בכדי להשיג את המטרה הרוחנית יש לדאוג גם לקיום חומרי נאות / ר' אליעזר גרשון פרידנזון הי"ד

בין יתר ההרהורים העולים על לבי ביום השנה לפטירת האשה הגדולה שרה שנירר ע"ה, מתעוררת בי המחשבה על צד אחד חשוב מאד באישיותה הרבגונית של המנוחה אשר לא נתמצא כראוי ולא הופקה ממנו ההשפעה הראויה. כוונתי למעשי הצדקה והחסד של שרה שנירר, שהיא הקדישה להם ממיטב כוחותיה ומרצה. העולם היהודי יודע היטב על מפעלה החינוכי הכביר ועל השפעתה הגדולה בחיים הרוחניים של היהדות. אולם מעט מאד יודעים על פעולותיה הנמרצות לשיפור מצבם הכלכלי של תלמידותיה בפרט ושל עניים ונצרכים בכלל.

נוסף על כל כשרונותיה וחושיה המפותחים, ניחנה שרה שנירר גם בחוש מפותח לבעיות סוציאליות כלכליות. היא הקדישה תשומת-לב יסודית למצב הפרנסה ותמיד היתה מעורר את הציבור היהודי בנאומיה ובמאמריה לזכור את מאמר חז"ל: "אם אין קמח אין תורה".

ללמד את הבנות מקצוע, להשיג עבודה ומחוסרות-עבודה ולדאוג להקמת פנימיות עבודה – כל אלה נחשבו בעיניה לאחד התפקידים העיקריים של תנועות בית-יעקב ובנות אגודת-ישראל.

דווקא משום ששרה שנירר היתה כה חרדה לנשמת בנותיה, לא הסיחה את דעתה גם ממצבן הסוציאלי ולא חדלה מלחפש דרכים ומאמצים כדי להעלות את רמת חייהן. והיא עשתה זאת לפי כוחותיה הדלים.

בתור ממשיכי דרכה של אשה גדולה זו, עלינו גם להקדיש את מלוא תשומת הלב לנקודה זו וללמוד ממנה גם זאת, שבכדי להשיג את המטרה הרוחנית יש לדאוג גם לקיום חומרי נאות.

("עמוד החסד", אם בישראל ג, עמו' 58-59)

ר' אליעזר גרשון פרידנזון נולד בי"ז במרחשון תר"ס (1899) בוויסקט הסמוכה לוורשה. אביו, ר' יהושע, היה תלמיד חכם מובהק ונכדו של הרב חיים אוירבך, מחבר הספר "דברי משפט". סבו, ר' שמלקה, היה דיין בלודז' ודרשן, גדול בנגלה ובנסתר.

מייסד "אגודת ישראל" הרב ד"ר עמנואל קרליבך הגיע לפולין במלחמת העולם הראשונה כרב צבאי בצבא גרמניה, והקדיש את זמנו לארגון הציבור החרדי בפולין. הוא רתם לעניין בחורי ישיבה צעירים ובהם את ר' אליעזר גרשון בן השבע עשרה. בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר שנוסדה "אגודת ישראל" בפולין, היה ר' אליעזר גרשון לאחד מראשוני העסקנים הצעירים שעשו נפשות ל"אגודת ישראל" בקרב יהדות פולין. במשך שנתיים נסע ר' אליעזר גרשון ברחבי פולין, במסירות נפש, בין הערים והעיירות במדינה לעורר את ליבם של תלמידי חכמים ואנשי מעשה לייסד סניפים מקומיים של האגודה. הוא התפרסם ברחבי פולין בשל פעילותו בעבודה ציבורית עניפה. הוא נמנה על מייסדי "צעירי אגודת ישראל", מראשוני המסייעים לשרה שנירר בביסוס "בית יעקב" ומייסד "בית יעקב" בלודז' ובעיירות הסמוכות לה, מייסד "בנות אגודת ישראל", "נשי אגודת ישראל" ו"בתיה" ומראשוני הפעילים ב"אגודת ישראל" למען ארץ ישראל.

