוך לא העתקתי דברי הרמב"ם ז"ל אף שהם הלכה פסוקה.

גם יהיה לתועלת ספרי 'יד חיים' לחברה ש"ס הנהוגים בינינו שלומדים בכל יום מסכת דף על דף, אחר לימודם אם ירצו ילמדו הלכות פסוקות ממה שלמדו בגפ"ת דף על דף, ואין צריך לזה עת רב רק איזה מיניטין ויהיו נרשמים הלכות פסוקות בזכרונם.

ומה גם לבחורים הלומדים בישיבות יהיה לתועלת גדול אשר לומדים בכל שבוע ב' או ג' דפים גמרא בעל פה ונרשמים בזיכרונם דברי הגמרא, כי הלומד ילד דומה לדיו כתובה על נייר חדש, והם פוסקים מן הגמרא ואינם יודעים כי בכל הלכה יש כמה וכמה פרטי דינים בשולחן ערוך, ובלמדם בספרי יונצלו ממכשול בעזרת ה' יתברך.

גם למלמדי תינוקות יהיה לתועלת בעזרת ה' אם יחנכו לתלמידיהם ללמוד הלכה פסוקה על הגמרא ממה שלמדו עמהם מדי שבוע בשבוע.

גם זאת לא אכזב כי בדעתי היה להדפיס זאת המחברת עם הגפ"ת על גליון המסכת דף על דף, או על כל פנים בסוף המסכת, רק מחמת הוצאות הדפוס כי רבה הוא, הכרחתי להדפיס חיבור לבדו. ויהי רצון שיהא זה המעט לרצון לפני אדון כל. והנני מברך לפני יוצרי ובוראי בקידה והשתחויה שזיכני והחייני לזה. והנני מתפלל על להבא 'ריבונו של עולם כשם שעזרתני לזה הספר על מסכת ברכות, כן אזכה לגמור ולהדפיס על שארי מסכתות הש"ס ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

קראתי שם החיבור 'יד חיים' מפני ב' טעמים. א' על שם הפסוק (ישעיה נה) "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו' וכו'. ב' בהם מרומז שם אבי מורי ושם אמי מורתי ז"ל ושמי. בתיבת 'יד' מרומז בראשי תיבות שם אבי מורי י' 'יהודה' ז"ל ושם אמי מורתי ד' 'דבורה' ז"ל, ושמים 'חיים'.

ומנשים באוהל תבורך זוגתי מרת זיסעל תחיה בטוב ובנעימים סלה, כי גם היא היתה בעזרתי בהדפסת ספרי, גלל כן תהא משכורתה ברוך.

ועתה אל אחינו בני ישראל היקרים בקשתי קחו לכם ברכה בכסף מלא, כי בזה תסייעו אותי להדפיס על שאר מסכת הש"ס הנצרכים לאנשים כגילי, ויהיה לכם חלק במצוה לזכות את הרבים.

יום שנכפל בו 'כי טוב' לסדר "ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים" שנת 'אנא תרחם' לפ"ק, פה עדעלין תע"א.

ה"ק חיים בן הרבני מו"ה יהודא ענגלענדער ז"ל מילדי ק"ק מונקאטש יצ"ו.

*ועל הטוב יזכר כבוד ידידי הרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה יושב בסיב"ת תחכמוני אהלה של תורה כבוד מו"ה ר' אשר קלאפטער נ"י מפה כי בעת אשר אני משוטט ברעיוני אם להדפיס או לו, בא אלי ידידי הנ"ל ואמר לי שאדפיס איזה ספר על מסכת הש"ס מטעם הכמוס אתנו, וזה היה לי במקצת לאחי-עזר ולאחי-סמך וסעד להדפסת ספרי, על כך יהוא משכרתו שלימה מאת ה' יתברך שיזכה לזקנה טובה וכל טוב עד ביאת גואל צדק. אמר כן יהי רצון.

(הקדמת יד חיים)

ר' חיים (הנריק) אנגלרד (ענגלענדער) – נולד במונקטש בשנת 1887 לאביו ר' יהודה ב"ר משה יצחק, ולאמו דבורה ב"ר יוסף אריה גולדברגר. הוא התגורר בעדעלין (אדלני, הונגריה) והתפרנס ממלאכת כפיו בעבודתו כשען. היה נשוי לזיסעל (ג'ני) בת ר' שמואל אהרן ב"ר יוסף יוחנן ומרת מירל בת הרב משה הלוי היימליך, מורה הוראה בקהילת בערעגסאז ומתלמידי החתם סופר.

בתו רויזא נפטרה בעודה ילדה.

ר' חיים חיבר את הספר "יד חיים" (עדעלין, ת"ש), הכולל לקט הלכות פסוקות על סדר מסכת ברכות. בהסכמתו לספר כתב רבה של עדעלין, הרב ישראל אברהם אלטר לאנדא, כי המחבר הוא "ידידי הרבני החריף ובקי בתורה ויראה טהורה מתון ומסיק שמעתתא ותיק מלא עתיק איש חמודות וכו'… איש תלמיד חכם הוא ונאמן על הלקט שאין בו שכחה".

שכן שלו העיד כי ר' חיים נהרג עם רעייתו באושוויץ בסיון תש"ד, אך ממסמכים מאוחרים יותר עולה כי הועבר ממחנה אושוויץ לעבודה במחנה מטהאוזן שבאוסטריה ושם נספה בתאריך 31.03.45 (י"ז בניסן תש"ה).