בגודל מעלת כתיבת ספרי מפתחות וקיצור, המסייעים ללימוד התורה / הרב אברהם אריה פלדברנד הי”ד
בעזרת ה’ יתברך
לבנימין אמר ידיד ה’ וידיד נפשי גיסי חביבי ויקירי, קומי אורי, החכם השלם, אוצל בלום, איש חמודות, כליל השלמות במעלות ומדות, צדיק וישר באדם, כש”ת מו”ה בנימין פריעדמאן נ”י אבן יקרה, הודה והדרה, בקהילת קודש מישקאלץ המעטירה.
ראה ראיתי, כתבך וספרך מלא תהלות, ספר “מפתח לששה סדרי משנה” ומה אעידך, ואדמה לשבחך, ולפאר אחריך, אחרי שעלה בהסכמה מגדולי החכמים, צדיקים וגאונים מפורסמים, על ספריך הקודמים, רק אלה אזכרה ותשתפך עלי נפשי מרורים, כי מזלא גרים, וקרנך לא הרים, תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, וחיבקו אשפתות, טרדות הזמן ומקריו, פגעיו והבלי הבליו, ולא נתנו אותך להיות מחובשי בית המדרש, ככל אות נפשך הטהורה, כחשכה כאורה, בתורה התמימה ויקרה, ועל כל זאת רוחך הטהור לא שקטה ולא נחה, אשרי כל חוכה, ובאישון לילה ואפילה מנודחה, בשעה שבני אדם ישנים על מטותיהם עזובה ושכוחה, ותדד שנתך ולא ערבה, ומתוך הלחץ והדחק, לא בנחת ושובה, עסקת בתורה ותבונה, וקבצת בחכמה כעמיר גורנה, בכל עת ועונה, אשר לבך ער ולא ישנה, וקנה לך חבר, כנשר להעלות אבר, והבאת לנו בכלי טהור מנחה, ארוחתך ערוכה, כקטורת זכה, וכבר עזרך ה’ עד כה, בילקוטך “בנין עולמים”, וספרך “קונטרס הטהרות” מפתחות אף ליודעים וחכמים, להפיץ מעיונותיך חוצה, בלי דופי ושמצה, ותשוב ותרנה, עוד לזכות את הרבים וכן שלימים, בעזרת התם עם תמימים, בדברים רמים, ועליך אני קורא באמת ובתמים, ומצדיקי הרבים כככבים.
הגיעני עלים לתרופה, אומר הבא מן החדש טוב ויפה, אשר החלות להדפיס ולהוציא לאור עולם, פתחא רבא, כפתחו של אולם, מפתח כולל על פי א”ב, לששה סדרי המשנה, וכבר נודע בשערים מה טובו ומה יפיו של המפתחות, הן ללומדים חכמים יושבי בית המדרש, ותופשי התורה ידעוהו, בשערים יהללוהו, הן לאנשים פשוטים, בחוצות שוטטים, ואדכרתן מילתא שקדוש זקנינו (בעל מחבר ספר “קיצור שלחן ערוך”) להקדמת ספרו “האפריון” על התורה, הביא מספר חסידים סימן תק”ל שהקב”ה גוזר כמה ספרים עשה יעשה האיש, ושהחיוב לכתוב ולפרסמו, ככתוב “יפוצו מעינותיך חוצה”, יעויין שם הדבר. וקדוש החתם סופר כתב בהקדמתו לדפוסי הרי”ף, שהרי”ף קיצור הש”ס, וזאת חידושו שהשמיט, עיין שם. ובכל דור ודור הגאונים וגדולים, יצאו להקל טורח הלימוד ומשא הזכרון, ועשו כללים ומפתחות להיות לנו לעינים, הלא בספרתן, יד מלאכי, מלא הרועים, מלאו פני תבל תנובה, אחד הממעיט ואחד המרבה, הגאון החסיד החיד”א בליקוטיו, והגאון העצום מהרא”ז מרגליות מבראד בכל מעשי תוקפם וגבורתם, עשו קונטרסים וקיצורים בכל מקצעות ההלכות, ואחרון