לשבת חנוכה / הרב יהושע בוקסבוים הי"ד

במדרש "ופרעה חולם", הרשעים חולמים רק מן הארץ, שנאמר "והנה שבע פרות וכו'". הצדיקים חולמין מן השמים ומן הארץ, שנאמר גבי יעקב אבינו ע"ה "מוצב ארצה וכו' וראשו מגיע השמימה". וגבי יוסף ע"ה "והנה אנחנו מאלמים אלומים וכו', והנה השמש והירח וכו'". יש לפרש בדרך מוסר דבאמת חיי אדם בעולם הזה כאיש חולם חלום שבונה מצודות ובנין מלכים ואוצר בם כל כלי חמדה ומשכיות כסף ותתענג נפשו בהם. וכאשר יקוץ בבוקר יציץ וחלף ואיננו. כן העולם חושבים שכל תכליתם והוייתם רק לטרוח יום ולילה לאסוף חיל ורכוש למען ישבעו ויתענגו וישכחו כי לא לתכלית זאת נשלחה הנשמה לעולם השפל. אולם כאשר ידכה וישוח מיד ה' אשר נגע בו, אז יתעורר ויקיץ הוי ואבוי כי חשבתי בשלוי בל אמוט – אבל הצדיקים בכל אופן ומעמד ומצב שהם עומדים תמיד עיניהם ולבם לידע כי המה רק כגר בארץ וכאזרח נוטה ללון וכל חיי עולם הזה כחלום יעוף. ורק עיקר התכלית לאצור חיל בתורה ומצות ומעשים טובים ולזכור תמיד את הבורא יתברך שמו שעושה עמו חסד ורחמים בכל עת ובכל שעה. כן לעומת זו תמיד בכל עת יזדרז לקיים מצות לירא את ה' ולאהבה אותו להודות ולהלל לפניו בכל עת, הן בשלותו הן בצערו חלילה. וזהו שאמרו, הרשעים אינם זוכרים כי חייהם רק הבל וחלום, רק כשהם נדכאים ונשפלים עד ארץ, כמו פרעה, שרק אז התפעם רוחו בחשבו כי יבואו עליו פגעים רעים, כמו שאמרו חרטומיו. אכן הצדיקים תמיד יודעים כי העולם הזה כחלום הן כשמוצב ארצה, הן כשראשו מגיע השמימה.

ובהפטרה (זכריה ד,ב) "ראיתי והנה מנורת זהב וכו' ושני זתים וכו' מימין ומשמאל מי אתה הר הגדול וכו' והוציא את אבן וכו'". על פי מה שאמרו מדרש וישלח, נשר שלח למנחה, על פי מה שאמר הרב הקדוש מלובלין זצ"ל, יאה עניותא לישראל כורדא סומקא לסוסיא חוורא – דבאמת ישראל צריכין עשירות וברכה רבה, כי צריך להרבות הוצאות לתלמוד תורה ומצות ומעשים טובים וצדקה וחסד לשבתות וימים טובים להזמין עניים ולהאכיל ללומדי תורה ולהחזיק התורה. אכן, אמר יעקב אבינו ע"ה, "למה תתראו?" בחוץ וברחובות קריה לא יתראה ישראל לעשיר, אדרבה האומות לא יראו עליו שובע, רק בשבתו בבית בין בני ביתו בוודאי לא יחסר לו מאומה. והנה הסוס כשמוליכין אותו לשוק אז מלבישים אותו הוורדא ושאר כליו, אכן כשהוא בדיר שלו, אז מפשיטין מעליו כל המשא למען ירווח לו וינוח מטרחו ויגיעו. וזה אומרו, כמו במקום שנאה לסוס הכלים שלו, דהיינו בחוץ, שם נאה לישראל עניותא, דהיינו מבחוץ בעיני העמים יתנהג בצמצום כאיש פשוט ועני ואל יתנו בו רע עין. ודברי פי חכם חן. זי"ע.

ובזה אמרתי (במדבר כג,ט) "הן עם לבדד", כשישראל בבדידות בביתו ובתוך עמו הוא יושב, אז ישכון במשכנות שאננים ומובטחים. אכן "ובגוים", לא ירצה להיות חשוב ונכבד "לא יתחשב". ודו"ק. וידוע מה שפירש מהר"מ שיק זצ"ל (בראשית מח,יא) "ראה פניך לא פללתי והנה הראה וכו'", דיוסף הצדיק ע"ה הגם שהיה משנה למלך במצרים והיה יכול לגדל בניו לשרים ופרתמים, ואף שזה היה בשבילו ניסיון גדול בכל זאת עמד בצדקו ובחר לבניו לשבת בחדרי תורה בארץ גושן, ומאס בשבת גדולים שרי צוען, והדריך בניו בדרכי התורה בלבוש יהודי ובלשון יהודית. ואדרבה על ידי זה נתגדל כבודו בגוים – והנה יעקב אבינו ע"ה היה מתיירא שמא חס ושלום אבד יוסף צלמו, צלם אלוקים, מעל פניו בהתערבו בגוים. ועתה זכה שראה עצמו וצורתו הקדושה גם בבני יוסף, כי צלם אלוקים האיר על פניהם. וזהו שאמר "הראה אותי" בעצמי "גם את זרעיך", ונכרים כי המה זרע ברך ה', זרע יעקב.

