מאימתי יוכל היות השלום בישראל / הרב כלב מאיר פייבל זיו הי"ד

… נמצא יצא לנו מדברינו דמחשבה מועיל לטמא וכל שכן דמחשבה יועיל לטהר עצמו במצות, על כן בזה נוכל לישב משנה י"ב א"ר יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל לאוהבי יש, דקשה קושית התוספות יום טוב ז"ל שהקשה מאי לכל צדיק וצדיק, דיש לתרץ באופן זה על פי מה שאמרו רז"ל (בסנהדרין קי"א ע"א) על הפסיק לכן הרחיבה שאול ופערה פיה לבלי חוק, אמר ריש לקיש מי שמשייר אפילו חוק אחד, ור׳ יוחנן אמר אפילו לא למד אלא חוק אחד:

ונראה לי לומר דמחולקין בזה, אי מצוות צריכות כוונה או אין צריכות כוונה, דהנה יש מחלוקת בין המפרשים מהו נקרא צדיק. יש אומרים דצדיק אינו נקרא כי אם שמקיים תרי"ג מצוות אפילו בלא כוונה, ויש אומרים דצדיק נקרא אפילו אינו מקיים רק מקצת מצוות, אך אם הוא בכוונה עצומה ובמחשבה טהורה. ובזה פליגי ריש לקש ור׳ יוחנן, דריש לקיש סבר דמצוות אינן צריכות כוונה ולא נקרא צדיק רק מי למקיים כל התרי"ג מצות, על כן אמר מי שמשייר אפילו חוק אחד, אבל ר' יוחנן סבר אפילו לא למד אלא חוק אחד רק שמכווין, נקרא צדיק:

ובזה יתבאר דברי ר׳ יהושע בן לוי דכוונתו כך הוא, מתיר הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק, הן הצדיק שמקיים כל התרי"ג מצות שלא בכוונה, והן הצדיק שמקיים רק מקצת מצות ובכוונה עצומה ובמחשבה טהורה. אך זאת נוכל לשאול הלא צווה הקב"ה לקיים כל התרי"ג מצות, ואיך יכול כל אדם לקיים אותם הלא בהתרי"ג מצות יש מצות כהונה מה שאין נוהג בישראלים, ועוד מצוות שאין כל אדם יכול לקיימם? רק אם יש שלום בישראל אזי נחשבו כולם כגוף אחד, ומה שיעשה זה נחשב כאילו עשה חבירו וכולם בכלל יכולים לקיים כל התרי"ג מצוות, על כן זאת נוכל להלביש בדברי ר׳ שמעון בן חלפתא שמסיים את המשנה אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר "ה׳ עוז יברך את עמו בשלום", כי ע"י השלום יתקיים כל התרי"ג מצות, והתוספות יום טוב פירש "עוז", זה תורה.

ולכאורה יש עוד להקשות הלא ע"י התורה ימצאו מחלוקת בישראל בין תלמידי חכמים לעמי ארצות כדאיתא (בפסחים מ"ט ע"א) אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, אלמא יש שנאה בין תלמידי חכמים לעמי הארצות ע"י התורה? אך גם זאת נוכל לתרץ הדבר בהך דאיתא (בברכות ס"ז ע"ב ובסוטה כ"ב ע"א) תנו רבנן איזה עם הארץ כל שאינו קורא קריאת שמע שחרית וערבית דברי ר' אליעזר וכו'. על כן זאת נוכל לרמז משנה ראשונה דברכות מאימתי קורין את שמע בערבית, שתהיה השאלה מאימתי יוכל היות השלום בישראל, ע"י שיהיו קורין את שמע בערבית אז תהיה שלום בין עמי הארצות לבין תלמידי חכמים, ואז יוכל כל ישראל לקיים כל התורה כולה והתרי"ג מצות, יהי רצון שיתגבר השלום בישראל וישובו לארצם בשלום וחדוה במהרה בימינו אמן סלה ונזכה לראות בנין בית המקדש במהרה בימינו אמן סלה:

(סיום על ששה סדרי משנה, גולת כלב)

—

הרב כלב מאיר פייבל הי"ד נולד לאביו ר' שמואל יחיאל זיו בעיר שאד שבפלך קובנה בליטא. ספרו "גולת כלב" יצא בתרס"ו עם הסכמות הרב משה דאנישעווסקי מסלבודקה והרב שמואל יעקב רבינוביץ מיעלאק.

כן מופיעה שם המלצת הרב צבי הירש רבינוביץ מקובנה להיותו ראוי לתפקיד רב ואב"ד:

כאשר יודע אנכי מכבר את כבוד הרב הג׳ חריף ובקי משנתו זך ונקי וירא אלקים באמת וכו' מוה׳ כלב מאיר זיו נ"י מפה, אשר ידיו רב לו בגמרא ופוסקים, ורב חילו לחדש חדושים ערבים ונעימים, ולבד עוצם תורתו ויראתו, הוא מצוין במדותיו הטובות והנחמדות, וכעת דחיקא ליה שעתא טובא, וההכרח יאלצהו לבקש מקום לשרת שם בקודש ולהיות רב ואב"ד והנני להודיע תהלתו אשר ראוי הוא לכהן פאר בקהילה חשובה ומפוארה בישראל, והעדה שתבחרהו לרב ואב"ד ימצאו בו את כל חפצם בכל הפרטים, וחפץ ה' יצליח בידו להביאהו אל המנוחה אשי ממקומו יקראוהו לשבת על כסא הרבנות בעיר חשובה ומפוארה כנפשו הטהורה, ונפש המדבר לכבוד התורה והאי גברא רבא ויקירא :

הרב היה אב"ד מיישאד, ונתקבל בתרפ"ט לרב ואב"ד בעיר שילעל.

גיסו הרב זעליג ראובן בנגיס זצ"ל מזכירו בספרו "לפלגות ראובן". ב"תורת ארץ ישראל" (תרצ"ב–תרצ"ג) מופיעים שו"ת של הרב כלב מאיר בהלכות שבת.

בספר דברי אפרים נמסר שהרב נהרג באב תש"א, אך באוצר הרבנים מצוין שנספה בתש"ג.