חביב מר זקנינו הגאון האמיתי בספרו “קיצור שלחן ערוך” היה נהיה דבר השווה לכל נפש, למקטן ועד גדול, וכל ענין לימוד הסוגיות שנתמעט בעוונותינו הרבנים בזמנינו, הוא זה, לעיין וללמוד בכל הש”ס, העניינים השייכים להלכה, סוגיא ושמעתא זו. עיין שלה הקדוש. ועתה אתה ברוך ה’ דבר גדול עשית שימצאון בנקל ובלי חיפוש כל המקומות ששנו חכמים בלשון המשנה יהללוך חכמים ונבונים בשערים המצויינים, ובפרטות בעלי בתים הקובעים עתים לתורה, ולומדים כבר בי רב דחד יומא, בשיעורין כסדרן, ויסתפקו באיזהו מקומן, יבואו שעריך בתודה, ובשעתא חדא, וכה עשו אבותינו ורבותינו, בספר תולדות אהרן על תנ”ך, עין משפט, ומסורת הש”ס בגמרא, ובאר הגולה בשולחן ערוך, ובעת כזאת, שהכל רצין אחר המשנה, וחבורות בעלי בתים לומדים משניות וכה יפה להם, מאחר שיש לנו פירושים כמסקנת הגמרא וההלכה, רבות עשית וקיימת בנפשך, לעשות אזניים לתורה שלימה שלנו, תורה שבעל פנ, ויהי משכורתך שלמה, ופעולתך לפניך, לראות שכר טוב בעמלך, והקרן קיימת לעולם הבא, וזכות הרבים תלוי בך.
ולעומת מה שכתב בתשובות חתם סופר חושן משפט סי’ מ”א, אם לא נטלת הסכמה, כתוב לך אלה הדברים בפתח שער הספר, וה’ הטוב יעזרך בתשועת עולמים, למהר להחיש הרמת קרנך בקרן בן שמן, וללמוד וללמד לקיים ולהקים, ולראות בשמחת כל יוצאי חלציך זרע ברך ה’ ולגדלם ולנשאם כל ימי עולם, כעתירת גיסך אוהבך ומכבדך.
כותב וחותם פה קהילת קודש שעבעש יצ”ו ערב שבת קודש ויקהל פקודי בין גאולה לגאולה תרצ”ד לפ”ק.
אברהם ארי’ פעלדבראנד
הרב אב”ד פה קהילת קודש פעבעש והגליל
(הסכמת הרב אברהם אריה פלדברנד הי”ד לקונטרס הטהרות מאת הרב בנימין פרידמן הי”ד)
הרב אברהם אריה הי”ד, תלמיד השבט סופר ואב”ד שעבעש (שבש-קעלמעש ע”י קאשוי, צ’כיה) והגליל. אביו, הרב אליעזר יצחק פעלדבראנד, היה חתנו של הרב אברהם אייכלר, חתן רבי שלמה גנצפריד בעל “קיצור שולחן ערוך”.
אחיותיו של הרב אברהם אריה היו:
– הרבנית רייזי הייתה אשתו של הרב אליעזר פולק הי”ד.
– הרבנית פפי הייתה אשתו של הרב זלמן גוטמן הי”ד.
– הרבנית שיינדל הי”ד הייתה אשתו של הרב בנימין פרידמן הי”ד.
שאלה ששאל בשנת תרס”ז הובאה ב”פרי השדה” מאת הרב אליעזר חיים דייטש אב”ד בניהאד, חלק ג סימן כג.
בשנת תרפ”ו מופיע הרב אברהם אריה פלדברנד ברשימת הפראנומראנטען של הספר “ים של יהודה”, כתושב נאדי-אידא.
הרב צבי רייכמן מנאדי-אידא בספרו “הר צבי”, שיצא לאור בשנת תרפ”ז, מודה לבני קהילתו “ובכללם ואחרון חביב אהובי ידידי היקר הרב המופלג חריף ובקי טובא, ירא ה’ המושלם כו’ מו”ה אברהם ארי’ פעלדבאנד נ”י מפה, שטרח בהעתקת ספרי זה בעט סופר מהיר. יזכהו ה’ יתברך לישב על התורה והעבודה מתוך עושר וכבוד”.
