הערות בדין אמירת ברכת 'המפיל' למי שהיה ער כל הלילה והולך לישון שינת קבע בבוקר / הרב שמואל זנוויל גליקליך הי"ד
ואם ניעור כל הלילה ובבוקר הולך לישן שינה קבע אי צריך לברך קודם השינה ברכה 'המפיל', הערני ידידי הה"ג מו"ה שמואל זנוויל נ"י מפה, דבשו"ת 'פרי השדה' נסתפק בזה, וכן כתב בשו"ת 'תשורת ש"י', ומצדד לאומרו והניח בצריך עיון. וכן הובא דבריו בשו"ת 'בנין דוד'. ועוד הביא בשם 'אשל אברהם' מבוטשאטש שכתב, דאפילו אם ניעור כל הלילה וישן ביום שינה קבע אין צריך לברך. וכן נהגו ביום הושענא רבה, דאף שנעורין כל הלילה אין מברכין ביום, רק שטוב להרהר הברכה או לומר בנוסח רחמנא, עיין שם. (ובספרי 'לקוטי פנחס' על פדיון הבן ס"ק ק"ו הארכתי בזה). וכן כתב בתשובות 'קרן לדוד' שם ,ובלקוטי מהרי"ח בהגהות 'זכרון מנחם' אות ב, ועיין שם ובספר התעוררות תשובה [מאת הרב שמעון סופר הי"ד] מסתפק גם כן בזה, ודעתו שלא לברך. עיין שם.
(מנחה חדשה, מאת הרב פנחס זליג הכהן שוורץ הי"ד, סי' תצד, א, עמו' קסב)
מידידי הרב הגאון מוה"ר שמואל זאנוויל גליקליך נ"י [הי"ד] מפה, בזה הלשון, דיש להסתפק אם טעה בחג השבועות, לאחר שאכל בשר בתוך שש שעות בירך על מאכל חלב, אם מותר לו לאכול פחות מכזית, אף לשיטת הסוברים דבכל השנה אסור לו לאכול באופן זה אלא יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ועיין בשו"ת לבושי מרדכי מהדורה תניינא חלק יורה דעה סי' קס"ז, ובשערי תשובה סי' תקס"ח ס"ק א', ודעת קדושים סי' פ"ט, מכל מקום בחג השבועות נראה לעניות דעתי דמותר כיון דהרבה פוסקים סוברים דאין צריך להמתין שש שעות אף לכתחלה. עיין חק יעקב ובאר היטב ודרכי תשובה סי' פ"ט. ואף שאנו לא קיימא לן כן לכתחילה, מכל מקום יש לסמוך בדיעבד להתיר לאכול קצת באופן זה, כי ידוע הכלל דבדרבנן היכא דיש דיעה להתיר לכתחילה, אף דלא קיימא לן כן, מכל מקום בדיעבד מותר. עיין מגן אברהם סי' שכ"ג ס"ק י"א וסי' תנ"ד ס"ק י"א, ועיין בדרכי שלום כללי הש"ס להמהרש"ם ז"ל סי' תפ"ח ס"ק י"א כמה מקומות לזה. אם כן כאן יש לסמוך על זה דמותר. כן נראה לי. ואפשר לצדד להתיר גם בכל השנה, וצריך עיון. עד כאן.
(שם, סי' תצד, ג, עמו' קצד)
הרב שמואל זנוויל גליקליך הי"ד, נולד בקליינווארדיין בשנת תר"ע, לאימו אלטע קריינדל (בת ר' מיכאל ז'ירקער מקליינווארדיין), ולאביו, הרב יוסף מנחם (ר' יוזעף) גליקליך הי"ד, בעל התפילה בקלויז בקליינווארדיין.
הרב שמואל זנוויל היה תלמידם של אביו ושל רבי שמואל גרוס אב"ד קראלי, והיה תלמיד חכם מתמיד שלמד תורה מתוך הדחק, 'אברך ותיק וחסיד חריף ובקי טובא ירא ושלם' (מתוך מכתבו של רבי משה חיים סג"ל ליטש רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין).
בשנת תרצ"א הוא הוסמך בידי הגאון בעל 'לבושי מרדכי' ממאד, שכתב עליו 'קנקן חדש מלא ישן, לא ראיתי כמוהו'.
הרב שמואל זנוויל התחתן עם רחל, בת האדמו"ר רבי יחיאל לאבין ממאקאווא (חתנו של הרב יוסף מאיר פולק הי"ד האדמו"ר מברגסאז ספינקא).
הרב שמואל זנוויל הוזכר בספרי השו"ת של גאוני דורו: 'יגל יעקב' מאת רבי חיים מרדכי יעקב גאטליב אב"ד מישקאלץ, 'שמע ישראל' מאת רבי ישראל חיים סמט, 'בית ישראל' מאת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין, וכן ב'תמימי דרך' ו'תולדות שמואל' על תרי"ג מצות, ובירחון 'אור תורה'. היו לו חיבורים בכתב יד, ובהם: שו"ת 'לקוטי שמואל' על שלחן ערוך, וקונטרס על כללי תורה וש"ס. ככל הנראה אבדו כתבי יד אלו בשואה.
הרב היה מצאצאי הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ, הרה"ק מהרי"א ובעל 'עטרת צבי' מזידטשוב, הרה"ק שר שלום מבעלזא, הרה"ק רבי שמעון מירוסלוב, ולמעלה בקודש עד בעל התוספות יום טוב וש"ך.
בשנת ת"ש כתב, עם אביו, מכתבים ל'עזרת תורה', בחודש שבט ובחודש ניסן, בבקשת סיוע, לאור מצוקתם הקשה. למכתב הראשון צורפה המלצתו של הרב משה חיים סג"ל ליטש רוזנבוים זצ"ל רב, אב"ד ור"מ בקהל קליינוורדן.
הרבנית רחל ובנם, אשר ישעיה, נספו באושוויץ בי' בסיון תש"ד. הי"ד. הרב הובל לאושוויץ ואבדו עקבותיו. הי"ד.
אביו נספה בי"ב בסיון תש"ג