על החלטתו לתמוך במפעל החינוכי "בית יעקב" כתב: עברתי ערים ועיירות בשליחות ה"אגודה". מבטי-בוז ומשטמה של החפשים לא הפחידוני. ידעתי להשיב מלחמה שערה בכל מקום, להדוך את התקפותיהם המילוליות ולענות לכסילים כאיוולתם. אך שאלה אחת שלהם הציקתני והדריכה מנוחתי, כאשר הומטרה עלי באמצע הנאום הקושיא: ואיפה הן בנותיכם? צעק המתנגד – הן באות אל המועדונים שלנו. הן שייכות לנו. בבית ספרה של שרה שנירר מצאתי תשובה לשאלה המטרידה. הרגשתי כי זהו השטח, שבו אין אגודת ישראל מושלמת. או אז גמרה בנפשי ההחלטה להתמסר לרעיונה של שרה שנירר, לחינוך הבנות ברוח התורה.

על מנת להפיץ את רעיון תנועת "בית יעקב" בוא יסד את כתב העת "בית יעקב", וריכז סביבו את טובי הכוחות הספרותיים החרדים, ובהם ד"ר נתן בירנבוים, ד"ר יצחק ברויאר, ר' אלכסנדר זושא פרימן, ד"ר בן ציון פסלר, ד"ר שמואל דויטשלנדר, ר' יהודה אורליאן, זליג שכאנוביץ, ר' אלימלך שטייאר, אלתר שנור (שמו הספרותי של ישראל דב איצינגר) ועוד. הביטאון פרסם גם את דברי גדולי התורה ובהם הרב אהרן לוין, הרב אלחנן וסרמן, הרב מאיר שפירא, הרב טוביה הורביץ, הרב שמואל דוד לאסקי, הרב משה חיים לאו, הרב צבי הירש הירשהורן ועוד.

בהמשך ייסד אליעזר גרשון עיתון לנערות בשם "גן ילדים", עיתון לבני הכיתות הנמוכות בשם "פרישינקע בוימעלאך" ("שיחים רעננים") ואת הוצאת הספרים "בית יעקב" שהדפיסה במשך חמש עשרה שנה מבחר גדול של חוברות, ספרי לימוד וכתבים.

בשנת 1930 נבחר כנציג סיעת ה"אגודה" בהנהגת קהילת לודז' ופעל לטובת כלל הנזקקים היהודים. הוא ייסד את בית הספר המקצועי החרדי הראשון לבנות "אהל שרה" בשנת 1936, ואת מחנה הקיץ למדריכות "חוות שמואל" בשנת 1937. הוא השתתף בכל שלשת הכנסיות העולמיות של אגודת ישראל, והרצה של על ארגון ותעמולה. הוא נבחר לאחד מנציגי יהדות פולין בוועד הפועל העולמי של האגודה, והיה חבר ההנהלה הראשית של "פועלי אגודת ישראל", מראשי הנהלת סמינריון "בית יעקב" בקרקוב, מזכיר כבוד בהנהלת "ישיבת חכמי לובלין", ובמוסדות נוספים. בשנותיו האחרונות סייר בפולין וגייס תמיכה כספית למען קרנות ארץ ישראל, "ועד הישיבות", ישיבת חכמי לובלין וישיבות נוספות.

בשנת 1935 ביקר בארץ ישראל על מנת לייסד את מרכז "בנות אגודת ישראל" בארץ ישראל, ובשנת 1939 הוא ייסד את איגוד הסופרים החרדים. לאחר פלישת הנאצים, עם פתיחת גל מעצרים בקרב עסקני הציבור וחברי אגודת הסופרים, ברח ר' אליעזר גרשון פרידנזון מלודז' לוורשה. גם בגטו ורשה המשיך במתן נאומים והרצאות, ומידי ליל שבת נשא גרשון בבית כנסת. בליל הסדר האחרון, בעיצומו של מרד גטו ורשה, היה בבונקר של ר' יוסף פסטאג. הוא נרצח יחד עם רעייתו אסתר בילה ובנם השני, שמשון רפאל. לא ברור האם הם נרצחו לאחר שהבונקר ההתגלה או שהם נחנקו במפולת, לאחר קריסת המבנה בו הסתתרו.