להגדיל תושיה שלא תשתכח תורה מישראל / הרב יוסף ביאליסטוצקי הי”ד
הקדמה קצרה והתנצלות המלקט
ישתבח הבורא ויתהלל היוצר שהבאני עד הבאני עד הלום לשלוח על פני תבל חלק אחד מחבורי מסורה גדולה על כל הש”ס ועל כל כתבי קדש שזכיתי והתחלתי לסדר אותם, ה’ יעזרני להדפיסם לזכות בו את כל לומדי תורה הקדושה בבקיאות, ועוסקים בה לשמה.
על חבורי זה כמה שנים עמלתי ויגעתי, ואני מאמין שימצא חן בעיני הלומדים וכל השוקדים על דלתי התורה הקדושה והתלמוד ימצאו בו חוסן רב ויהיה בעזרת ה’ יתברך לתועלת מרובה להגדיל תושיה ולצור תורה בלמודים.
ברם יודע אני שרבים המביטים שם כל ספר חדש בסקירה שטחית יחליטו על פי העוף עין שאין בלקוטים הללו כל חדש, ינענעון ראש וישאלו הן יש לנו כבר ציונים ומראה מקומות עומדים ונדפסים בכל התלמוד, הרי הם סימני מסורת הש”ס והמלקט החדש שהביא שאר המאמרים בלשונם, מה בא ללמדנו. לזאת מצאתי מחויב להתנצל בזה ולהראות עי כל אשר הוספתי, ועל מה אדני חיבורי הטבעו. והקדמונים בעבודתם לא שמו עליהם לב, ומקום הניחו לי להתגדר בו, ומובטח אני שכל מבין דבר אחרי עיון מעט ימצא תשובה ניצחת על שאלתו ויענה ויאמר צדקת.
וקודם אספר תולדות חבורי
מתחלה כל המראה מקומות קבצתי בתור רשימות לזיכרון בשביל עצמי בשעת למודי על פי דרך הפשט בטרם יעמיק בפלפול חריפתא. וכן עשיתי בעזרת ה’ יתברך ורשמתי בתנ”ך שלי כעין מסורה, כי ראיתי שחסר עוד ספר כזה שיקבץ את הלשונות שבתנ”ך שתהינה מקובצות משולבות אל מקראות אחרות המתאימות ומתייחסות לתוכן אחד. וכבר אספתי לי חומר רב מכל הכתובים בכתבי קודש על ידי סידור נכון.
ובזמן האחרון גמרתי לאסוף המאמרים מדברי חז”ל בכל דף גמרא בכל הש”ס ולעשות ספר מסורה גדולה מן דברי חז”ל המשובצים ומשולבים על פי לשונם למקומות אחרים ועל ידי עבודתי בלקוטים הללו נוכחתי שכמה מילתא דתמיה לכאורה, אבל על ידי המקומות שעשירים במקום אחר יתבררו ויתלבנו יפה.
וחוץ מזה יהיה ‘מסורה גדולה’ אגב אורחא לתועלת לחזק הזיכרון והמאמר יהיה רגיל על לשון הלומד. וכאשר נסתכל היטב נראה כי רבינו הקדוש מסדר המשניות אחז דרך זה אשר הוא דרך קצרה וכלל יחד במקום אחד כמה הלכות שונות השוות באיכותיהם כמו משנה ראשונה ברכות, ‘וכל מה שאמרו חכמים עד חצות – הקטר חלבים ואיברים’ וכו’, וכן ‘שבועות שתים שהן ארבע, ידיעות הטומאה… מראות נגעים… יציאות השבת שתים שהן ארבע’, והוא כמו במסורה גדולה. ‘הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן, הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן, הכל סומכין חוץ וכו’ הכל שוחטין חוץ’ וכו’ ועוד, וכן כל ‘אין בין’ בפרק א’ דמגילה, וכן בפרק א’ דחולין, ‘נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה, כשר בתורין פסול בבני יונה, ועוד שם, וכל מסכת עדויות הוא רק לעניין זה, כמו ר’ יהודה בן בבא העיד חמישה דברים, שממאנים את הקטנה ושמשיאין את האשה על פי עד אחד, ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש’, והזכירם יחד כי כלל כל מילתא דתמונתם מדכר דכירי אינשי. וכן כל כיוצא בדבר אתה אומר (מ”ק ט”ז:) ‘על אודות האשה הכושית אשר לקח’, וחשב שם שלשה, ונמסרים הכל במסורה גדולה (יבמות ס:) וכל הש”ס וכל מדרשים מלאים מזה, כי על ידי מסורה כזאת יהיו נהירין לכל שבילי הגמרא ונהרא ונהרא ופשטיה. את ספרי בכתבי יד הצעתי לפני גדולי תורה ולחכמים מביני דבר והמה שבחו את פועל ידי ואמרו שראוי הוא לראות אור.