בשנת תרפ”ז (1926) נבחר הרב פלדברנד לאב”ד שעבעש. הוא ייסד שם ארגון לנוער חרדי בו למדו שיעורים מידי יום, ועמד בראש ישיבה קטנה בה למדו כ-25 תלמידים.
תשובה אליו מאת ידידו הרב שלמה יששכר טייכטל הי”ד, הובאה במשנה שכיר,א, חושן משפט, סי’ ה.
בספר “חידושי רא”ם על מסכת ברכות”, הובא מכתב תמיכה ממנו בשם “מגדל עוז“, ובו שילב תיאור מסדרי לימודו בישיבתו של השבט סופר:
זכרתי ימים מקדם, עד בית אלקים אדדם, בהיותי יושב בצלו של היכל, תחת עץ החיים ואוכל, במובחר ימי נעורי, בטל ילדותי אריתי מורי, קומי אורי בבית מדרשו של רבי ומורי, הגאון המובהק צדיק תמים דעים, שאר בשרי מוה”ר יחזקאל בענעט זצוקל”ה, האב”ד ור”מ דק”ק סינער-וואראוואהל יצ”ו. (ממשפחת הר”מ בנעט, רב המדינה בניקולסבורג). הוא היה גבר חכם בעוז, הקים עולה של תורה, העמיד תלמידים הרבה, ברוח נדיבה, וכל מה שקיבל מסיני, מזקנינו הגאון האמיתי רשכבה”ג מוה”ר שלמה גאנצפריעד ז”ל (בעהמ”ח קיצור שולחן ערוך, ויתר ספרים רבים ונכבדים) מסר לתלמידים, מהלכים בין העומדים, חכמה ובינה כלפידים, טובים מיין דודים, חכו ממתקים וכולו מחמדים, דרך הלימוד הישר והצדק בגפ”ת והראשונים, לנו לעינים, משפטים ודינים, גם יסד יסוד ואבן פינה, בלימוד תנ”ך מקרא קודש, ודדים במקום בינה, אגדות הש”ס בעין יעקב, וספרי מוסר בגודש, והנהגות במדות חכמים ישן מפני חדש, ובקיאות הרבה בלימוד הגמרא ותוספות, גם ספרי השולחן ערוך וטורים עם בית יוסף ממקור מקומו, כד הוינא כבר חמיסר ושיתסר, למדתי שיעורין כסדרן בשולחן ערוך חושן משפט ונושאי כליו, ובאישון לילה עד כחצות, שיעור בשולחן ערוך אבן העזר, ובכללו סי’ י”ז תקנת עגונות, ליגמר איניש והדר ליסבר, וחבל על שמש גדולה כזו, על שמי עם ה’, ששקעה שלא בעונתה, נקטף בשנות החמישים לימי חייו, שהקדיש לתורה ולתעודה, אוצר כל כלי חמדה, ואנכי זכיתי לשמשו, וליצק מים על ידיו הטהורים, שבע שנים תדירים, שבע שני השבע אדירים.
ושם אתנו, בין המון תלמידיו חבר טוב, בחור יניק וחכים טובא, מגליל ההוא, מכפר ארדוי, ועלה ונתעלה ככל תלמידי מרן זלה”ה לתלמיד חכם מופלג בהפלגת חכמים ונבונים, נודע בשערים המצויינים, חציו שנונים, עיניו כיונים, יקר מפנינים, הי ניהו הרב המפואר ומהולל בתשבחות, החכם השלם, מפורסם ערוגת הבושם, המאור הגדול בתורה כש”ת מו”ה אלכסנדר משה ווייס נ”י, רב דקהילת יראים “אוהבי תורה”, ו”בני אברהם” בבראנקס דנעוויארק, המוציא לאור עולם, חיבור נפלא ושלם, מחידושיו הישרים ונחמדים על גפ”ת מיוסדים, והיו לאחדים, יחד אגודים, ובלולים יעלו, עם חידושי גאונים קדמונים, יאמר בספר אשר חנן אותו, להביא מפרי תבואתו, שיגע ומצא כדי מידתו, ירצה נא שיחתו, בחוצות תרונה חכמתו, לבשר צדק בקהל עדתו, וכבד תמכו בידיו מזה, גם ממדינתנו, גדולי וצדיקי דורנו המפורסמים ונודעים ומה מני יהלוך, כעני והלך, לאפושי גברא ארח לחברא, רק יען כיבדנו בספרו, והוא אלוף נעורי חביבי, רעי ואהובי, צמוד בלבבי, אמרתי לברכו הברכה אחת, שיעזרהו ה’ יתברך להיטיב לבני דורו ולהצילם מרדת שחת, ללמוד וללמד דעת תורה, ויראת שמים, ולהורותם הדרך ילכו, והמעשה אשר יעשון, וספרו ימצא חן בעיני הוגי תורה, ישוטטו רבים ויגדיל תורה ויאדירה, ויתהלך ברחבה, ויהיה לאלפי רבבה, כעץ שתול וכגן רוה, ככל אות נפשו הטובה, ונפש ידירו אוהבו עד זקנה ושיבה, באהבה וחבה, ונזכה למבשר ישועה וטובה, בנחת ושובה, הכותב וחותם פה קהילת קודש שעבעש יצ”ו שבמדינת סלאווקיא, ד’ בהר ז”ך למב”י תרצ”ה לפ”ק.
