אני אוהב את אבי שבשמים בכל כחי ורגשי לבבי / הרב בנימין פרידמן הי"ד

הבן האוהב את אביו בתכלית האהבה עם כל רגשי לבבו, הבן הזה תמיד הוא חושב מחשבות האיך ובאיזה אופן הוא יכול לעשות נחת רוח לאביו היקר שאוהב אהבה עזה וחזקה. למשל, אם הבן הזה יודע שאביו אוהב זמר נאה, אז הוא מטריח עצמו להביא לאביו איש שיודע לזמר לפניו כדי שיהיה לאביו נחת רוח מזה. ואם הוא שומע שאביו רוצה לאכול איזה מיני מתיקה, מיד הוא מתאמץ בכל כמו להביא לאביו מטעמים אשר אהב.

כן אני בנימין השפל והדל, אני אוהב את אבי שבשמים בכל כחי ורגשי לבבי, בכל נשימת רוחי והגיון לבי. וכאשר שמעתי וראיתי שאבי שבשמים אוהב בניו כשעושין רצון קדשו, כשמקיימים המצות, כשמחזיקים איש את רעהו, כששומרים את פיהם מלדבר לשון הרע שקר ולצנות, מיד כתבתי ואספתי דברים ומוסרים מספרים קדושים כדי להביא את בניי ולוקחי בנותי וגם שארי בני אדם תחת כנפי השכינה, ועל ידי זה יהיה נחת רוח לאבינו שבשמים יתברך ויתעלה, ועל כן אספתי ולקטתי תוכחות מוסר והנהגות ישרים מספרים קדושים להורות הדרך לאנשים פשוטים כמוני. והרבה דברים טובים ראיתי בספר הקדוש משפט צדק והעתקתי אותם משם לכאן. וגם אביא דברים טובים ומועילים מהרבה ספרים קדושים וטהורים. ובפנים הספר אני כותב שם המחבר אחר כל עניין. ויהי רצון לפני הבוחן לבבות שיתקבלו דברי למעלה וגם למטה, כי כל מגמתי לעשות טובות עם כל בר ישראל ועם כל בני ביתי היקרים.

וראיתי לטוב את זה הדרך לעשות נחת רוח ליוצרי ובודאי יתברך שמו ויתעלה. וסדרתי הענינים על סדר אל"ף בי"ת כדי שכל אחד ימצא בנקל את הענין המבקש. וראיתי שרבינו ירוחם ז"ל כתב בהקדמתו, אף על פי שאינו כותב שום חידוש, מכל מקום הסר הנכון הוא יהיה לתועלת, וכן אני אומר בספר הזה שמחמת שהבאתי עניינים רמים ונשגבים מתוקים מדבש מקדושי קדמונינו וסדרתי אותם על סדר א' ב' בוודאי יהיו אלו הדברים בעזרת ד' יתברך לחיזוק הדת ולימוד תורה הקדושה.
וקראתי שם הספר הזה אהבת עולם אהבתיך, כשמו כן הוא כי אהבה להקב"ה הוא מאוד חזק בקרבי ומים רבים לא יוכלו לכבות אותו. ואני תפלה אל ד' שיחזק אותי ואת כל בני ביתי בבריאות הגוף ופרנסה בריוח שנוכל לעבוד את בוראינו תמיד בכל נפש ובכל מאוד עד נשימה אחרונה ונזכה כלנו יחד במהרה לקיבוץ גליות ובל"צ במהרה בימינו אמן.
בוא וראה כמה גדול כוחו של ספר מוסר, וזה לשון פירוש "רמתים צופים" על חנא דבי אליהו ז"ל, פעם אחת נסע הבעל המחבר "רמתים צופים" ובא לפני הרב הקדוש "היהודי" ז"ל ושאל אותו הרב היהודי ז"ל על רוע פניו מאוד כאלו היה חולה, חס וחלילה, ותמה עליו מה היום מיומים. והשיב להרב "היהודי" ז"ל שאחד ביישו למאוד עד שנגע אל לבו ונפשו. ותמה הרב ואמר מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן.ואמרתי לו שלא אגיד לו. והפציר בי הרב שאגיד לו, כי רצה להעניש מאוד אותו איש עד שהקפיד עלי שאגלה אזנו. ושאל אותי, מה השבת לאיש הזה אחר הביוש. והשבתי לו, שאחר הביוש נשקתי אותו בפיו. והוסיף הרב להפליא מאוד, וגזר עלי שאגיד לו כדרך שהיה. והוכרחתי להגיד לו, כי איתא בירושלמי (שבת פ"א הל"ב) שצריך שיהא בעל השמועה (בעל המחבר ספר) עוד לפניו בשעת לימודו, והבנותי בספר "שבט מוסר" והיה מבייש אותי עד למאוד, עד שראיתי שמעולם לא התחלתי לעבוד את הבורא יתרך שמו, ואין לי שום יראה ובושה ולא שום מעלה המחויבת לאיש היהודי בני אברהם יצחק ויעקב. וראיתי בעצמי שאמת הדברים. ונפל עלי בושה גדולה, עד שכמעט יצא נפשי. ואחר כך נטלתי הספר ונשקתי אותו בכל לבי והנחתי אותו בארגז בתוך שאר הספרים. ויהי כאשר שמע הרב "היהודי" ז"ל זאת שמח שמחה גדולה וכו'. עד כאן לשונו. הרמב"ם ז"ל כתב כשיאות (הספר) לאחד חכם, ולא לעשרת אלפים סכלים, אני מחבר ספרי בעבור חכם האחד. עד כאן לשונו.
והנגי אתנפל תחינתי לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שישמע שוועתי ויקבל מנחתי, מנחת עני, לריח ניחוח ויחזק אותי שאוכל לישב באהל של תורה כל ימי חיי. ויתן לי ולזוגתי תחיה ולבניי ולבנותיי תחי', חיים ארוכים עם בריאת הגוף, חיים של שלום עם פרנסה טובה עד ביאת. גואל צדקינו אמן.

