ישיב ה' שבות ציון, כשנחשוב שזה העולם רק כחלום ונלך בדרך אבות ואמהות עליהם השלום / הרב מנחם מנדל גולדשטיין הי"ד

ואכתוב קצת איזה אגדה מענינא דיומא בפרשת 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל', ולכאורה מהו לשון 'לך', עיין רש"י ז"ל. ויש לומר בס"ד ונקדים לפרש מסורה י' פעמים 'שלום': (1) 'אלקים יענה את שלום פרעה'. (2) 'כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה'. (3) 'שאלו שלום ירושלים'. (4) 'לדעת את שלום אסתר'. (5-6) 'לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן'. (7) 'וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך'. (8) 'דרשו את שלום העיר'. (9) ואת 'שלום עבדו'. (10) 'כי שלום אמת אתן לכם'.

ויש לומר בעזרת ה' על פי שאמרתי לפרש 'בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחולמים'. ולכאורה מאי נפקא מינא, יהיה איך שיהיה. ויש לומר כי ידוע מהרב הצדיק רבי מנחם מנדל מרומנב ז"ל שהעיקר הגלות בא בשביל שאנו מדמין עצמנו לילך בחוקותיהם. וידוע גם כן כי בזכות ג' דברים נגאלו ישראל מצרים. הא' – שלא שינו מלבושיהם, ואם כן אם היינו מכירין ויודעים כי זה העולם כחלום יעוף, בוודאי לא היה כדאי לנו לאבד את העולם שכולו ארוך, בפרט בעבור מלבוש עובר. וזהו שאמר דוד המלך עליו השלום 'בשוב ה' את שיבת ציון', ואימתי תהיה, על זה אמר 'היינו כחולמים', אם היינו חושבין שזה העולם רק כחלום ואנחנו נלך בדרך אבות ואמהות עליהם השלום. ועוד ידוע כי נחרב בית מקדשינו בעוון שנאת חנם, כפירוש האלשיך 'כי חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו', פירש בשביל שנאת חנם נמכרתם, על כן תהא העונש בלא כסף, כשתכלה פרוטה מן הכיס תהיה הגאולה. והנה צריך להיות שלום בג' אופנים:
(1) הן שלא לחלוק על הצדיק, אפילו אינו נוסע לו.
(2) הן עם החסידים של רבי אחר,
(3) ואפילו על אנשים פשוטים, גם כן צריך להיות שלום.
ודבר זה מתורת משה רבינו עליו השלום אנו למדין שתורה הקדושה ציוותה למחוק שמו יתברך בעבור סוטה אשר נסתרה עם איש אחר, בוודאי אינה מן כת הצניעות, עם כל זה כדי לעשות שלום, ציווה למחוק שמו יתברך. והנה פירוש הפסוק 'והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו', וידוע פירוש הפסוק מבעל שם טוב זצוק"ל, ויש לומר בפשוט דהנה שאלו מן השמים מדוע לא משיח צדקינו , הלא אל כביר לא ימאס. וגילו כי כל אחד דורש ומבקש בעבור טובתו, לא בעבור גלות השכינה. וזהו שאמר והדבר אשר יקשה מכם', 'מדוע לא בא בן ישי'. על זה אמר 'מכם', שכוונתם לטובתכם, אולם 'ותקרבון אלי', אז 'ושמעתיו', אם תתפללו בעבור כבוד שמו יתברך, אז 'שמוע אשמע צעקתכם'.

והנה ידוע פירוש הפסוק מהרב הצדיק מלובלין זצוק"ל 'ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ', דהנה כתוב בתהלים 'וימאסו בארץ חמדה' על כן 'וישא ידו להם להפיל אותם בגוים ולזרותם בארצות'. על זה אמר הפסוק ובכל לשון 'כלתה נפשי' באם תכסוף לארצנו הקדושה, שיקבץ נדחנו אז 'גאולה תתנו לארץ'.

ועוד ידוע כי לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים. וזאת תורת המסורה 'אלקים יענה את שלום פרעה', פירוש לכאורה קשה למה יש לשונאינו שלום, על זה אמר 'כי קנאתי בהוללים', על כן 'שלום רשעים אראה'. אולם אמר דוד המלך עליו השלום 'שאלו שלום ירושלים' אז 'ישליו אוהביך', כידוע פירוש מבעל "מחצית השקל" על פי תוס' מנחות כי אם תהיה ירושלים בבינינה, אז אינם צריכים להקריב נשמת צדיקים. אולם אם תרצה 'לדעת את שלום אסתר', כי הקץ סתום וטמיר ונעלם, על כך עיצה יש. ואמר המסורה: 'לך נא ראה שלום אחיך ואת שלום הצאן', דהיינו צדיקים, כי אות צ' רומז 'רץ כצבי', וא' רומז גבור כארי, ונ' רומז קל כנשר.