אברהם ארי’ פעלדבראנד
הרב אבדק”ק הנ”ל והגליל
באדר תרצ”ה (1935) כתב הרב פלדברנד הסכמה לספרו של גיסו, הרב בנימין פרידמן, “סדור מקור התפלות”, ממנה ניכרת ענוותנותו הרבה:
בעזרת ה’ יתברך
בחודש אדר, שלמא אשדר, לפרי עץ הדר, מעלת כבוד אהובי, גיסי וחביבי, צמוד בלבבי, המופלג רב וגדול בתורה ותבונה, קרא ושנה ושמש חכמים באמונה, השלם בכל מדה נכונה, חכמתו בחוץ תרונה, כקש”ת מו”ה בנימין פריעדמאן נ”י מושבו בק”ק מישקאלץ שבמדינת אונגארן יע”א.
כה הראיתנו בגודש, רביעי בקודש, אשר עשית את כל הגדולות, בספרך מקור התפלות, ונפשי יודעת מאוד ערכי עלי, ומה מני יהלוך, כעני והלך, לפתוח לך ]תחא זוטא, בלשון חכמה ומרפא ולא כבוטה, אחרי שתמכו בידך מזה אחד ומזה, מזה בן מזה, נביא כחוזה, שני צנתרות זהב, הגאון צדיק יסוד עולם אב”ד דקהל ספרדים בעירך והגאון החרוץ הצדיק דעיר מולדתך נירעדהאז הי”ו, ונתנו מהודם עליך, בדבריהם הנעימים והנאהבים, ובשבח המגיע לכתבים, וכבר יצא טבעך בין החכמים, בספריך הקודמים, אשר הבאת לנו מטעמים, כי בנך חובר חיבורים מחוכמים.
וכמה קולמסין נשתברו ודיות נשתפכו, ובספרים הרבה אין קץ, למעניתם האריכו, מן גדולי הראשונים, ועד אחרונים, כספר אבודרהם, וסידורי הגאונים, והמדקדקים ופירושי הקדושים, כסידור השל”ה הקדוש, וסי’ יעב”ץ, וסידור דרך החיים, עם נהורא ואו”צ, גם קדוש זקינינו הגאון מו”ה שלמה גאנצפריד זי”ע עשה פירוש התפלות בדרך פשוט וקצרה, בלשון קל ומליצה, צחה וישרה, ומילואים לדרך החיים, בדינים והלכות, ונדפס מלפנים בווין זה מאה שנה, וכלם ספו תמו, ואין זכר למו, בכל המון ב”י והעם, המתפללים לתומם, ואיך יעוררו לבם השמם.
ועל כן הטבת חסדך לחדש הדר זיו הפירושים והמקורות, ללקט אורות, גלויות ונסתרות, מדברי הגמרות, ומאמרות מדרשי חז”ל היקרות, לידע ולהודיע נאמנה, כי מתקני ומסדרי התפלה והתחנה, מנו האותיות והתיבות באמונה. וכל הגה ממקום קדוש נתונה.