פה מישקאלץ שנת תרח"ץ לפ"ק.

בנימין פריעדמאן

(אהבת עולם אהבתיך)

הרב בנימין ב"ר יוסף פרידמן הי"ד, נולד בשנת תרמ"ד (1883) בנירדהאז שבהונגריה, לאביו הרב יוסף ולאימו סלווה. בעודו ילד קטן התייתם מאמו. אביו שלח אותו ללמוד תורה בישיבת רבי שמעון גרינפלד, 'המהרש"ג', אב"ד סימהאלי זצ"ל, שם למד בהתאמה גדולה וקיבל מרבו את דרך הלימוד. משם המשיך ללמוד בישיבת רבי אליעזר דייטש בבונהיד, בעל "תבואות השדה", והיה לתלמידו המובהק. היה מקורב לאדמו"רים רבי ישכר דב מבלזא, רבי ישעיה מקרסטיר ורבי הירצקע מראצפרט.

הרב בנימין נשא לאשה את מרת שיינדיל בת הרב אליעזר יצחק פלדברנד, נינה של בעל ה"קיצור שולחן ערוך" ואחותו של הרב אברהם אריה פלדברנד הי"ד, שסייעה לו שיוכל ללמוד וללמד ולכתוב את חידושיו, וכן עמלה בגידול ילדיהם לתורה וליראה. הם שלחו את בניהם ללמוד בישיבות המפורסמות והקפידו על חינוך בנותיהם. אף שהיה טרוד רבות בחינוך ילדיו ובניהול בית דפוס, הוא עסק בלימוד תורה לשמה ומסר כל ערב שיעור לפני קהל רב בבית הכנסת של קהל הספרדי במישקולץ.

בנוסף להוצאת לאור של ספריהם של אחרים, כתב והוציא לאור גם ספרים משלו: בנין עולמים (תרפ"ד), קונטרס הטהרות (תרפ"ב, תרצ"ו), מפתח לש"ס משניות (תרצ"ד), כללי הקרבנות (תרצ"ה),  מקור התפילות (תרצ"ה) ואהבת עולם אהבתיך (תרצ"ח), וכן קיצור שו"ת חתם סופר (יצא לאור עם בנין עולמים בשנת תש"ס) ועוד. הרבנים שכתבו הסכמות לספריו דברו בשבחו של המחבר, הפועל לשם שמים להרבות תורה בישראל, שכן בכל ספריו שהדפיס כיוון רק מחשבה זו:  להרבות כבוד שמים ולקרב עוד יהודי אחד לבורא יתברך שמו. האמת היתה נר לרגליו. הוא פעל להרחיב את גבול שומרי השבת ולמען קדושתה של השבת.

הרב בנימין פרידמן ורעייתו שיינדיל גורשו מהגטו לאושוויץ, שם נספו בכ"ג בסיוון תש"ד עם בתם מרת סלוא ובתה הקטנה פרימט, עם בתם רחל ובנם הקטן יעקב ובתם הקטנה מלכה. הי"ד.

שבעה מילדיהם שרדו: משה ושרה היגרו לארצות הברית, ומשה עבד שם בבית דפוס. אחיהם יצחק, יום-טוב ליפא, הרב שלום, הרב דוד והבת רבקה עלו לארץ ישראל. הרב דוד ואשתו יהודית, עלו לארץ ישראל בשנת 1947, אך בהגיעם לארץ גורשו לקפריסין  ושהו במחנות המעצר שם כשנה. יצחק, יום-טוב ליפא והרב שלום, כאביהם, פתחו בתי דפוס בארץ והוציאו לאור ספרים רבים. הרב שלום, ניהל את בית הדפוס 'אשל' והוציא לאור את ספריו "מילי דברכות" (תשי"ז. בספר זה הביא כמה חדושי תורה מ"עבודת בנימין", שהשאיר אביו הי"ד בכתב יד ונשארו לפליטה בדרך נס) ושערי שלום (תשכ"ה).

דוד, היה היחיד שלא היה לו בית דפוס, אך לקח על עצמו להוציא מחדש את ספריו של אביו בנימין. דוד הוציא לאור את ספרי אביו "תפארת אבות" על התורה, "אהבת עולם אהבתיך", "קונטרס הטהרות" ו"מקור התפילות, וכתב ופרסם את הקונטרס "זכרון בנימין", על תולדות אביו, הרב בנימין.

 מקורות: חכמי הונגריה, ספרי הרב בנימין הי"ד, זכרון בנימין, דף עד ב"יד ושם", מידע מצילה פרידמן נכדתו של הרב בנימין הי"ד.