ובשגיאה הזאת שגו הרבה מן העם כי חושבין אם מתנהגים במנהגי האומות אז יהיו נכבדים בעיניהם. והניסיון מלמדנו ההיפך. כי הן זה רבות בשנים לא היתה השנאה כל כך גדולה כמו בדורנו, שישראל כקוצים בעיניהם בכל עבר ופנה, רחמנא ליצלן. וכל זה רק מחמת (שמות א,ז) "ותמלא הארץ אותם", שהמה בכל המקומות יפרצו ויקפצו בראש, וזה גורם השנאה כידוע. לא כההמון שאיש יהודי שלובש מלבוש יהודי ולשון יהודי נבזה בעיניהם. כי זה רק בעין אדם חסר שכל, אבל גדוליהם לא ישנאו איש יהודי אמיתי. אדרבה, נכבד בעיניהם התנהגותו על פי התורה בכל ענין, כאשר באוזנינו שמענו. ועיקר רק עבור שיש אנשים יהודים שרוכבים ברכש ואחשתרנים בסוסים ופרדים כאחד משרי עמים וכמעט קט שישיג עושר, הוא נוסע במרכבות מלכים וביתו משוח בששר ואטוני מצרים ומרבדי פרס. וזה רע וצר בעיני עשו, כי באמת זה היה ברכת עשו, כי בעניני עולם הזה יתראה עשו לעין כל, כי הוא השליט. ויצחק בירך את יעקב בכל מיני ברכות משמים ומשמני הארץ, אכן לבדד ישכון, וכהנ"ל שעשו לא ירגיש זאת, כי עשו לא יצטער רק אם יעקב ירצה להיות יושב בכל מקום על גפי מרומי קרת. ואז "כאשר תריד", שירגיש עשו שיעקב רוצה להגביה עצמו עליו, אז יצטער "ופרקת עולו" ודו"ק. וזהו שאמרו, כשרצה יעקב לפייס את עשו הסביר לו העניין, כי הוא כדוגמת נשר, כמו שפירש רש"י ז"ל בתהלים, "תתחדש כנשר", כי כשהנשר יעוף בשמים למעלה למעלה אז ישרפו כנפיו – כן יעקב עיקר ברכותיו אם לא ירצה להתראות ברחובות קריה בעשרו וברכתו, לא כן אם ירצה כנשר להגביה על עשו אז כנ"ל. ודו"ק.

ובמדרש בראשית רבה, "וחושך זה יון, שהשחירו פניהם כשולי קדרה". אולי יש לרמז בעמקות דבריהם הקדושים, כי פשתה מספחת חכמת יונית והמון עם חשבו כי אם יתנהגו עמהם באחווה ולא יתראו בחוצות במלבוש ולשון יהודי ויתדמו קצת בענייני היונים, אז יהיו עמהם בשלום ושלווה, כאשר טועים גם עתה מדלת העם. אכן נהפוך הוא, כי על ידי זה הגדיל אויב וגבר עליהם גזירות רעות, רחמנא ליצלן. ועיין ברמזי רמב"ן הקדוש פרשת וישלח ודו"ק. וידוע מה שפירש הגאון מנ"ש "הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום", כי הקדרה עושה שלום בין אש למים. ודו"ק. והם חשבו להיות כקדרה, אכן הושחרו פניהם על ידי זה – ולכן הצדיקים הקדושים הכהנים הבינו כל זאת ולמדו דעת לעם כי העיקר לאחוז בתוקף עוז בדרכי תורתנו הקדושה ללמד בניהם חכמת תורה הקדושה ולהתחזק בשמירת שבת קודש ובענייני יהדות גם ברחובות קריה בחוצות ושווקים, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. על כן צוו לנו להדליק נר על פתח ביתו בחוץ, ואדרבה, זהו יגרום שלום, ואז יפרקו מעל צווארם עול מלכות.