הנה כמו שעל מקראי קודש יש מסורה רבתא מקדמונים מעשה ידיהם של חכמים וסופרים שספרו כל אותיות שבתורה, וגם על הגמרא הקדושה עשו כבר קדמוני רבותינו סימנים בתוך האגדות וההלכות לשם זיכרון באו, אחר כך גדולים וטובים ממנו והוסיפו ציונים על מאמרים המובאים במקומות אחרים כדמותם וצלמם, אבל מקום הניחו לי להתגדר לעשות כאמור אזנים לתורה באופן אחר. ולא אספתי המאמרים המובאים במסורת הש”ס, אטו כי רוכלא ליחשוב וליזל. ומה שלא התחלתי במסכת ברכות טעמי ונימוקי עמי. הוצאות הדפוס מרובות, ועכשיו מחמת בגידת הזמן שאין פרוטה מצויה נמלכתי עם ידידיי ויעצתי במכתיר ועל פי עצתם נתתי הבכורה למסכת חגיגה שבקרוב מתחילים חברינו ללמוד דף היומי במסכת זו. ואחריו יאיר נתיב על יבמות בעזרת ה’ יתברך. ואחריו אקווה לה’ להתחיל להדפיס על ברכות, ואקווה שכל אחד מהלומדים בו ישבע רצון ממנו ויאמר ‘ברם זכור אותו האיש לטוב שעשה דבר גדול שלא לשתכח תורה מישראל’.
יוסף ב”ר שלמה שלום ישראל ז”ל שמו.
הרה”ח יוסף ביליסטוקי (ביאליסטוצקי / ביאלוסטוצקי/ ‘ר’ יוסף שמואל חסיד’ס’) הי”ד, נולד בשנת 1881 ברציונז להוריו שלמה שלום ישראל וחנה פרידה בת ר’ שמואל החסיד. הוא היה סוחר, תלמיד חכם וחסיד מובהק ממתפללי השטיבלעך של חסידי גור מזגריז’ (זגערזש), ושמר על הדור הצעיר שילכו בדרכי אבותיהם. חיבר את הספר “מסורה גדולה” ובו ציונים למאמרי חז”ל הדומים למאמרם במסכת חגיגה (פיעטרקוב תרצ”ג). שאר ספרו על שאר מסכתות הש”ס ועל התנ”ך, נותר בכתב יד ואבד בשואה.
הספר “מסורה גדולה” הנ”ל, זכה להסכמתם של רבני זגריזש ושל האדמו”ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר, הרב מאיר אלטר, הרב יעקב מאיר בידרמן, הרב חנוך צבי הכהן אב”ד בענדין, הרב מנחם מנדל אלטר מפאביאניץ, רבי דוד בורנשטיין האדמו”ר מסוכוטשוב, רבי יצחק זליג מורגנשטרן האדמו”ר מקוצק אב”ד סוקולוב, רבי מנחם מנדל האדמו”ר מסטריקוב, הרב מאיר שפירא אב”ד ור”מ לובלין והרב מנחם זמבה.
חידושים נוספים ממנו יצאו לאור בקובצי ‘וילקט יוסף’, בהוצאת הרב יוסף הכהן שוורץ הי”ד.
בשנת תרפ”ז ערך את לוח זמני היום, בו נהג להשתמש גם האדמו”ר ה”אמרי אמת” מגור.
נשא לאשה את מרת מרים לבית קורן. במהלך השואה נכלא עם רעייתו בגטו לודז’. השתמר מכתב שכתב בהיותו בגטו:
כבוד רבני דאתרא פה געטא
שואל ומבקש מכבודכם
כאשר הייתי בשנה העברה משגיח בתנור במצות
ברחוב בערזינער מספר 51 ושמתי עין שם על כל
הנעסק להיות בהכשר גדול כן גם עתה שאלתי
מכבודכם להיות שם משגיח להיות יכול להרויח על
חג הפסח, וכן כאשר יהיה לכם מכסף תמיכה על יום טוב
יהיה לכם לזכרון את שמי על תמיכה הגונה כי טפלי
תלוי בי ששה נפשות וכן יהיה לכם לזכרון לפני
אדון עולם להיות בכלל כל העתידים לישועה בקרוב
דברי הבטוח כי תמלא את בקשתו
יוסף ביאלוסטאקי מזגיערש ברחוב
זאווישע 2/47 בעל המחבר ספר
מסורה גדולה על כל הש”ס ותנ”ך ובעל הלוח
הכולל מזגערש
הרב, רעייתו, וחלק ממשפחתו, גורשו מלודז’ לאושוויץ בטרנספורט מס’ 38, והגיעו למחנה המוות בתאריך י’ בניסן תש”ד (1944), עוד לפני הגעת חג הפסח, הם נהרגו שם עקה”ש כעבור זמן קצר. בין הנספים בתם חנה פרידה (אשת מתתיהו ברנט, ובתם פסיה פרימט בת ה-5), בנם ישראל, בתם מלכה (בת ה-20) ובתם רחל (בת 14)..
שרדו בניהם, שמואל (ניצול מאושוויץ, דמות מופת מחשובי חסידי גור, התחתן בשנת תש”ח עם אידיל הענא, ניצולת שואה, בתו של הרה”ח ר’ צבי פרץ סקולסקי הי”ד) ושמחה (רעייתו חיה שרה בת מנדל ברנט, נספתה באושוויץ עם בתם חנה’לה פרידה בת ה-5. לאחר שעלה לארץ ישראל התיישב בבני ברק).
מספר הצפיות במאמר: 5