וכאשר שם ד’ נקרא עליך להיות ממזכי הרבים, זכות הרבים יעמוד לימינך, למהר להחיש הרמת קרנך, ויאשר כחך וחילך לאורייתא, לגדל ולנשא כל יוצאי חלציך זרע ברך ד’, ולראות באשרם, כעתירת גיסך הכותב וחותם בכל חותמי ברכות ישועות ונחמות, כי ישמע ד’ שועתינו ותפלתינו, להשיב נדחי ישראל בביאת משיח צדקינו, במהרה בימינו.
שעבעש ד’ תרומה תרצ”ה לפ”ק.
אברהם ארי’ פעלדבראנד
הרב אבדפק”ק הנ”ל, והגליל
הסכמה נוספת שכתב הרב פלדברנד לספרו של גיסו, הרב פלדמן, “מפתח לששה סדרי משנה” (מישקאלץ, תרצ”ה), מובאת כאן למעלה.
הד למצוקות השעה עולה מתוך תשובתו של הרב פלדברנד בכתב העת “המעין” (שנה ג, א, סי’ ט), “בענין סחורה בשומן של אגוזים – קאקוספעטטע [=שמן קוקוס] – שעפ”י צו מהממשלה הכריחו את הפאבריקען [=מפעלים] לערב בתוכו משומן דבר-אחר [=חזיר] חמשה למאה (חלק העשרים)“.
בתשובתו, המובאת כאן בקצרה, מוצא הרב היתר לסחור בשמן זה, בתנאי שהשמן נשאר בבעלות המפעל והסוחר הראשי המוכר אותו מאחסן את השמן עבור המפעל, ובתנאי שהשמן באריזה קשיחה הניתנת לפתיחה רק בסכין. הרב ראה לנכון להתיר זאת על מנת לסייע לסוחרים היהודים שנאנקו תחת עול המיסים והתקשו להתפרנס: בשולחן ערוך יורה דעה סי’ קי”ז מבואר דדבר שאסור מן התורה ומיוחד למאכל (ולא נזדמן) אסור לעשות בו סחורה להרויח, ואפילו בלא הרוחה… ובש”ך סעיף קטן ב’ דישנם ב’ טעמים שיבא לאכול מהן, או מפני הרואין… וגם לא מהני כאן שותפות עכו”ם וכיוצא, דדווקא היכא דהאיסור הוא משום מלאכה (כגון בשבת וחול המועד) אז יש לומר דנכרי אדעתא דנפשיה עביד, אבל כאן האיסור משום סחורה, אם כן מה בצע שהגוי שותפו סוף סוף עושה סחורה בחלקו השייך לו ומרוויח על ידי דבר איסור…
על כן מזקנים אתבונן שאין להתיר בפומבי רק באופן שהתיר בחתם סופר בחביות סתומות ובלי קנין כלל רק סרסורו ושלוחו של הקונה, יעויין שם הדבר בתשובה הנ”ל. והיינו בנ”ל שיהיה כל הקאקוספעטט רק בקאמיס’ לאגער אצל הסוחר הגדול הקונה מהפאבריק, והמה ג”כ ימכרו כן באופן שהכל שייך לפאבריק, ולא יקנהו לא בכסף ולא במשיכה רק נותן לו למכור, כנהוג בהרבה סחורות, ויהיה בעכנונג מיוחדת, ועוד שיהיה מסוגר סוגרה בקארטאן קשה וחזק, שאין לפתחו רק על ידי סכין, ואז אינו עוסק בו להדיא כמו בהני חביות (ולמכור על ידי משקל ודאי שאי אפשר כלל). ואז מכל הלין טעמא ודאי שהיתר גמור יהיה, דאי אפשר בלאו הכי מכובד הפרנסה ומסים, כמו בצייד שמשלם מס שהותר בירושלמי, וד’ יצילנו משגיאות, ויבטל כל גזירות קשות, ויתן לכל איש ואיש די פרנסתו בהיתר, וימהר ויחיש גאולתינו.
אברהם ארי’ פעלדבראנד
אב”ד שעבעש יצ”ו
הרב אברהם אריה פלדברנד נהרג עקה”ש בשואה בשנת תש”ד (1944). ראה אודותיו באוצר הרבנים (3386).
תמונת חתימת הרב וחותמתו מופיעה כאן באדיבות בית המכירות קשר.
מספר הצפיות במאמר: 58