ויש לרמז בהפטרה ענין הנ"ל כי זית רומז לשלום. ויש שני אופנים, אחד שחושבים ההמון לילך בדרך שמאל להתדמות לאומות העולם, חס ושלום. אבל עיקר השלום יהיה רק אם הולכים בדרך ימין תורתנו הקדושה. וזהו שאמר (זכריה ד,ג) "ראיתי והנה מנורת זהב", רמז על ישראל כמו שאמרו במדרש "וגולה על ראשה", הוא על הגלות, גם אז יהיה לישראל זהב וכל טוב, "ושנים זתים עליה", שני דרכים שגורמים שלום, דהיינו משמאל כשמקרבין עצמם לאומות העולם, אז יהיה להם אחווה, אבל לא זה העיקר, אדרבה, זה יוליכם לשמאל. ועיקר היא "ושבעה נרותיה מוצקות", הם היסוד והם יעמידו השלום, שבת, כמו שכתוב במדרש, ועוד "שבעה" הם דרכי האבות הקדושים לילך בדת יהודית גם ברחובות ובחוץ, ואז גם "הר הגדול", גם צר ואויב הגדול, "למישור" "לפני זרובבל", היהודי האמתי הדבוק בתורת חכמינו ז"ל והוציא גם לחוץ להדליק נר התורה גם מבחוץ, כי היא "אבן הראשה" אז "תשואות חן חן לה" בעיני כל, וזה יגרום השלום במהרה בימינו אמן.

(אור פני יהושע, פרשת מקץ)

הרב יהושע בוקסבוים הי"ד, מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה, נולד בפאפא שבהונגריה בשנת תרל"ז (1877) לאביו ר' יוסף, שהיה שוחט. בילדותו עבד בחנות של הוריו ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין הרב משה יוסף הופמן מחבר הספר "מי באר מים חיים" על מסכת ברכות. בהיותו בן שש עשרה למד אצל הרב שמואל רוזנברג מחבר שו"ת "באר שמואל" בישיבת אונסדורף. הוא למד בהתמדה מתוך הדחק, והיה לאחד מהתלמידים המצוינים בישיבה.

בשנת תרנ"ט (1899) הוסמך להוראה בידי רבו ובידי רבה של מאד, רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר מחבר הספר "לבושי מרדכי". נשא לאשה את מרים הי"ד בת הרב מאיר בלוך, ונולדו להם: ר' נפתלי הי"ד, ר' יונה (נולד בתרע"ט), ר' שמואל (נולד בתר"פ), ר' יחיאל יוסף הי"ד מו"צ ודיין בגלנטא חתן רבי גרשון אברהם גאלדבערגער אב"ד בערצאל מחבר הספר "נחלת הגרשוני", אסתר גינצבורג הי"ד, מלכה הורביץ הי"ד, ר' אברהם יצחק הי"ד רב ור"מ בקאניזא, יהודה הי"ד (נולד בתרפ"ו), רבקה הי"ד (נולדה בתרפ"ז) ומאיר חיים הי"ד (נולד בתרפ"ח).

הרב יהושע למד במשך עשר שנים כשהוא סמוך על שולחן חותנו בעיר אויהל. בתקופה זו כתב עשרות קונטרסים של דברי תורה, התעמק גם בלימוד התנ"ך, התקרב לחסידות והיה לחסידו של האדמו"ר משינאווה, רבי משה הלברשטם. בהמלצת רבו, רבי שמואל רוזנברג, מונה בשנת תר"ע (1910) לרבה של מגנדורף והקים בה ישיבה. בשנת תרפ"ב (1922) מונה לאב"ד גלנטה שבסלובקיה, הקים בה ישיבה גדולה שבשיאה מתנה הישיבה 230 תלמידים. הרב התייחס באופן אישי לכל תלמיד, בחן אותם לעתים קרובות ועודד אותם להשקיע ולהתעמק בלימודם. הוא סידר להם חדר אוכל מסודר ודאג אישית לכלכלת התלמידים מבני העניים. התלמידים נדרשו להקפיד על הופעתם החיצונית המסודרת. הרב עודד את תלמידיו ללמוד תנ"ך ומוסר, ואף לימוד לעתים מוסר בישיבה. הרב היה דרשן מעולה ונתן שיחות מרתקות בישיבה בשבתות. על אף אהבתו לארץ ישראל, ורצונו לעלות לארץ, דחה את עלייתו בשל מחויבותו לקהילתו ולתלמידיו. בנוסף הרב הצטרף לחברה קדישא בגלנטה.
יהודי גלנטה גורשו לאושוויץ-בירקנאו בסיוון תש"ד. לפני הנסיעה דרש הרב על מצוות קידוש השם ובמהלך הנסיעה שר עם תלמידיו "אני מאמין". הרב נספה באושוויץ בכ"ו בסיוון תש"ד.

שרידים מדברי תורתו, בהלכה באגדה, כונסו בידי תלמידיו בשני כרכים של הספר "אור פני יהושע", הכוללים

מקורות: אידישע וועלט פארומס, ויקיפדיה, אתר זכור, אתר המכלול, ערוץ התורה, דפי עד ב"יד ושם".

ראה עוד את תולדותיו ב"אלה אזכרה" ח"א, ובהקדמת "אור פני יהושע" עה"ת.

תמונה נדירה ממנו הוצג למכירה בבית המכירות Winners.