אולם 'וכל בניך למודי ה", פירוש מן שמו יתברך נוכל ללמוד שצריך להיות שלום עם הכל, 'ורב', פירוש, אפילו עם מי שנראה לך שצריך לעשות מריבה עמו, עם כל זה תעשה שלום. ואחר כך אמר 'דרשו את שלום העיר' ואת 'שלום עבדו' כנ"ל מהרב הצדיק מלובלין, אז 'שלום אמת אתן'. וזהו שאמר הפסוק 'שלח לך', שמה שנוגע אליך 'שלח' והפשט ממך, רק 'ויתורו את ארץ כנען', תתפלל בעבור ארצינו הקדושה. ושמא תאמר מה אני אולם, בגמרא אמרו אפילו יחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם. וזהו שאמר 'איש אחד למטה', גם איש אחד יוכל להטות ולהכריע את כל העולם לזכות, כידוע המעשה מהצדיק מסטרעטן זצ"ל.

ומובן גם כן הפסוק 'בהעלותך את הנרות', באם תרצה להעלות בני ישראל מן גלות המר, אז העצה 'אל מול פני המורה', תתפלל בעבור גלות השכינה, אז 'יאירו שבעת הנרות', דידוע שנשמות בני ישראל נמשכין מז' ספירות. וזהו שאמר המדרש 'ד' חפץ למען צדקו', שתפללו בעבור כבוד שמו יתברך. אולם עוד עצה 'יש יגדיל תורה', כי גם בזכות התורה תוכל להיות גאולה, כדכתיב 'גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם'. ועוד יש עצה 'ויאדיר', כי גם בזכות הצדקה יוכל להיות הגאולה. וצדקה נקרא 'תפארת', כמבואר בפרק אבות. אמן כן יהי רצון.

(מתוך: לקח טוב, סור מרע)

 

---

הרב מנחם מנדל גולדשטיין הי"ד, נולד בשנת תרנ"ה (1895), להוריו ר' מאיר זאב גולדשטיין ורחל (בת הרב נפתלי הכהן שווארץ) מפעהער דיארמאט. היה רב גאון  מופלג חריף ובקי בתורה ויראת שמים. הוא למד מגדולי דורו, בשבעה ישיבות, ובהם גם בישיבת הרב מרדכי ליב וינקלר אב"ד מאד, ובישיבת זשאדאן.

בי' במרחשון תרע"ה נפטר בפראג, גיסו, ר' משה יעקב הלוי, בצעירותו, בלא שהניח בנים אחריו.

במלחמת העולם הראשונה עבד כמלמד בבית תלמיד חכם גדול בטארנאלי. לאחר חמש שנים לא הצליח למצוא עבודה אצל בעלי בתים הגונים ואמידים אבות לבנים הגונים, כי 'הנגידים כבר ספו תמו'. מצב זה הביא אותו למצוקה כלכלית קשה, עד שלא היתה לו אפשרות לקנות חלות לשבת

הרב מנחם מנדל התחתן עם רחל פראדל בת הרה"ק רבי אהרן ישעיה פיש מהאדאס. נולדו להם תאומים, אך הם נפטרו תוך זמן קצר בתוך יומיים. בזיווג שני התחתן עם בת הרב שמעון פעך מגארליץ. הרב כיהן כמגיד ורב לחברת ש"ס בשארוואר, ועבר לגור בנירעדיהאז.

עוד לפני הגיעו לגיל 20 הוסמך על ידי הגאון רבי מרדכי ליב וינקלר כ'מורינו'. תשובה אליו מופיעה בספרו של הרב מרדכי ליב וינקר, 'לבושי מרדכי', או"ח תנינא, סי' קג.
ספרו של הרב מנחם מנדל הי"ד, 'לקח טוב' (באלקאני, תרצ"ה) עוסק בענייני בני, חיי ומזוני. הספר זכה להסכמת הרב חיים מרדכי יעקב גוטליב. היו ביד המחבר הסכמות נוספות, אך בשל הוצאות הדפוס הגבוהות הוא נמנע מלהדפיס אותם. בהקדמה משנת תרצ"ג כותב המחבר כי 'בצוק העיתים קשה עול הפרנסה', ולכן הוציא ספר זה לסייע בפרנסת ילדיו. ו'הגם שאסור להנות בכבוד תורה, אמנם יען שטפלי תלוי בי וחז"ל לעושי מצוה בכל עת כינוהו ומצות לאו להנות נתנו'.

הרב מנחם מנדל גולדשטיין נהרג עקה"ש במחנה מטהאוזן שבגרמניה בב' בכסלו תש"ה (18.11.1944) .

הרב מנחם מנדל מזכיר בספרו את אחיו: ר' נפתלי צבי הי"ד, ר' ישעיה הי"ד, ר' שמואל דוד הי"ד ור' מרדכי הי"ד, ואת גסיו ר' יונתן בנימין זיכרמן הי"ד (בעל אחותו בלימה הי"ד), ר' שמעיה רוזנר בטארפא, ר' אברהם רוטמן ור' ברוך לילינפלד (בעל אחותו רבקה אירן הי"ד).

 

הערה: בספר 'דרכי משה החדש' (ירושלים תשע"ב) עמו' קנג כתב כי הרב מנחם מנדל גולדשטיין נולד בסביבות תרמ"ח.